ב-1 בספטמבר 2016 הוציא בנק ישראל הודעה חגיגית לעיתונות בזו הלשון: “היום נכנסה לתוקף הוראה של הפיקוח על הבנקים (הוראה בחוק – ע.מ.), שחייבה את הבנקים לצרף באופן יזום חשבונות של אזרחים ותיקים ואזרחים עם מוגבלויות לשירות המסלולים הבסיסי. שירות זה הינו בעלות של 10 שקלים לחודש, וכולל 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת (ערוץ ישיר כולל חיוב בכרטיס אשראי, משיכת מזומן בבנקט, העברה לחשבון אחר, הפקדת צ’ק, כולל בתיבת שירות, ועוד – ע.מ.). הצירוף של החשבונות נעשה על ידי הבנקים בתום הליך סריקה, שבמסגרתו זוהו החשבונות שההצטרפות לשירות המסלולים הבסיסי משתלמת עבורם מבחינת החיסכון הכספי.
“בסריקה הנוכחית צורפו לשירות המסלולים הבסיסי כ-200 אלף חשבונות, שיחסכו באופן מצטבר ללקוחות הבנקים 36 מיליוני שקלים בשנה. בממוצע, החיסכון בעמלות מהמעבר היזום מוערך בסכום הנע בין עשרות שקלים למאות שקלים בשנה לחשבון בודד.
“בהתאם לתיקון, הבנקים יידרשו לחזור ולבצע אחת לשנה, בחודש מרץ, סריקה מחודשת לאיתור חשבונות נוספים של לקוחות ותיקים ולקוחות עם מוגבלויות, ולצרפם לשירות המסלולים הבסיסי”.
עד כאן נשמע נהדר. היוזמה של בנק ישראל ביקשה לנצל את היכולות הטכנולוגיות המתפתחות של הבנקים (למשל, ניהול חשבון דרך הסלולרי), כדי לחסוך כסף בעמלות עובר ושב לאוכלוסיות מוחלשות. מבחינת לקוחות שהם אזרחים ותיקים, זו אכן הייתה בשורה. אמנם משום מה הבנקים טענו בתחילה שיש בעיה לאתר אותם (לא ברור למה, הרי מדובר בקריטריון גיל), אולם אחרי לחץ מצד בנק ישראל הוחלט שקריטריון הגיל טוב דיו, והחלה העברה מאסיבית של לקוחות אלה למסלול העמלות הבסיסי.
4.5 שנים חלפו מאז ההודעה ההיא של בנק ישראל, והרוב המוחלט של האזרחים הוותיקים אכן נהנים כיום מעמלות מופחתות בחשבון העובר ושב. בישראל חיים כמיליון אזרחים ותיקים, ועל פי הערכות, המהלך הזה חסך להם יותר מ-150 מיליון שקל. בהחלט יפה.
אזרחים ותיקים נהנים מההטבה, לקוחות עם מוגבלות לא
למרבה הצער, לקוחות הבנקים שהם אנשים עם מוגבלות (לפי החוק, מי שיש לו 40% נכות ומעלה מהביטוח הלאומי או ממשרד הביטחון) לא נהנו מאותו חיסכון. מבדיקה שערכנו בשבועות האחרונים באתר “שווים” עם עשרות לקוחות עם מוגבלות, עולה שכמעט כולם לא הועברו על ידי הבנקים באופן אוטומטי למסלול העמלות המוזל. יותר מכך, הם גם לא שמעו מהבנק שלהם או מכל גורם אחר על ההטבה המדוברת.
אז מי כן נהנה ממנה? לפי גורם במערכת הבנקאית שאיתו שוחחנו, ההערכה היא שכ-10,000, אולי 15 אלף לקוחות עם מוגבלות, שהיו רשומים בבנקים מראש כלקוחות עם מוגבלות, הועברו ביוזמת הבנקים למסלול העמלות הבסיסי. מדובר בטיפה בים. לפי נתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, נכון לשנת 2019 כ-784 אלף אזרחים בגילאי העבודה (18-64) היו אנשים עם מוגבלות. 276 אלף מתוכם הוגדרו כאנשים עם מוגבלות חמורה. כלומר, אנשים המתמודדים עם בעיה פיזית או בריאותית הנמשכת לפחות שישה חודשים ומפריעה מאוד בפעולות היומיומיות.
