אחרי 18 שנה ו-80 מיליון ד': "הגברת הראשונה" של השילוב נפרדת

הקשר האישי למוגבלות, ההצלחות, הביקורת, וגם איך נראית זוגיות בתוך קרן משפחתית: שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, בראיון סיכום

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מזה כמעט שני עשורים, שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, היא מנושאי הדגל המרכזיים בתחום שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה הישראלית והאמריקאית. אם תרצו, מעין "הגברת הראשונה" של עולם השילוב. היא רק בת 42, אבל הספיקה כבר להקים ולהוציא לפועל פרויקטים ענקיים, חובקי עולם, וחוץ מזה היא גם אמא לארבעה ילדים ובת זוגו של ג'יי רודרמן, נשיא הקרן המשפחתית. יחד עם ילדיהם הם מתגוררים בבוסטון שבארה"ב, ויחד הם מובילים את הקרן (נגיע לזה בהמשך).

ממש לאחרונה הודיעה הקרן כי אחרי 18 שנות פעילות אינטנסיבית ופורה בנושא השילוב, היא החליטה לפנות לאפיקי השקעה חשובים אחרים. מי שמכיר את שירה רודרמן יודע שזו לא החלטה של מה בכך עבורה. לאורך השנים היא הייתה מושקעת בתחום השילוב בכל רמ"ח איבריה, ולשחרר, כידוע, זה לא דבר פשוט לאף אחד. לרגל צומת הדרכים המרגש נפגשנו לראיון זום עבור אתר "שווים" – היא בבוסטון ואני, להבדיל, בפתח תקווה.     

בראיון היא מסכמת תקופת חיים משמעותית, סוקרת בגאווה את ההצלחות וההישגים, וגם מדברת בכנות על הביקורת שספגה לא פעם. מכאן, היא אומרת, היא ממשיכה בלב שלם הלאה, בתקווה שהדור הנוכחי חש ומכיר כבר בשינוי שהיא עצמה, יחד עם רבים וטובים, ניסתה להטמיע בכ-20 השנים האחרונות ביחס לאנשים עם מוגבלות.

את קרן משפחת רודרמן היא הקימה יחד עם בעלה בגיל 25, מה שהפך אותה לפילנתרופית הצעירה ביותר בישראל ובארה"ב. לאורך 18 שנה השקיעה הקרן בפרויקטים ובתוכניות של שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה סך של יותר מ-80 מיליון דולר.

הפילנתרופית הצעירה ביותר בישראל ובאמריקה. שירה רודרמן. צילום: אוניברסיטת ברנדייס

לאן הולכת הקרן מכאן? עד כמה שזה נשמע מפתיע, על זה יחליט הציבור. במסגרת הליך ייחודי בתחום  הפילנתרופיה, ראשי הקרן מתייעצים עם הציבור כדי שיעזור באיתור האתגר החברתי הבא. באתגר הזה תהיה מושקעת שירה רודרמן בשנים הקרובות, לצד המשך פעילות הקרן בתחום חיזוק יחסי ישראל-יהדות צפון אמריקה.

הקשר הרציונלי, הקשר האמוציונלי

כאשר אני שואלת את רודרמן מה הביא אותה לתמוך מלכתחילה באנשים עם מוגבלות, היא מבקשת לתקן אותי. היא מעדיפה לקרוא לזה "תחום השילוב" או "הכלה". "זה התחיל בפעילות שהייתה לנו בתחום מצוינות בחינוך היהודי בארה"ב, בדומה לחינוך הפרטי הלא יהודי", היא מספרת. "אבל כאשר התחלנו ללמוד את הנושא ראינו שהוא אינו כולל את כל סוגי התלמידים והאתגרים, ומציג תפיסה מאוד צרה לדרך בה נראית מצוינות. התחלנו לפרק את המונח וליצור אותו מחדש באופן שיכלול את כל התלמידים, ומכאן נולדה המחויבות שלנו לשילוב. זו הייתה החלטה מאוד רציונלית, מתוך תפיסה שלכל אדם מגיעים הזדמנות, צדק חברתי ושוויון. שנתיים לאחר תחילת הפעילות החיבור הפך להרבה יותר מחייב, כאשר אחד הנכדים במשפחה נולד עם אוטיזם. באותו רגע, בנוסף לקשר הרציונלי, נולד גם קשר אמוציונלי. הפכנו את תחום השילוב לנושא הדגל שלנו".

