לקראת סדר הפסח שייערך מחר (שני), עמותת “משפחות בריאות הנפש” מפרסמת את “הגדת הנפש” – הגדה ייחודית שהיא “סיפור מסען של משפחות של מתמודדי נפש בראי ההגדה של פסח”.
למי מיועדת “הגדת הנפש”? “בראש ובראשונה לנו, למשפחות עצמן”, נכתב בדף ההקדמה להגדה; “לתת תחושת יחד וסולידריות של סיפור משותף. ואולם לא פחות מכך גם לציבור הכללי, במטרה לקרב אותו אל הנושא, לעורר מחשבה, ואולי לתרום משהו להפחתת הסטיגמה”.
ההגדה ערוכה באופן המשלב בין הסיפור ההיסטורי לבין המציאות של מתמודדי הנפש ומשפחותיהם. כך למשל, דף אחד עוסק ביציאת ממצרים, ובדף אחריו משווים אותה לחיי היומיום של המתמודדים. בפסקת “עבדים הינו” נכתב כך: “עבדים היינו למחלת יקירינו, לכאוס המחשבתי, לביורוקרטיה השוחקת, לתחושת האין מוצא, לבדידות, לאשמה ולהאשמה, להתפרקותנו האישית והמשפחתית”; ולצד “מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?” כתבו: “שבכל הלילות אנחנו מסתירים ומתביישים בהיותנו בני משפחה של מתמודד הנפש”.
“מה שלומי? אני יודע”
את ההגדה כתב יו”ר העמותה, גדי רוזנטל, יחד עם דב פרל, ואת האיורים המיוחדים צייר ירמי אמסטר. רוזנטל מקפיד לתת לכל נושא של ההגדה פרשנות מעולמם של מתמודדי הנפש ומשפחותיהם. “‘הגדת הנפש’ היא למעשה ניסיון לתאר את הסיפור והמסע של משפחות בהן יש אדם מתמודד נפש, באמצעות הצורה ואמצעי הביטוי הייחודיים של ההגדה של פסח”, הוא מסביר. אמנם סיפור יציאת מצרים וסיפור המשפחות אינו סיפור זהה, ובכל זאת רוזנטל ופרל בחרו להשתמש בהגדה המסורתית כמשענת לאמירות על מצבן, קשייהן ותקוותיהן של המשפחות, ובאמצעות ההגדה להאיר אותן באור אחר, שיאפשר התוודעות ואמפתיה.
כשמגיעים בהגדה לשיר “אחד מי יודע?”, בוחר רוזנטל להציג מ”כוחו של חיוך ועד בחירה בחיים” – 13 שירי נפש מתוך האנתלוגיה “נפש” בעריכת דורית ויסמן: “מהו דיכאון מי יודע? מהו דיכאון אני יודע”, עם צירוף שיר של יונה מוסט “האביב הקדים השנה”, וגם “מה שלומי מי יודע? מה שלומי אני יודע”, עם צירוף שיר של חיה לוי בשם “או לה”. בקטגוריית המאניה דיפרסיה צירף את השיר “לו היו שואלים אותי, מה אני רואה, את חצי הכוס המלאה או את חצי הכוס הריקה, הייתי אומר שאני רואה את הקו המפריד ביניהם”.
500 משפחות בעמותה
עמותת “משפחות בריאות הנפש” היא עמותה המורכבת מבני ובנות משפחה של מתמודדי נפש בישראל. מטרתה לפעול למען המתמודדים ומשפחותיהם למימוש ולהרחבת זכויות, לטיפול מיטבי, לשיקום בקהילה ולהסברה בקרב מקבלי החלטות, בקרב הממסד ובקרב הציבור. הכלים באמצעותם פועלת העמותה הם קידום חקיקה ותקנות וכן סיוע ישיר למשפחות.
“כאשר אדם מתמודד עם מחלת נפש, כל משפחתו מתמודדת עם המחלה, בין אם זה פוסט טראומה, סכיזופרניה או תחלואה כפולה”, אומר רוזנטל. “חיי המשפחה אל מול בן משפחה שחוזר לחיות תחת חסותה, לעיתים למשך שנים, הם התמודדות עם אי ודאות בכל המישורים ובמחיר משפחתי, רגשי וכלכלי. בני המשפחה נושאים בעול רווי כאב ומרגישים לרוב שקופים, חסרי אונים וחסרי כוחות מול אתגרי המחלה. עמותת ‘משפחות בריאות הנפש’ מסייעת להן עם ההתמודדות הקשה הזו”.
העמותה קיימת שמונה שנים. “התחלנו עם עשרים משפחות של נפגעי נפש”, מפרט רוזנטל, “וכעת ישנן כ-6,500 משפחות”. העמותה מקיימת פעילויות מגוונות, בהן הרצאות שלוש פעמים בשבוע, כנסים וקורסים מגוונים. כל הפעילויות נעשות בהתנדבות מלאה.
בחודש הבא (מאי) תקיים עמותת “משפחות בריאות הנפש” כנס תחת השם “טראומת המלחמה בראי המשפחות”.