צריך לומר שלא הצלחנו להשיג נתונים מדויקים כמה אנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה מוגדרים עם 40% נכות ומעלה, אולם ניתן להעריך בהערכה שמרנית ביותר כי מדובר במינימום ב-250 אלף איש. אם לפי בנק ישראל עצמו, 200 אלף איש שאותרו בסיבוב הראשון כאזרחים ותיקים או לקוחות עם מוגבלות, חסכו בשנה אחת 36 מיליון שקל בעמלות, אזי יוצא מכך ש-250 אלף לקוחות עם מוגבלות שעומדים בקריטריונים יכלו לחסוך במהלך 4.5 שנים יותר מ-200 מיליון שקל.
יש לציין כי המספרים שאנחנו מצאנו ב”שווים” מעט יותר נמוכים, ועדיין, ברור שלקוחות עם מוגבלות הפסידו מאז ספטמבר 2016 עשרות רבות של מיליונים, אולי אפילו 100 מיליון שקל, מכך שלא הועברו למסלול הבסיסי. כל הכסף הזה, 100 מיליון שקל, נותר בכיסי הבנקים.
כמה הפסידו האנשים הפרטיים
וכך זה נראה ברמת הלקוח הפרטי. ברוך ארז (שם בדוי – השם המלא שמור במערכת), לקוח בנק לאומי בעל 100% נכות מהביטוח הלאומי, לא ידע כלל על האפשרות להנחה בעמלות, עד שאנחנו עידכנו אותו. יחד איתו עברנו על חשבון הבנק שלו, וגילינו כי בשנת 2020 כולה הוא שילם לבנק עמלות בסך 225 שקל. הלכנו לבדוק כמה הוא היה משלם אילו הבנק היה מעביר אותו אוטומטית למסלול העמלות הבסיסי, והגענו ל-157.95 שקל. ההפרש: 67.05 שקל בשנה. בחשוב זריז, ב-4.5 שנים הוא היה חוסך כ-268 שקל.
את הלקוח הבא של לאומי אתם כנראה מכירים. זהו אלכס פרידמן, מייסד ויו”ר ארגון “נכה לא חצי בן אדם”. פרידמן, גם הוא בעל 100% נכות (מתנייד על כיסא גלגלים ממונע), ידוע כמי שמכיר היטב את זכויות הנכים בישראל, אבל גם הוא הופתע כאשר סיפרנו לו על הטבת העמלות. הלכנו לבדוק יחד איתו כמה הוא היה חוסך אילו בנק לאומי היה מעביר אותו למסלול המוזל (בדקנו את שנת 2019). התוצאה: 75.05 שקל בשנה. ב-4.5 שנים פרידמן היה יכול לחסוך כ-300 שקל.
הטענה המרכזית של הבנקים היא שעקב עניינים של פרטיות הם אינם יכולים לדעת מיהו לקוח עם מוגבלות, כלומר לקוח שיש לו 40% נכות ומעלה. לכן, הם טוענים, אין ביכולתם להעביר אוטומטית למסלול הבסיסי רבים מלקוחותיהם הנכים. את מי הם כן יכולים להעביר? רק את מי שהציגו להם בעבר אישור מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד הביטחון על נכות בשיעור 40% ויותר.
ובחזרה לפרידמן. הוא דווקא הציג לבנק בעבר אישור על קבלת קצבת נכות מביטוח לאומי בגין 100% הנכות שלו. הוא עשה את זה במסגרת בקשה שהגיש לקבלת משכנתה. למרות שהאישור היה אמור להיות בידי הבנק, פרידמן לא זכה שיעבירו אותו אוטומטית למסלול המוזל, שיכול היה לחסוך לו לא מעט כסף. בבנק לאומי מסרו בתגובה כי הם אינם מורשים להתייחס למקרה המסוים מסיבות של סודיות בנקאית.