קרן משפחת רודרמן היא אחת המוכרות והמזוהות בישראל בכל הנוגע לקידום אנשים עם מוגבלות. כיצד החלה פעילותכם פה בארץ?

"תמיד פעלנו בישראל, גם לפני הבחירה האסטרטגית בתחום השילוב. זה התחיל בבוסטון, וכעבור שנה של פעילויות שונות החלטנו לחבר את האסטרטגיה בין הנעשה בישראל לנעשה בארה"ב. הקמנו שותפויות אסטרטגיות עם הג'וינט ועם הממשלה, שכללו בין היתר את תוכנית הדגל 'ישראל מעבר למגבלות'".

מהן התוכניות המשמעותיות מבחינתך בישראל?

"אחת התוכניות המאתגרות יצאה לפועל בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה. רצינו להנגיש את סוגיית השילוב לציבור. יחד עם הרב שי פירון, שהיה עמית מחקר במכון, יצרנו מעין 'שולחן עגול' שהורכב מרבנים מכל קצות הקשת, שעמדו לרשות הציבור לבירור שאלות שונות. אנשים שלחו שאלות ברמה הדתית, ההלכתית והציבורית. לפעילות הזאת הייתה חשיבות היסטורית בשל הסוגיות שהובאו לפתחם של הרבנים. את מקומו של הרב פירון, שפנה בהמשך לפוליטיקה, מילא הרב בני לאו".

אילו פסיקות יצאו מההליך הזה?

"פסק הלכה עם הרבנות הראשית לגבי מעמד של אדם חירש שהוא נשוי. עד לפסיקה זו מעמדו ההלכתי לא היה שוויוני. עוד סוגייה חשובה בתחום היא כניסה עם כלבי נחיה לכותל. זה אחד הדברים שמאוד שימחו וריגשו אותי – האפשרות לקחת נושאים שמצד אחד נמצאים בתחתית המחשבה, אך עולים ברגעים הכי חשובים בחיים היומיומיים. לחלק מאיתנו, שמאמינים במערכת ההלכתית, זה דבר משמעותי מאוד. אדם הופך להיות שווה בפני החוק ההלכתי והמערכת הציבורית".

רשת צעירים עם וללא מוגבלות. חברי לינק 20 בסיור בכנסת

קורס מיניות לאנשים עם מוגבלות

בנוסף לפרויקט ההלכתי, כללה הפעילות של הקרן בישראל תוכניות עם הג'וינט, תוכניות לשינוי תקצוב, וגם הקמה של "לינק 20" – רשת של צעירים עם וללא מוגבלות שפועלים לקידום ולחיזוק הנראות של אנשים עם מוגבלות. "עוד שותפות יוצאת דופן שתוצאותיה מרחיקות לכת", מוסיפה רודרמן, "הייתה עם מכון פויירשטיין, ובמסגרתה התייחסנו למעמד הנישואים בקרב אנשים עם מוגבלות. יצרו שם מניפסט מכלל הסוגיות שלא נגעו בהן עד אז, מאפוטרופסות ועד מיניות".

מה החשיבות של המניפסט?

"ההכרה, ההבנה והליווי של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים וחיי נישואים. זה דבר שלא היה כמוהו בעולם".

מה החידוש בטיפול בתחום המיניות אצל אנשים עם מוגבלות?

"למדנו את התחום, הבנו שלא נגעו בו ושיש המון מורכבות. במיוחד במסגרות של דיור מוגן ומוסדות. התחלנו לנהל קורס על מיניות לאנשים עם מוגבלות, וזה באמת היה פורץ דרך. אני לא יכולה לומר שזה היה פשוט. מיניות היא נושא שלא מדברים עליו בפומבי, ופתאום זה לנהל דיאלוג ולשמוע את כל המומחים. היו לכך ביקוש ותהודה שהפתיעו אותי. הבנתי כמה זה חשוב ורלוונטי ונוגע לחיי היומיום".  

