מחקר חדש של המרכז הלאומי לחקר אוטיזם במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון קובע כי אין הבדל במאפיינים של ילדים בגילאי חצי שנה עד שש שמגיעים למסגרות חינוך מיוחד, לעומת ילדים המשולבים במסגרות החינוך הרגיל.
ממצא מפתיע במיוחד הוא שחומרת האוטיזם והיכולות הקוגניטיביות (מנת משכל) של הילדים במסגרות חינוך מיוחד וחינוך רגיל היו מאוד דומות, זאת על אף שבאופן עקרוני מסגרות החינוך המיוחד נועדו לילדים עם אוטיזם קשה יותר.
במשך חמש שנים (מ-2015 עד 2020) בדקו החוקרים את תהליכי ההשמה של ילדים עם אוטיזם במסגרות חינוך בדרום הארץ. במחקר השתתפו 242 ילדים – 100 בגילאי מעונות, מחצי שנה עד שלוש, ו-142 בגילאי גן, מגיל שלוש עד שש.תוצאות המחקר פורסמו בכתב העתAutism Research .
בעקבות כניסת הרפורמה בחינוך המיוחד מקבלים ההורים את האפשרות לבחור את ההשמה המתאימה לדעתם לילדיהם. ההורים ניזונים מהמלצות אנשי מקצוע וגם מהתייעצויות עם הורים אחרים, פעמים רבות דרך הרשתות החברתיות. ישנם כיום חילוקי דעות לגבי היעילות של הטיפולים השונים וההשמות השונות, כאשר הדעה הרווחת היא שלשילוב בגן רגיל יש יתרון בהפחתת סטיגמה וגם בקידום הילדים, דרך חשיפה לילדים עם יכולות תקשורתיות וחברתיות תקינות, בעוד שהטיפול במסגרות החינוך המיוחד מקדם את הילדים דרך טיפול אינטנסיבי מאוד ורב מקצועי.
במצב בו אין בסיס מחקרי להחלטות, והדעות בין אנשי המקצוע חלוקות, ההורים מחליטים בעצמם על ההשמה לפי העדפתם האישית ויכולתם. חשוב לציין שהורים לילד שמשולב בגן רגיל יצטרכו להקדיש הרבה יותר מזמנם הפנוי לניהול טיפולים פרא-רפואיים, ואף לשלם על חלקם באופן פרטי. “המחקר שלנו מראה שכיום ילדים עם אוטיזם בגילאי שנה עד חמש נכנסים למסגרות חינוך מיוחדות ורגילות באופן כמעט אקראי, מכיוון שלא ברור היכן הילדים יתקדמו יותר”, אומר פרופ’ אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. “בעקבות התובנה הזו כבר התחלנו מחקר המשך, בו אנו עוקבים אחרי הילדים שנכנסו למסגרות החינוך השונות לאורך שנה ובודקים היכן הם משתפרים יותר. אנו מקווים שמחקר זה ישפוך אור על התאמת המסגרות השונות לילדים עם יכולות ספציפיות.”
לדברי פרופ’ דינשטיין, “כל הילדים שעברו אצלנו דרך מרכז האוטיזם עברו סדרה של בדיקות ומבחנים, כמו גם מפגשים עם קלינאי תקשורת, והתוצאה הייתה שהיכולות של ילדים במסגרת של שילוב היו מאוד דומות לגני החינוך המיוחד, שם יש מעטפת טיפולית רחבה יותר. קשה לענות מה עדיף. האם ילדים עם אוטיזם משתפרים יותר והקשיים נעשים קלים יותר במסגרת אחת או אחרת. אין קביעה מוכחת לכך. יש יתרונות וחסרונות לכל בחירה של ההורה, וכל אחד מחליט ומאמין במה שיעבוד לטובת הילד שלו”.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
פרופ’ דינשטיין התייחס גם להבדלים בין מערכות החינוך המיוחד בדרום הארץ והמרכז. “בגני החינוך המיוחד יש צוות גדול ביחס לילד שנכנס לשילוב בחינוך רגיל”, הוא אומר, “אבל עדיין במסגרת החינוך המיוחד בתל אביב יהיו יותר אנשי מקצוע מאשר בבאר שבע, ובכלל יש קושי עצום למלא את התקנים בדרום הארץ”.
על הפוטנציאל של חקר האוטיזם בישראל, אומר פרופ’ דינשטיין: “המחקרים הספציפיים הללו מאוד חשובים, ויש מעט מדי מהם. יש מעט מקומות בעולם שאפשר לעקוב אחרי אוכלוסייה זו כמו בישראל”.