אגב, בעקבות הבדיקה שלנו פנה פרידמן למוקד לאומי כדי לברר את הנושא. במוקד היו מאוד אדיבים, אבל את נושא ההטבה ללקוחות עם מוגבלות הם כלל לא הכירו. רק אחרי מספר שיחות, ואפשר לנחש שגם התערבות של דוברות הבנק, הוא הועבר סוף סוף למסלול מוזל המותאם לו ולמספר הפעולות שהוא מבצע בחשבון מדי חודש.
תופעה חוצת בנקים
בנק לאומי אינו לבד. למעשה, כל הבנקים בישראל מתנהלים באופן דומה. כולם נצמדו להגדרה היבשה בחוק שאומרת שלקוח עם מוגבלות הוא מי שהציג ביוזמתו את האישורים המתאימים, ולכן הותירו כמעט את כל לקוחותיהם הנכים מחוץ להטבה.
כך גם בנק הפועלים. שני מקרים לדוגמה: יצחק זליכה (שם בדוי – השם המלא שמור במערכת) הוא עיוור 100% ועומד בקריטריונים לקבלת מסלול מוזל באופן אוטומטי. בשנת 2020 הוא שילם לבנק עמלות בסך 226.8 שקל. אילו היה במסלול הבסיסי, היה משלם 186.15 שקל בלבד. ההפרש: 40.65 שקל בשנה. ב-4.5 שנים הוא יכול היה לחסוך כ-183 שקל.
הלקוח הבא של הפועלים הוא נתנאל יהודה הלוי, נכה 100% המתנייד על כיסא גלגלים ממונע. נתנאל שילם ב-2020 סך של 303.75 שקל עמלות לבנק. במסלול המוזל הוא היה משלם 261.75 שקל – חיסכון של 42 שקל. מספטמבר 2016 ועד היום הוא יכול היה לחסוך 189 שקל. גם הכסף הזה נשאר בקופת הבנק. גם בבנק הפועלים ביקשו לא להגיב על מקרים פרטיים, מאותה סיבת סודיות.
מי אחראי? בנק ישראל והבנקים
למה זה קרה? למצב הזה יש שני אחראים עיקריים – בנק ישראל והבנקים. לבנק ישראל, זה ברור לחלוטין, הייתה מוטיבציה חיובית לסייע ללקוחות עם מוגבלות. לכן, הוא יזם בעצמו את השינוי בחוק ואת ההנחיות החדשות. הבעיה, כך מתברר, הייתה בהגדרות החוק, ביישום בפועל וגם במעקב אחרי הרפורמה.
הגדרות החוק: מרגע שבנק ישראל הגדיר לקוח עם מוגבלות ככזה שהציג לבנק שלו אישור על 40% נכות ומעלה מביטוח לאומי או משרד הביטחון, הוא איפשר לבנקים “להקטין ראש” ולהסתפק רק בקבוצה זו. כאמור, במקרה של פרידמן גם אישור כזה לא עזר לקבל את ההטבה, אבל אין לנו אינדיקציה על מקרים נוספים. העניין האבסורדי הוא שמלבד משכנתה, אין ללקוח עם מוגבלות שום סיבה נראית לעין להציג אישור כזה, ולכן בנק ישראל תקע כאן גול עצמי למהלך שיזם.
היישום בפועל: ההיגיון אומר שאם הבנק לא מעביר את הלקוח אוטומטית למסלול בסיסי, אז לפחות שהלקוח יוכל לפנות ביוזמתו לבנק ולקבל את ההטבה. מה הבעיה? הבנקים, כך התברר לנו, לא ביצעו שום פנייה – גם לא לכלל הלקוחות – כדי שלקוחות עם מוגבלות יוכלו לנצל את ההטבה. למשל, הודעה בסגנון הזה: “שלום לכלל לקוחותינו. ברצוננו להודיע שאם אתם לקוחות עם מוגבלות, כלומר שיש לכם 40% נכות ומעלה, אתם מוזמנים להציג אישור מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון, וכך נוכל להעבירכם למסלול עמלות בסיסי ומשתלם יותר”. שום הודעה ברוח זו לא יצאה.
