במשך 60 יום, מאז הסגר הקורונה, אראלה אברמוב מקריית אונו לא ראתה את בנה שמאושפז במוסד פסיכיאטרי בפרדס חנה. לפני פרוץ המשבר הוא היה יוצא הביתה בסופי שבוע, אבל מאז שנסגרו השערים עקב התפרצות הנגיף, אין יוצא מהמוסד. המצב זהה בכל המוסדות הפסיכיאטריים בארץ. למה? ומה ההבדל בין המוסדות לבריאות הנפש לבין שאר ההוסטלים והמעונות השיקומיים, שכבר התירו לדייריהם לצאת לחופשות? התשובה אינה ברורה.
רק בשבוע האחרון, אחרי פניות מרובות של אראלה ושל משפחות מטופלים אחרים, התקבל האישור המיוחל לבוא לבקר במוסד, אך תחת מגבלות וכללים מחמירים. ”זו תחושה קשה ביותר לא לראות את הילד שלך כל כך הרבה זמן”, משתפת אראלה. ”אני לא מבינה מה ההבדל בינו לבין סבא וסבתא בדיור מוגן. הרי הסכנה שלהם להידבק הרבה יותר גבוהה ממנו. בנוסף, אנשי הצוות יוצאים ונכנסים חופשי למוסד, אז אם הוא ייצא הביתה זה מה שידביק אותו בקורונה? המחשבה שלהם חסרת היגיון”.
בימי שגרה, המרכזים הפסיכיאטריים מאפשרים ביקורים של בני המשפחה וגם חופשות, בהתאם למצבו של המטופל, למחלקה בה הוא שוהה (סגורה או פתוחה), ובתיאום עם משפחתו. החופשות מתאפשרות לרוב בסופי שבוע ובחגים, או למספר שעות במשך ימות השבוע, אך כאמור בשל נגיף הקורונה התהדק הפיקוח על מוסדות אלו ונאסר כליל על המטופלים לצאת לחופשות.
כך גם במוסד הפסיכיאטרי “פרויקטים שיקומיים בפרדס חנה”, שבו מאושפז בנה של אראלה. ”באמת שאני לא מבינה למה לא מחזירים את היציאות הביתה”, היא שבה ואומרת. “ככה הבן שלי יהיה יותר מאושר ופחות סובל כמו עכשיו. הבן שלי סובל מסכיזופרניה עם אוטיזם קל בתפקוד גבוה, ובשבועות הוא יהיה בן 22 בדיוק. אני רוצה לחגוג לו יום הולדת כמו שצריך, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אך כרגע נראה שאני במבוי סתום”.
לדבריה, גם הביקורים נעשים בתנאים שמאוד מכבידים על המשפחות. “הם החליטו שהם יתקיימו אך ורק בשעות העבודה, וזה מקשה עליי מאוד. אני צריכה לקחת יום חופש על חשבוני כדי לראות את הבן שלי. לצערי, זה מונע ממני להגיע אליו, וזה גורם לו לרגרסיה. כל עוד הוא לא יזכה לבלות עם בני המשפחה, המצב שלו רק יילך ויחמיר”.
אראלה מספרת כי היא התחייבה בפני מנהלי המוסד לעמוד בכל הכללים שדורש משרד הבריאות. “הבטחתי להם שאני מסוגלת לעמוד בתנאים. הבן שלי לא יוצא בכלל מהבית ואינו נחשף לשום סיכון כשהוא בביקור אצלי, הוא רק נלקח במכונית נוסע עד אליי, שוהה בבית וחוזר חזרה למסגרת במוצ”ש. כך היה תמיד. לא אמור להיות הבדל בין מוסדות של משרד הבריאות לבין מוסדות של משרד הרווחה, שכבר פתחו את השערים. רק כאן הכל נעשה באיטיות וללא מחשבה”.
לקריאה של אראלה מצטרפת גם אביבית לוזון מנתניה, אם לבן אשר מטופל במרכז לבריאות הנפש “לב השרון”. ”מיד אחרי פורים חסמו אותנו לביקורים, וגם אסרו על יציאת מטופלים הביתה”, היא מספרת ל”שווים”. “הקשר היחידי שהיה לי עם הבן שלי זה רק בשיחות ווטסאפ. הוא מאושפז שם מרצון, אבל הקורונה שבתה אותו. אנחנו נורא מבקשים שיאפשרו לו כבר לצאת לחופשה בבית, אין שום סיבה למנוע את זה ממנו”.
עו”ד ורד בר מארגון בזכות מטפלת בנושא מול משרד הבריאות. “כיום, כשמדובר על חזרה לשגרה בצל הקורונה, ומסגרות רבות, חנויות וקניונים מתחילים להיפתח, מצופה ממשרד הבריאות ומהאגף לבריאות הנפש שיכינו מתווה שיאפשר יציאת דיירים ומטופלים במערך בריאות הנפש לחופשות בבתי משפחותיהם”, היא אומרת. “ליציאות לחופשה חשיבות רבה עבור הדיירים והמטופלים, כחלק משגרת חייהם וכחלק משיקומם”.
לדברי עו”ד בר, בין המטופלים והדיירים ישנם ילדים ובני נוער, שעבורם הניתוק מבית המשפחה קשה ביותר. “בנוסף”, היא ממשיכה, “ישנם מטופלים המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים לתקופות ארוכות, אשר למעלה מחודשיים לא יצאו את פתח בית החולים. הפסקת היציאות לחופשה פגעה קשות בחלק מהמטופלים, וכעת הגיע הזמן לאפשר חופשות אלה, כמובן בתנאים מסוימים אשר יסייעו בשמירה על בריאותם ועל בריאות הצוות.
“נזכיר שמשרד הבריאות אישר יציאת דיירים לחופשה ממסגרות של משרד הרווחה. כעת מצופה שהמשרד יפעל בהתאם לסטנדרטים שהוא עצמו קבע ויאפשר גם יציאת דיירים ומטופלים במערך בריאות הנפש”.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ”על מנת למנוע חדירת הנגיף למרכזי בריאות הנפש, כל מאושפז המתקבל נקלט ב’מחלקה קולטת’. רק אחרי תקופת השהיה וביצוע שתי בדיקות עוקבות שליליות לקורונה, או השהיה בת שבועיים, מועבר המטופל לשאר מחלקות בית החולים. מטופלים שחייבים לצאת מהמרכז שלנו, למשל לטיפול גופני בבית חולים כללי, לא חוזרים למחלקת האם שלהם, אלא למחלקה הקולטת. מי שעדיין נזקק לאשפוז חוזר למחלקת האם רק לאחר השהיה זו. זאת הסיבה שלא מאפשרים חופשות. כל מי שבשל לשחרור כמובן משתחרר לקהילה. יש לציין כי בתקופה זו הגברנו את הטיפול המרפאתי של מרכז ‘לב השרון’ בעשרות אחוזים כדי לתמוך במטופלים בקהילה, כולל ביקורי בית שלא התקיימו קודם לכן”.
