ספרים עבורי הם חלק חשוב מאוד בחיים: הם פתח לעולמות חדשים, להרפתקאות שלא חוויתי, לחלומות שלא הגשמתי. כשאני קוראת, אני יוצאת למסע אל עבר הלא נודע. אני חווה חוויות שלא אחווה לעולם בחיים האמיתיים, וזה מרגיש כל כך טוב.
אחת הפעמים שהרגשתי כך הייתה במהלך קריאת הספר "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה. הספר מתאר סיפור אהבה במהלכו אנשים מאבדים את שפיותם למען האהבה, ולמען האושר של המגע הארוטי. אותו המגע מורגש בבשרי במהלך קריאת הספר. כשאני קוראת על המגע, אני חשה התרגשות עוצמתית מאוד, שכמותה לא חוויתי מעולם בחיי האמיתיים, ואני מקווה מאוד שאחווה.
המחשבה על כך, שזה עשוי לא לקרות, קשה מנשוא. זו תחושה בודדה של כאב לב עצום, של ייאוש שלא נגמר, שמפרק אותי מבפנים. אני מייחלת למצוא תשוקה שכזאת, שתפעפע בעורקיי, שתחמם את הדם. מעין התרגשות של איבוד חושים, כזאת שאפשר למות ולחיות בשבילה.
דרושים: מדריכים בצהרון לילדים בגיל הרך של עמותת "האומץ להיות". העבודה היא במשמרות של 3 שעות מדי יום, באזור המרכז. דרוש ניסיון / רקע בהדרכה וחינוך, אמינות, יושרה ואהבה לילדים.
ללוח המשרות המלא של "שווים בתעסוקה" הקליקו כאן >> https://jobs.shavvim.co.il/jobs/
אני תוהה אם התרגשות שכזאת באמת קיימת, או שמא היא מומצאת על ידי סופרים בעלי דמיון מפותח יתר על המידה. כאלו שקראו, ואולי כתבו, יותר מדי רומנים. אני מקווה שאני טועה, שהתחושות האלה קיימות במציאות, ושאולי אזכה לחוות גם אני תשוקה בוערת של משיכה שכזאת.
כשהייתי בזוגיות הרגשתי תשוקה שהייתה אולי קרובה לזו שחשתי במהלך קריאת מילותיו של מילן קונדרה. גם אז, וגם במהלך הקריאה, יכולתי להרגיש את הדם מפעפע בעורקיי ואת תחושת החום מתפשטת ברחבי הגוף. אבל העוצמות בתחושה היו חזקות בהרבה במהלך קריאת הספר, והן מילאו אותי בצורה עמוקה יותר, שהייתה מעבר לפיזי ולגשמי. תחושות של התרגשות ושל כמיהה לאדם שמעולם לא פגשתי.
גם אם לעולם לא אחווה זאת במציאות, הרי שאני כל כך שמחה ומוקירה את הקסם במילים של הסופרות והסופרים הגדולים, שמאפשרים לי, ואני מניחה שלכולנו, לחוות את התחושות המופלאות הללו. מילה של לי.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
