לפני שנה וחצי קיבל אתר “שווים” הצצה ראשונה למדי הנבחרת הפראלימפית. זה קרה רגע לפני התפרצות הקורונה, ולפני שמישהו בכלל דמיין שהמשחקים של טוקיו 2020 יתקיימו ב-2021. בטקס פתיחת המשחקים הפראליפמיים הייתה לכולם הזדמנות לראות את המדים עם סמל יונת השלום – אותם עיצבו אנשים שבעצמם מתמודדים עם מוגבלויות.
פלט”ה (פעל לטובת האחר) או בשמו הבינלאומי PALTA, הוא הגוף שנבחר לעצב את המדים הרשמיים ל-33 הספורטאים הישראלים. מדובר במיזם המשלב טכנולוגיה ועיצוב, ומתמחה בפתרונות עבור אנשים עם מוגבלויות בעולם האופנה. “כל הבגדים הונגשו עבור הספורטאים בענפים השונים”, סיפר אז שי סניור – היזם שעומד מאחורי פלט”ה – לאביחי חיים מ”שווים”. “היו לנו הרבה דיונים על המדים, חשבנו איזה סמל אפשר לקחת על מנת שייצג את ישראל, חוץ מהמגן דוד, ועלה הרעיון של סמל השלום – היונה”.
נתנאל יהודה הלוי, שותפו של סניור (שכותב מדי פעם באתר “שווים”), מפרט לנו מה זה אומר להנגיש בגד: “לאדם עם מגבלה ביד, למשל, יותר קל ללבוש ולפשוט בגד עם תיקתקים ייחודיים שמקלים על הסגירה והפתיחה. או שתפרנו רוכסנים הרבה יותר קלים לשימוש במכנסיים, לדוגמה, למי שיש לו פרוטזה. או שהשתמשנו בסוג בד ובתפירה שמצמצמים את הסיכון לפצעי לחץ והזעת יתר”.
הלוי (31), שנולד עם ניוון שרירים, מספר כי “אחת הבעיות הכי גדולות ונפוצות אצל היושבים על כיסא גלגלים, כמוני, היא שהמכנסיים מחליקים. לפלט”ה יש את הגזרה שלה, שהיא ייצרה מאז ומתמיד, ושמתאימה גם למי שיושב בכיסא גלגלים וגם למי שהולך. אנחנו משתמשים בתוספות אלסטיות לייצב את הבד”.
הוא מדגיש כי למרות שכל בגד הותאם באופן אישי למידות ולמגבלות האינדיבידואליות של הספורטאים, נשמר המראה האחיד, ושאת המדים לובש כל הצוות במשלחת, כולל המאמנים. הכוונה היא למדים הייצוגיים שאיתם מגיעים חברי המשלחת לטקסים ולאירועים, ולא לבגדי הספורט עצמם.
מי שעיצבה את המדים היא מיכל גורליק, חירשת מלידה (גורליק כיכבה בשנה שעברה בקמפיין למסכות מגן שקופות, המאפשרות לחירשים לקרוא תנועות שפתיים). הייצור היה כחול לבן, כולל ההדפסים של היונה, שייצרה אחת מנותנות החסות לפרויקט – “קורנית דיגיטל”. “לא רצינו ליצור מצב שבו בגד שמייצג את ישראל מיוצר בחו”ל”, אומר הלוי.
הרעיון לייצר אופנה מונגשת התחיל אצל סניור (29) לאחר שנפצע במהלך שירותו הצבאי ונזקק לניתוח ולשיקום בתל השומר. “נחשפתי שם להרבה מאוד אנשים שנפצעו בצוק איתן, עברו תאונה או נולדו עם מוגבלות”, הוא אומר. “במסגרת ריפוי בעיסוק התחלתי להנגיש את הבגדים שלי מחדש, ויתרתי על הכפתורים והכנסתי פתרונות אחרים שיתאימו לי ולארון שלי”.
את שותפו, נתנאל יהודה הלוי, הכיר דרך עולם היזמות, ומאז לא נפרדו דרכיהם. “המטרה בהקמת המותג הייתה שישראלים עם מוגבלות יידעו שיש להם אלטרנטיבה”, אומר הלוי. “בוועד הפראלימפי הבינו שיש פה משהו מיוחד. הגיעו אנשים מתוך הקהילה והדגישו למקבלי ההחלטות את הצורך בבגדים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. אנחנו מכירים את הספורטאים כי הם חלק מאיתנו. זה לא גימיק”.
סניור והלוי הם גם בוגרי לינק 20 – תנועה חברתית גלובלית, שבמרכזה רשת של אקטיביסטים צעירים – עם וללא מוגבלות – הפועלים יחד לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בחברה. בוגרי תוכניות ההכשרה של התנועה נותנים תמיכה וגיבוי ליצירת מאבקים חברתיים וקמפיינים דיגיטליים. את לינק 20 הקימה קרן משפחת רודרמן, שגם הייתה אחת מנותנות החסות לפרויקט המדים.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
למעט פרויקטים מיוחדים כמו מדי הנבחרת, כרגע פלט”ה לא מייצרת בגדים אלא עוסקת בפיתוח פתרונות ושת”פים עם חברות. “בעבר ייצרנו קו אופנה, בגדי קז’ואל ליומיום, אבל מתוך הקהילה הבנו שאנשים עם מוגבלויות לא רוצים מותג מיוחד שלהם, אלא ללבוש את המותגים הגדולים והמוכרים. אז התחלנו בתהליך של ללכת ולהטמיע את הפתרונות והיכולות של פלט”ה בתוך חברות האופנה הגדולות”, אומר הלוי. הוא עדיין לא מוכן לנקוב בשמות של חברות, “עד שזה לא סגור”. הצלע השלישית בחברה היא ג’סמין, צעירה עם מגבלה שעשתה עלייה ומלווה את פלט”ה בתחומי המחקר והדיגיטל.
