רננה אורן

זמרת אקדמאית. בלוגרית צבעונית עם חוש צדק וביקורת על החברה. נותנת הצצה אותנטית ומקורית לעולמה כמתמודדת נפש
spot_img

הריב המשפחתי שגרם לי להרגיש בת נוראית (ולאכול 5 פיצות)

רבתי עם המשפחה, לא ישנתי בלילה, המדיטציה עיצבנה אותי והפיצה שוב נקראה לדגל. אז שאלתי את הפסיכולוגית את מה שבאמת מטריד אותי: איך מציבים גבול בלי להרגיש בן אדם נורא? הטור של רננה

למה הפכתי את החיים המטורללים שלי למופע. ספוילר: לא בשביל השראה

החלפת עבודות כמו גרביים, מריבות חסרות סיכוי על צדק, נפילות לדיכאון. רננה אספה את חומרי חייה בצל הבורדרליין והפכה אותם למופע חדש שהוא במילים שלה: "הצצה למוח בלי פילטרים". ויש טלפון להזמנת המופע

אמרתי לאחות בקופת חולים שהיא שטן. שוב יצאה לי הרננה

חזרתי להזריק וויגובי, מצאתי את עצמי מיובשת בדרך ל-טרם ואיבדתי שליטה על המילים. רק אחר כך הבנתי שלא רק הגוף קרס – גם הבורדרליין דיבר במקומי. הטור של רננה

למה אירגנתי מרד נגד הסמנכ"ל שלי, שהיום הוא שר בממשלה

רננה ושגב עזבו עד היום (ביחד) 134 מקומות עבודה. עכשיו הם נפגשו לדבר על הפרעת האישיות המשותפת, משברי החיים ולמה הם תמיד, אבל תמיד, מרגישים צודקים

החיים שלי עם הפרעת אישיות גבולית, ואיך זה קשור לשכן הטייס

לרגל חודש המודעות להפרעת אישיות גבולית, רננה אורן כותבת על החיים בצל ההפרעה: המעבר בין 13 דירות, תורנות חדר המדרגות וגם השכן הטייס והגניחות מחדר המיטות

איך זה שכלב זאב נשך אותי ועכשיו אני הנאשמת?

כשרננה גילתה שהכלב הנושך לא מחוסן, ה-OCD שלה עף לשמיים. בדיוק לפי הספר, היא דיווחה לשירות הווטרינרי ועשתה חיסונים. אז איך זה שדווקא היא חוטפת נאצות ברשת?

למה אני מבינה יותר אמהות שמאבדות את זה מאלה שעושות יצירה בממ"ד

"צרחתי על כולם, הרבצתי לבעלי, אני חרא של אמא": רננה נחשפה לפוסט כאוב של אמא לילדים על הרצף והזדהתה. לדעתה, במלחמה בית זה כמו תא מעצר שכולם כלואים בו עד האזעקה הבאה