מעקב אחר הרפורמה: כפי שכתבנו למעלה, מדי חודש מרץ בכל שנה החל מ-2106, היו מחויבים הבנקים לסרוק את חשבונותיהם של לקוחות עם מוגבלות ולעביר אוטומטית למסלול הבסיסי את כל מי שעומד בקריטריונים. אם כך, ההיגיון אומר שבנק ישראל היה צריך לדרוש דיווח מדי שנה כמה לקוחות עם מוגבלות אמנם הועברו, אלא שזה לא קרה.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
לגבי הבנקים עצמם, אלה בחרו לפעול בצמוד לנוסח החוק, אולם בניגוד לרוח החוק. בנק ישראל דרש לבצע מהלך פרו-אקטיבי, כלומר לאתר באופן יזום חשבונות של לקוחות עם מוגבלות, ולהעניק להם את ההטבה בעמלות. הבנקים, מצידם, בחרו במדיניות פאסיבית לחלוטין והסתפקו רק בלקוחות שיש להם מסמכים רשמיים לגביהם שהם לקוחות עם מוגבלות – אלפים בלבד בכל בנק – ולהתעלם ממאות אלפי אחרים.
למה? גורם בענף הבנקאות טען באוזנינו כי ככה מתנהלים הבנקים בישראל. לדבריו, הם נצמדים ללשון החוק, לא פחות מזה ולא יותר מזה, כי זה בלתי אפשרי להתנהל אחרת. אחרים ששוחחנו עימם אמרו שבכל הקשור למהלכים שבהם מפסידים הבנקים כסף, כמו במקרה שלפנינו, הם תמיד ייצמדו לפחות ולא ליותר. במילים אחרות, למה שלקוחות עם מוגבלות ייהנו מחיסכון משמעותי בעמלות, אם הבנקים יכולים להשאיר את הכסף הזה בקופתם. כזכור, מדובר ב-100 מיליון שקל. לא מעט כסף.
עו”ד יגאל אורנשטיין, בעלי משרד עורכי דין יגאל אורנשטיין ושות’, והיועץ המשפטי של עמותת “נכה לא חצי בן אדם”, אמר ל”שווים” כי “הנושא נמצא בטיפול משפטי, ונשלחו לבנקים התראות בטרם נקיטת הליכים ייצוגיים ומשפטיים אחרים”. לדבריו, טרם התקבלו תשובות רשמיות מכלל הבנקים ומהמפקח על הבנקים.
“מה שנראה הוא שהבנקים מתעשרים שלא כדין על חשבונה של האוכלוסייה המוחלשת”, הוסיף אורנשטיין. “הבנקים מרהיבים עוז, וחלף פנייה יזומה ללקוחותיהם על מנת שאלו יוכלו ליהנות מההטבות להן הם זכאים, הבנקים מעמיסים עליהם הררי ביורוקרטיה אשר נועדה להתיש אותם לממש את זכויותיהם. לדאבון הלב, גם היחידים שמצליחים לעבור את המחסום הביורוקרטי, השיחות הרבות, הזמן הרב שמושקע ועוד, גם אלו אינם זוכים לקבל את מלוא זכויותיהם שבדין.
“כמי שעוסקים בדיני הנגישות ברמה היומיומית, צר לנו שהיום, בשנת 2021, עדיין מופלה ציבור האנשים עם המוגבלויות. עדיין, נדרש ציבור זה להשקיע משאבים כספיים ומשפטיים על מנת לאכוף את זכויותיו הבסיסיות. מהצד השני של המתרס, הבנקים עשו לעצמם ‘קופת חיסכון’, בה הם ‘גוזלים’ לכאורה אלפי שקלים מאנשים פרטיים עם מוגבלות. אלפי שקלים אלו מצטברים לרווח שלא כדין בסך של עשרות מיליוני שקלים. הסכומים המדויקים ייחשפו בבית המשפט”.
