כשמדברים על אבחונים לאוטיזם, אנחנו בדרך כלל נוטים לחשוב על גילאי 3 עד 6, במקרים חריגים על גיל ההתבגרות. אבל מתברר שאוטיזם אפשר לאבחן אפילו בגיל 70, כך לפי דיווח של אתר ה"מירור" הבריטי.
ג'יליאן וילסון מבריטניה, בוגרת אוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, סבלה לאורך כל חייה מרמות חרדה גבוהות. בתה אנה סיפרה ל"מירור" כי כשהייתה בת שמונה היא שפכה בטעות דיו על השטיח החדש בבית, ובתגובה אמה "רעדה מזעם", והיא עצמה הפכה מבועתת.
לדברי הבת, ג'יליאן הייתה מאוד מסורה למשפחתה, אבל לא הצליחה לשלוט בהפרעת הסדר הקפדני שלה. "כשהייתי נערה, אם השמטתי מגבת, זה היה כאילו העולם נגמר", היא אומרת. "זה היה זעם נורא, וכולנו ידענו מתי לשתוק ולהמשיך הלאה".
המוזרויות הלכו וגברו לאורך השנים. יותר חרדה, רשימות כתובות אינסופיות, דאגה למשפחה וקושי לנהל שיחות חולין. כשאנה הייתה בקולג' והחליטה לתפוס טרמפים לפריז עם כמה חברים, אמה "איבדה את זה" ושלחה לה גזרי עיתונים של מטיילים שנאנסו או נרצחו. "בסוף החלטתי לא ללכת," נזכרת אנה.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
גם אחרי שאנה התחתנה, הביאה ילדים, והם גדלו להיות אנשים בוגרים, המצב של ג'יליאן לא השתפר, אפילו להיפך. בשנת 2008, לאחר שאמה של ג'יליאן נפטרה, היא הידרדרה לחרדה ודיכאון קיצוניים והתקשתה מאוד לישון. כדי להירגע היא הייתה מצלצלת לאנה ארבע פעמים ביום.
כשהמצב החמיר הלכה האם לראות פסיכיאטר, אבל גם זה לא הוציא אותה מהמשבר. במקביל, אביה של אנה אובחן כחולה סרטן ונאלצו לכרות את רגלו. ג'יליאן הייתה כל כך במצוקה, עד שלא הצליחה לדבר על האבחון ודרשה מהאב לישון על סדין פלסטי על הספה כדי שהפצע שלו לא יזהם את הריהוט.
כשהאב נפטר, ג'יליאן הייתה חולה מכדי להגיע להלוויה. הם אפילו לא הספיקו להיפרד.
הקלה מסוימת נרשמה כעבור חודשיים, כאשר ג'יליאן קיבלה אבחנה על ידי פסיכיאטר במחלקה לבריאות הנפש בה טופלה – יש לך אוטיזם. "כשהרופא שאל אם ייתכן שאמא שלנו נמצאת בספקטרום האוטיסטי, רציתי לבכות. פתאום הכל היה הגיוני", אומרת אנה.
כל מה שהוא סיפר להם על אוטיזם תיאר את ג'יליאן אחד לאחד. האובססיה שלה לסדר, ההתפרצויות, החרדה, השגרה, נושאי השיחה החוזרים על עצמם – פוליטיקה, לטינית וקריקט.
אלא שהאבחנה עם אוטיזם בתפקוד גבוה הגיעה מאוחר מדי עבור ג'יליאן, שבגיל 72 לא הצליחה להשלים עם זה. היא נפטרה כעבור שנתיים. "חברותיה סירבו לקבל גם את האבחנה", אומרת אנה. "עבורן אוטיזם היה איש הגשם".
האגודה הלאומית לאוטיסטים בבריטניה טוענת כי נשים מאובחנות בתת-טיפול, במיוחד עם אוטיזם בתפקוד גבוה. לדבריהם, הסיבה לכך היא שנשים טובות יותר בהעתקת התנהגויות מקובלות.
"היא ידעה לחייך במקומות הנכונים, אבל זה היה כמו לשחק, והיא נראתה מותשת אחר כך", אומרת אנה. "רק אם הייתה לה אבחנה כשהייתה צעירה, זה יכול היה לעשות כל כך הרבה שינוי בחייה".
