במשך שנים רבות מתלוננות עמותות המפעילות מרכזי תעסוקה עבור בוגרים עם מוגבלויות על כך שהתקציב המועבר אליהן ממשרד הרווחה הולך לתשלומי שכירויות על מבנים ואחזקה, וזאת על חשבון תקציבים המיועדים למועסקים עצמם. בכך, הן טוענות, נפגע הטיפול השוטף באוכלוסייה שהכי זקוקה לכך.
בעקבות זאת נערך אתמול דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בראשות ממלאת מקום יו”ר הוועדה, ח”כ טלי פלוסקוב מהליכוד. במהלך הדיון גילה ח”כ מיכאל מלכיאלי מש”ס כי הוא עובד על הצעת חוק בנושא, שמבקשת לשנות את המצב הנוכחי.
“האנשים החלשים בחברה, אין להם את הלובי לצעוק, ואנחנו הפה שלהם”, אמר ח”כ מלכיאלי בוועדה. “העמותות מקבלות כספים ממשרד הרווחה, שרובו הולך על שכירויות ותחזוקה של המקומות, מכיוון שראשי הרשויות לא מקצים שטחים להפעלת מרכזי התעסוקה. כך נוצר מצב אבסורדי שבמקום שהכסף יילך עבור האנשים, הוא מגיע לטייקונים, בעלי הקרקעות והדירות, וזה לא הוגן”.
לדברי מלכיאלי, הרשויות טוענות שאין להן ייעודי קרקע, ולכן גם אם הן רוצות לעזור, הן לא יכולות. לכן, הוא אומר, “משרד הרווחה חייב לתת דעתו על כך, ולהתנות את העברת התקציב בהקצאת מקומות למרכזי התעסוקה, ואני מקדם הצעת חוק בנושא”.
ח”כ פלוסקוב סיפרה על ניסיונה בנושא בתור ראש רשות לשעבר. “כל ראש עיר חייב להבין שאם לאנשים הללו לא תהיה תעסוקה, הם יעלו הרבה יותר כסף לעירייה, והרשות תצטרך להשקיע הרבה יותר עבורם”, היא אמרה. “צריך לתת סיבה לאנשים להתעורר בבוקר ולצאת מהבית לעבודה. בזכות מפעלי התעסוקה אנחנו משאירים אותם בחיים. לפי דעתי, כל ראש רשות צריך להיות מעוניין שיהיה מפעל תעסוקה כזה בעיר שלו”.
מהצד של העמותות המפעילות דיבר שמחה נייהוז, האחראי על קשרי חוץ בעמותת עלי שיח, המסייעת לאנשים עם מוגבלות. “הרשויות פועלות כיום במספר אופנים עם העמותות”, הסביר נייהוז. “חלק מהן מפעילות בעצמן את המרכזים, חלק פועלות באמצעות צד שלישי, שזה עמותות, ומטילות עליהן את הוצאות המבנה והשכירויות, וכך אנחנו נפגעים כי הכסף הולך לכיוון לא נכון והבוגרים מקבלים שירותים חסרים”.
נייהוז, מטיל את האחריות לבעיה על הניסוח הלוקה בחסר בתקנון העבודה הסוציאילית. “כתוב שחייבים להביא מבנה, אבל לא כתוב על מי מוטלת האחריות לכך, ולכן כל רשות עושה דין לעצמה”, הוא אומר. “העיריות מותחות את החבל משני צידיו – הן לא רוצות לתת מבנה, אבל גם לא קרקע לעמותה שתבנה בעצמה, כי אז זה נותן לזוכה במכרז בלעדיות על התחום למשך 50 שנה. צריך למצוא דרך שהמפעלים יקבלו את מלוא הסכום לצורך הפעלת השירות, ולא יבזבזו את הכסף על דברים אחרים”.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
מיכאל זץ מעמותת אלין סיפר על המצב העגום של מרכזי התעסוקה, עקב מחסור חמור מאוד במסגרות תעסוקה בכל הארץ לבוגרים, בייחוד על הרצף האוטיסטי. “כל רשות עושה דין לעצמה”, אמר זץ, “יש רשויות שיש לה מבנים והיא מקצה, ואחרות לא. זה חייב להיות בחוק. צריך לחייב את העיריות להקים מרכזי תעסוקה כחובה סטטוטורית”.
מנהלת מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה, ויויאן עזרן, ביקשה לענות על הטענות שהושמעו. “כיום ישנן 185 מסגרות תעסוקה לכל המוגבלויות, מתוכן 50 מבנים בשכירות”, היא הסבירה, “אבל מדובר בסוגייה רחבה יותר שנוגעת לכל הקצאת המבנים לטובת שירותי הרווחה, ולכן הצעת חוק לא יכולה לעסוק רק בנושא של בוגרים עם מוגבלויות. יש רשויות שאין להן שטחים, ולא יכולות לתת מבנים, וחסרים מאות מבנים לשירותי הרווחה. משרד הרווחה לא יכול לשאת בעלויות הבנייה, כי זה עלול לבוא על חשבון השירותים עצמם. צריך לבדוק את האפשרויות כי ברור שחוסר השוויון בשירותים עלול לפגוע באנשים עם מוגבלויות שנמצאים אולי פחות גבוה בסדרי העדיפויות של הרשויות”.
“יש חוסר שוויון וצריך לתקן זאת”, סיכמה ח”כ פלוסקוב את הדיון. “האנשים עם המוגבלות נמצאים בסוף הרשימה מבחינת הרצון של הרשויות לדאוג להם ולעזור, כי יותר חשוב להן בתי הספר או הגנים. אנחנו מצטרפים להצעת החוק של ח”כ מלכיאלי. נמליץ לשנות את תקנות העבודה הסוציאלית, כך שעל הרשות יהיה להעמיד מבנה עבור מסגרות התעסוקה והאחריות תהיה עליהן. שר הרווחה, ח”כ איציק שמולי, מאוד רגיש לנושא הזה, ולא נשאיר את החלשים מאחור”.
