fbpx

האזינו לשיחה המזעזעת בין עובדת סוציאלית לאם לילד אוטיסט

עו"סית מעיריית נתניה ביקשה לשכנע את סיגל פתוסי לא להעביר את בנה אריאל לבית ספר בעיר: "למה שבבית ספר אחר יהיו לו חברים? הוא אוטיסט"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מפחד שישלחו אותו לפנימייה. אריאל פתוסי

במשך ארבע שנים ארוכות ומתישות מנסה סיגל פתוסי, אם חד הורית, להעביר את בנה אריאל לבית ספר מיוחד בעיר מגוריהם נתניה. מדי שנה היא נתקלת לדבריה בסירוב, בטענה שאין מקום. אבל אפילו היא, למודת תסכולים, קשיים ועלבונות, לא האמינה למשמע אוזניה כאשר שוחחה בשבוע שעבר עם העובדת הסוציאלית של אגף הרווחה בעירייה שמלווה את המשפחה.

בנה של סיגל, אריאל, הוא נער בן 13 על הרצף האוטיסטי. מסוף כיתה א', אז נקבע שעליו לעבור לחינוך המיוחד, החל ללמוד בבית ספר באבן יהודה, וכעבור שנה עבר לבית ספר בבנימינה. כך שבשש השנים האחרונות הוא מבלה שעות ארוכות בנסיעות לבתי ספר מחוץ לנתניה. יומו מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות. ב-6:30 בבוקר הוא יוצא להסעה. כשהוא חוזר הביתה, ב-18:00, סיגל מספרת שהיא מקבלת "ילד עייף, בלי חשק לעשות שום דבר".

כל רצונה של האם הוא שיהיה לו עם מי להיפגש בשעות אחר הצהריים, ושיהיו לו חברים "שיעלו חיוך על פניו". גם לקראת שנת הלימודים הבאה היא לא מתייאשת ומנסה להעביר אותו לבית ספר בנתניה. לטענתה, היא אף קיבלה איומים מרומזים וישירים מצד אנשי החינוך והרווחה של העירייה, ש"אם לא תקשיב להם ולא תשלח את בנה לבית הספר שנקבע לו, הם ייקחו אותו לפנימייה".

אחת השיחות שקיימה סיגל בשבוע שעבר עם העובדת הסוציאלית של אגף הרווחה הגיעה לידי אתר "שווים", באמצעות הפעילה החברתית שרונה שליו. בשיחה נשמעת העובדת הסוציאלית מופתעת, בלשון המעטה, מבקשתה של סיגל. העו"סית פונה אל האם ואומרת לה חד וחלק: "למה שבבית ספר אחר יהיו לו חברים? הוא אוטיסט, לילדים על הרצף אין חברים. זו הבעיה שלהם". האם מתעקשת: "אפשר ליצור חברויות", אך העו"סית ממשיכה בשלה: "אין דבר כזה. ילדים על הרצף אין להם חברים".

האמירות החמורות והכואבות הללו נמשכות בשיחה, כאשר העו"סית מנסה לשכנע את סיגל לרדת מהרעיון של מעבר לבית ספר בנתניה. "ביררתי שבבית ספר יהודה הלוי בעיר יש מקום בשבילו", אומרת סיגל, והעו"סית משיבה: "מי אמר שהוא מתאים? צריך לבדוק עם מחלקת החינוך המיוחד". סיגל שואלת את העו"סית למה שהוא לא יתאים, וזו עונה לה: "אני לא יודעת, אני לא אחראית על חינוך. אין לי מושג מה הולך עם הרישומים. הוא רוצה לעבור?" סיגל משיבה: "לא דיברתי איתו על זה עד שדברים לא קורים". והעו"סית שבה ומזכירה לה: "את צריכה לזכור שהפנטזיה שלך שיהיו לו חברים היא לא מציאותית, ואת צריכה לקבל את זה". 

סיגל מספרת לעו"סית שבבית הספר הנוכחי בבנימינה "אף אחד לא מדבר איתו. זו כיתה שבקושי מדברים שם", ועל כך זו מגיבה ב"גם בבית ספר אחר יהיה לו אותו דבר. אף אחד לא יגיד לו בוקר טוב כשהוא נכנס, אולי רק המורה. ילדים אוטיסטים לא נפגשים אחר הצהריים".

