שופטת בית משפט לנוער דחתה לאחרונה בקשה של רשויות הרווחה להאריך אשפוז של קטינה במחלקה פסיכיאטרית לנוער, למרות שהוריה הסכימו לכך. בית המשפט נימק זאת בכך שאין בחוות הדעת המקצועיות על הקטינה אינדיקציות המצביעות על “הפרעה נפשית קשה”, כפי שדורש החוק.
בניגוד להורים, הקטינה התנגדה להמשך האשפוז למשך 30 ימים נוספים, וביקשה לעבור לפנימייה פוסט אשפוזית שבה שהתה טרם האשפוז, “המסוגלת להכיל נערה הסובלת מהפרעת אישיות”. עורכת הדין שלה טענה כי על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית ופרוטוקול הוועדה הפסיכיאטרית לא נמצא שהיא סובלת ממחלה פסיכוטית. “נכתב אמנם כי יש מחשבות אובדניות, אך הקטינה שוללת זאת כעת, והדבר היה בעבר”, היא טענה.
לאחר ששמעה את הצדדים החליטה השופטת לא להאריך את האשפוז והורתה לשחרר את הנערה מהמחלקה עוד באותו יום. לעובדת הסוציאלית לחוק הנוער הורתה השופטת לבדוק את עמדת הפנימייה ביחס לחזרת הקטינה למסגרת בתוך ימים.
לפי מנהל המחלקה שבה הייתה מאושפזת, הנערה סובלת מ”הפרעת אישיות המתבטאת בין השאר בפגיעות עצמיות חוזרות, עיסוק באובדנות ואפיזודות קצרות של תסמינים פסיכוטיים”. כאשר אושפזה דווח גם על שמיעת קולות וניסיון להידרס על ידי אוטובוס.
אלא שלדברי השופטת, “מחוות הדעת העדכנית לא עולה כי קיים עדיין חשד למצב פסיכוטי. בחוות הדעת של מנהל המחלקה לא צוין כי הקטינה עשתה מעשים אובדניים. גם לא נכתב שיש אמירות אובדניות. אני מניחה שהסיכון הוא בשל ההתנהגות שקדמה לאשפוז… הקטינה אמרה לבית המשפט כי אכן היא מרגישה בודדה לפעמים ומדוכאת, אבל חשה שבפנימייה יכולים לסייע לה לווסת את התחושות הללו. היא הצהירה כי לא תפגע בעצמה וחזרה ואמרה כמה קשה לה לשהות במחלקה הסגורה”.
בנסיבות אלה, סיכמה השופטת, “איני מוצאת בחוות הדעת הפסיכיאטרית אינדיקציות המצביעות על ‘הפרעה נפשית קשה’, כפי שדורש החוק. התרשמותי זו מתחזקת לאור המסמך העדכני שהוגש מהמחלקה, לפיו דווח על שיפור במצבה של הקטינה. לא נכתב כי קיימת הפרעה נפשית קשה המחייבת טיפול באשפוז, אלא מבוקשים מספר ימים לצורך תיאום חזרתה לפנימייה. עם כל הכבוד, תיאומים אלו אינם מצדיקים את הותרתה באשפוז פסיכיאטרי כפוי, ואין בהם כדי לענות על דרישות החוק”.
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
בפסק הדין גם מתחה השופטת ביקורת על כך שהנערה לא הובאה באופן פרונטלי בפני ועדה פסיכיאטרית, אשר הסתפקה בדיון מרחוק בווידיאו. “בשולי החלטתי”, כתבה השופטת, “אני רואה לנכון להתייחס לעובדה שהקטינה לא הובאה לבדיקה פרונטלית בוועדה הפסיכיאטרית, למרות שיו”ר הוועדה ביקש להביאה. כבר נקבע בפסיקה שגם אם ניתן לקיים את בדיקת החולה בוועדה פסיכיאטרית בהיוועדות חזותית, הרי יש לעשות זאת במקרים חריגים, רק אם אין ברירה, ובתנאי שהוועדה סבורה שהיא יכולה להגיע לממצאים מבוססים ביחס לתוצאות הבדיקה ולהערכת מסוכנות החולה”.
בפסיקה הודגש – הוסיפה השופטת – “טיבה והיקפה של הבדיקה הפסיכיאטרית אשר צריכה להתבצע על ידי הוועדה, ואופי הבדיקה מחייב שתיעשה בדרך פרונטלית כדי להתרשם היטב מהחולה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף בעניינם של קטינים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות ומובאים לפני ועדה פסיכיאטרית לצורך החלטה האם להאריך את אשפוזם.
“אין צורך להכביר מילים בדבר הקושי של קטינים לשהות במחלקות סגורות”, הוסיפה השופטת, “ובעיקר כשמדובר בניגוד לרצונם. כמו כן אזכיר כי בשל הגיל הצעיר, השפעת אשפוז זה על נפשו של קטין עלולה להיות דרמטית יותר. יובהר כי אין בכך כדי למנוע אשפוז פסיכיאטרי במקרים המתאימים, אלא אך ורק להזכיר ולהדגיש את חשיבות הרגישות בקבלת החלטה כזו. בנסיבות אלו, יש חשיבות יתרה להביא קטינים לפני הוועדה הפסיכיאטרית לצורך בדיקה והתרשמות ישירה ממצבם, בטרם קבלת החלטה בנוגע להמשך אשפוזם, ומצופה כי הממונים על ועדות אלו יקפידו על כך”.