תגובות
מבנק ישראל נמסר בתגובה: “הנושא שהעליתם נמצא בבדיקת הפיקוח על הבנקים. התפיסה שעמדה בבסיס כללי העמלות היא שאנשים עם מוגבלות לא בהכרח ירצו לחשוף את המוגבלות שלהם בפני הבנק. הדבר רלוונטי בעיקר למוגבלויות שאינן נראות לעין (כגון מוגבלויות נפשיות), אך לא נעשתה הבחנה בכללים בין מוגבלויות שונות. בהתאם לכך, מתוך תפיסה של הצורך בהגנה על הפרטיות שלהם, נקבע בכללים שנדרשת פנייה יזומה של האדם עם המוגבלות כדי לקבל את ההטבה בעמלות שנקבעה לטובת אנשים עם מוגבלות, ונקבע בהגדרת ‘אדם עם מוגבלות’ שזהו לקוח שהציג לבנק אישור ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי, לפיו הוא סובל מנכות בשיעור של 40% או יותר. זאת, בשונה מ’אזרח ותיק’, שלגביו ההטבות בעמלות ניתנות באופן אוטומטי, שכן הנתון לגבי גיל הלקוח נמצא ממילא בידי הבנק, ועל כן הוא יכול להשתמש בו לטובת הלקוחות מבלי שנדרשת מעורבות כלשהי מצידם”.
מבנק לאומי נמסר בתגובה: “לאומי פועל בהתאם לחוק והנחיות בנק ישראל בכלל, ובכל הקשור לנושא מסלולי העמלות בפרט. במסגרת זו, לאומי מבצע בכל שנה מהלך יזום של צירוף בעלי מוגבלויות, אשר נמצא כי צירוף למסלול יוזיל עבורם את תשלום העמלות. נבהיר כי הבחינה כאמור מתבססת על המידע המצוי במערכות הבנק, הכולל לקוחות עם מוגבלויות שעידכנו את הבנק בדבר מגבלתם והציגו תעודת נכה או אישור אחר כמפורט בחוק. לגבי המקרה הספציפי שצוין, מטעמי סודיות בנקאית לא נוכל להתייחס”.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: “ככלל, בחשבונות המוגדרים עם מאפיין ‘אדם עם מוגבלות’ (המעודכן לאחר הצגת אישור מתאים) ניתנת בבנק הפועלים הטבה בעמלות, והם זכאים ל- 4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר, וזאת באופן אוטומטי מתחילת החודש העוקב להצגת האישור.
“בנוסף לכך, בכל שנה נעשית בחשבונות אלו בדיקה ביוזמת הבנק לבחינת כדאיות צירוף למסלול הבסיסי: במידה שבכל חודש במהלך תקופה של שנת כספים הלקוח שילם עבור עמלות פעולה על ידי פקיד ופעולה בערוץ ישיר סכום העולה על הסכום אותו היה משלם אילו היה מצטרף למסלול הבסיסי – אזי חשבון זה יצורף אוטומטית למסלול הבסיסי החל מחודש מרץ, והלקוח יקבל על כך הודעה. כמעט מחצית מהחשבונות המוגדרים עם מאפיין של ‘אדם עם מוגבלות’, כאמור, ענו לקריטריון זה וצורפו אוטומטית למסלול הבסיסי.
“הבנק פועל בהתאם להוראות הדין, ומיישמן. הבנק מפרסם זכויות והטבות הניתנות לאנשים עם מוגבלויות, בין היתר באתר הבנק. באשר למקרים הספציפיים, נשמח ליצור קשר עם הלקוחות ולהשיב להם ישירות”.
עוד בנושא:
לקוחות עם מוגבלות? 2 פעולות – ואתם עוברים למסלול העמלות המוזל בבנק