סיגל שואלת אותה למה אריאל צריך להיות עם ילדים "פחותים" ממנו, והעו"סית משיבה: "אני לא אומרת שיהיה עם ילדים פחותים ממנו, אבל הפנטזיה שלך שיהיו לו חברים? זה לא יקרה. אני שמה את הדברים כמו שהם באופן ישיר, וזה לא משנה גם אם הוא יעבור עשרה בתי ספר – לא יהיו לו חברים. אם הוא לא ייצור חברים אז תעבירי אותו עוד בית ספר?"

"כל דבר שקשור אליו אומרים לי שהוא לא מתאים". סיגל ואריאל פתוסי

סיגל עונה לה שהיא לא תעביר את אריאל עוד בתי ספר, אבל שהיא מעדיפה שילמד בנתניה: "כך אני יכולה להיות בקשר עם ההורים ולהיפגש איתם בחוף הים או בגני השעשועים. שיהיה לו את הכיף הזה שהוא יהיה עם הילדים שהוא איתם כל היום. ביררתי, ויש מקום בבית ספר יהודה הלוי, וזו אותה רמה". עוד היא מציינת את עניין הפנימייה: "נמאס לי להפחיד את הילד מהאיומים שאם לא ילך, ירשמו אותו לפנימייה. הילד מפחד כבר". העו"סית משיבה על כך: "את ממשיכה להגיד לו את זה?" סיגל, שלא מבינה את ההאשמה כלפיה, עונה לה: "את אמרת לי להגיד לו שאם הוא לא ילך לבית הספר, אז הוא ילך לפנימייה", והעו"סית מאשרת: "נכון".

סיגל ממשיכה: "זה לא משהו שאני אומרת לו, הוא פשוט זוכר את זה. אמרתי לו שהוא לא הולך לפנימייה, אבל הוא צריך ללכת לבית הספר, וזה לא נעים לו לשמוע את זה". העו"סית שואלת: "איך את יודעת שהוא מפחד?" סיגל משיבה: "כל הזמן הוא אומר עוד פעם ללכת לבית הספר. אם אני לא אלך, אני אלך לפנימייה. הוא שומע את זה, וזה לא נעים לו. הוא הולך לבית הספר בחצי השנה האחרונה. אני רואה שהוא מפחד".

מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "שיבוצו של התלמיד בבית הספר התבצע בתיאום ומתוך שביעות רצון גדולה של האם מבית הספר בו הוא לומד. על פי צרכיו ובחירת אימו, הוא מתאים ללמוד בבית ספר כוללני לחינוך מיוחד. בנתניה ייבנה תוך שנתיים בית ספר לתלמידים על הרצף האוטיסטי. בשלב זה מי שמעוניין וזקוק למסגרת כוללנית בגילאים אלה אכן נוסע לבית הספר 'הרים' בבנימינה. במידה שהאם מעוניינת לשנות מסגרת חינוכית, היא רשאית לפנות בנושא לאגף לחינוך מיוחד בעירייה, אולם עד כה האם לא פנתה. יש לציין כי האם והתלמיד מלווים באופן רציף על ידי עובדת סוציאלית, מתוך רצון לקדם את התלמיד בצורה המיטבית. מדובר בתהליך טיפולי שבמהלכו משוחחים עם האם גם לגבי קשייו של הילד".

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

פתוסי ביקשה להגיב לדברי העירייה: "ביררתי שיש מקום ביהודה הלוי, בית ספר לחינוך מיוחד בגילאי 21-12, אשר לומדים בו גם תלמידים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. למרות זאת, באגף החינוך בעירייה לא רוצים להעביר אותו לשם. יש לי מייל עם אישור שהם קיבלו את הדו"ח של אריאל מבית הספר, כך שהטענה ש'האם לא פנתה' מגוחכת ומעליבה. אני רואה את הילד שלי, שהוא צמא לחברים ואוהב לשחק עם חברים. עובדת סוציאלית לא יכולה להגיד שהוא לא יכול ליצור חברים, זה פשוט לא נכון. אני אעשה הכל כדי לעזור לו. אפילו ביקשתי חונך שיהיה לו כמו חבר, אבל אמרו לי בעירייה שאין. כל דבר שקשור אליו אומרים לי שהוא לא מתאים ושאין מקום, ולילדים אחרים כן יש מקום. זה אבסורד. לא יעזור כלום, לבית הספר בבנימינה אני לא שולחת אותו בשנה הבאה".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״