לפני שנים רבות יצא דני שחר, רוכב אופניים עם למעלה מ-30 שנות דיווש, לרכיבת לילה קבוצתית. באמצע הנסיעה נעצרה אחת מהרוכבות ואמרה לו שנקרעה לה השרשרת. בזמן שכולם טיכסו עצה מה עושים, שחר לקח את כלי העבודה שלו והחל לתקן. חלק מהרוכבים הציעו לעזור ולהאיר לו בפנס, אבל הוא ענה בחצי חיוך שאין צורך. אחרי כמה דקות, כאשר השרשרת כבר הייתה מתוקנת, הם הבינו למה: הוא עיוור.
דני שחר, בן 64 ממבשרת ציון, התעוור בגיל עשר. “כל המשפחה שלי עלתה אז ממרוקו לישראל, ובאותה שנה, כך רצה הגורל, אובחנה אצלי מחלה של היפרדות רשתית, שהפכה בהדרגה לעיוורון מוחלט”, סיפר בעבר למקומון “מבשרנט”. “לא היה לי זמן מיותר לבכות על מר גורלי ולשאול למה קרה לי האסון הזה וכמה אומלל ומסכן אני. רחמים עצמיים ותחושה של מסכנות הם לדעתי בזבוז זמן משווע. באותם רגעים גמלה בליבי ההחלטה שאני צריך ללמוד להסתגל למצב החדש מהר ככל האפשר, לקדם את עצמי בכל דרך ולדעת להוציא את הטוב מכל סיטואציה”.
וזה באמת מה שהוא עשה. חוץ מרוכב מיומן, שחר הפך גם לגיטריסט מקצועי ולמורה למוזיקה, ולאורך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים. מלבד גיטרות הוא מנגן גם על כלי מיתר אוריינטליים, בוזוקי למשל, וגם על פסנתר. יש שני דברים שהוא לעולם לא ייצא בלעדיהם לרכיבה: כלי העבודה שלו והגיטרה.
“אני רוכב אלפי קילומטרים בכל שנה, כולל רכיבת כביש ושטח”, סיפר אז שחר למקומון. “כבר עשיתי את המסלול של מטולה-אילת בשלושה ימים, 700 ק”מ בטיול בסלובניה, ועוד הרגל נטויה כמו שאומרים.
“הרכיבה”, הוסיף שחר, “מתבצעת באופניים דו מושביים הקרויים ‘טנדם’, כשלכל רוכב יש פדלים בהם הוא מדווש, רק שהרוכב המוביל הוא אדם רואה. יש כאן מימד מאוד חווייתי, הרבה יותר מלרכוב לבד. שיתוף הפעולה, השיחות במהלך המסע והאחריות ההדדית, כל אלה הופכים את זה למשהו ייחודי.
“פעם אפילו הצלחנו, אני ובן הזוג שלי לרכיבה, להגיע למהירות של 98 קמ”ש בירידה, משהו שהופך את העניין להרבה יותר מרגש ורווי באדרנלין. זהו עונג צרוף ואני ממליץ עליו בחום”.
אגב, גם סקי הוא הספיק לעשות, יחד עם חבר באוסטריה, והוא אפילו התנסה בגלישה סולו. “זה היה חלום בשבילי, משהו מעבר לדמיון. לא היה לי אכפת שאפול, העיקר ההרגשה הלא נורמלית הזו שמילאה את כולי. למי שמכיר את אתר הגלישה, אספר שעשיתי את המסלול הכחול וסיימתי אותו ללא אף התרסקות”.
את כל הניסיון והחוויות שצבר בחיים מביא איתו שחר למועדון רכיבת אופני הטנדם “גם וגם”, המופעל לאורך השנים על ידי בית חינוך עיוורים בירושלים. במועדון חברים אנשים עם וללא מוגבלות, צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, יהודים וערבים, וכולם רוכבים, מתאמנים ומתחרים יחד.
עכשיו, לצד מועדון הרכיבה, הוחלט בבית חינוך עיוורים לפתוח סדנת אופניים משלימה תחת השם “מוסך”, תחת ניהולו והדרכתו של שחר. ההכשרה בסדנה כוללת היכרות מקיפה עם כל מרכיבי ומכלולי האופניים, עד לרמה של פירוק מוחלט והרכבה מאפס. הרוכב הממוצע אמור לצאת ממנה כשהוא יודע להתמודד עם תקלות בסיסיות בשטח.
“את הסדנה הקמתי לטובת הקבוצה, כדי להכשיר את שאר הרוכבים בתיקונים בסיסיים, כך שנוכל להיות תלויים בעצמנו בלבד”, הוא אומר ל”שווים”. “כמו שכל נהג צריך להכיר את הרכב שהוא נוהג בו. החזון שלי הוא להכשיר עיוורים נוספים כטכנאי אופניים. זה תחום שמתפתח בארץ מאוד בשנים האחרונות.
“כל חיי לא ויתרתי לעצמי וביקשתי להוכיח שהעיוורון אינו מגביל אותי”, מסכם שחר. “צריך לנסות הכל, לפרוץ מחסומים, גבולות ומוסכמות חברתיות, למצות את האני שלך, לא לוותר ולמתוח את קצה גבול היכולות שלך בכל המובנים. וכמובן להיות אדם ישר ואמין ולאהוב את הזולת”.
שאבי דוייטש, מנכ”ל בית חינוך עיוורים, מספר על הפעם הראשונה שפגש את שחר. “ראיתי עיוור מוחלט עובד עם רתכת ומסור חשמלי, ושיפשפתי את עיניי בתדהמה”, הוא אומר. “מייד הבנתי שהמגבלה היחידה של העיוורים היא זאת שאנחנו כחברה שמים להם.
“החלטתי לתמוך בסדנת התיקונים”, ממשיך דוייטש, “הקצינו חדר ייעודי, ואף השקענו תקציב לא מבוטל ברכישת כלים, חלפים וציוד נלווה. החלום שלי הוא שרוכבים ירושלמים, ולא רק, יידעו שכאן יינתן להם השירות ברמה הגבוהה ביותר, ושהסדנה תהפוך למודל לחיקוי בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות”.
מועדון הרכיבה “גם וגם” מזמין אתכם להצטרף לשורותיו. לפרטים ניתן לפנות למנהל הקבוצה חיים הלד בטלפון 0507376213