אפרופו מוסדות ודיון מוגן, יש יותר ויותר קולות שקוראים להעביר את המוקד לדיור בקהילה

"אחד הקמפיינים שאני הכי גאה בהם עסק בדיוק בזה – בהוצאת האנשים מהמוסדות לדיור בקהילה. עשינו זאת יחד עם ארגון 'בזכות'. הייתה מדיניות להכניס אנשים עם מוגבלות בגיל מסוים למוסדות, ללא בדיקה של מסלולים לעצמאות. חשבנו שאסור שזה ימשיך. יצאנו לקמפיין ראשון מסוגו, והאימפקט היה חזק. בהתחלה גם הורים לילדים עם מוגבלות לא כל כך אהבו אותו, מכיוון שהוא נתפס אצלם כשיפוטי. יום לאחר עליית הקמפיין שר הרווחה דאז, מאיר כהן, התחייב ש-900 אנשים עם מוגבלות ייצאו לדיור בקהילה. זה עדיין בתהליכים, אבל זה קורה. היה צריך להאיץ את קצב התוכניות והשירותים שיספקו את האפשרות לדיור קהילתי".

ג'ורג' קלוני כבר חתם

מישור נוסף שהקרן פועלת בו הוא שילוב בתעשיית הקולנוע בהוליווד ובישראל. מה לדעתך ההבדל בין השילוב בתעשיית הקולנוע שם לזו בארץ?

"הוליווד מכתיבה את הטון בעולם הבידור להרבה מדינות וחברות. לפני שש שנים החלטנו שחלק מהמאמץ לשינוי התפיסה הציבורית כלפי אנשים עם מוגבלות צריך לבוא לידי ביטוי בעולם הבידור, וחשבנו איך לעשות זאת. זה התחיל במחקר שבחן כמה אנשים עם מוגבלות נמצאים על המסך. בעוד  שאנשים עם מוגבלות מהווים 20 אחוז מהאוכלוסייה, רק שני אחוזים נראים על המסכים. אבל ראינו גם ש-30 אחוז מהשחקנים זוכי האוסקר גילמו תפקיד של אדם עם מוגבלות. כלומר, יש עניין בנושא, אז מדוע שלא יגלמו אותם שחקנים עם מוגבלות?

בן הזוג ונשיא הקרן ג'יי רודרמן עם השחקנית לקויית השמיעה מרלי מטלין

"במקביל למחקר, הקרן מתחה ביקורת על כל סרט בעל ערך שיצא לאור אם לא היה בו ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בצורה אותנטית. לפעמים הביקורת הזו נתפסה כבעייתית, מכיוון שיצאנו נגד שחקנים בקנה מידה מוביל בעולם הקולנוע. אבל ההתכתשויות האלה שיצאו לעיתונות הביאו לשינוי בתודעה. כמו כן, יצרנו עצומה שחותמים עליה בתי סטודיו, המחויבים לפתוח את האודישנים לשחקנים עם מוגבלות, וזה הישג אדיר. בנוסף, יצרנו מעין מכתב פתוח לשחקנים, בו אנחנו מבקשים שמי שמאמין בייצוג אותנטי של אנשים עם מוגבלות על המסך, יחתום ויזדהה עם המסר. עד כה חתמו עשרות שחקנים מהשורה הראשונה, כולל ג'ורג' קלוני ואוקטביה ספנסר. אנחנו גם מעניקים חותמת לתוכניות וסרטים שמשלבים ייצוג אותנטי. הם כבר פונים אלינו לפני עלייה לאוויר כדי לקבל את החותמת. אפילו ב'אנטומיה של גריי' עשו את זה". 

אני מבינה שגם עם האוסקר יש לכם שותפות  

"יש לנו שותפות גם עם האוסקר – כך שגם המוזיאון שם יהיה נגיש ומשלב. פתחנו גם תוכנית מתמחים באוסקר ובאקדמיה לקולנוע".

מה מתקדם בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעשיית הבידור בארץ?

"לפני מספר שנים יצאנו עם הסדרה הראשונה ששילבה שחקנית עם מוגבלות – 'ויק ואני'. לא דוקו, אלא מיינסטרים. מאז ראו שזה אפשרי ורואים רצון לשינוי. הפעילות כוללת גם שיח עם גופי שידור ואנשי תעשייה, במאים ושחקנים. אפילו עשינו מפגש מיוחד עם מרלין מטלין, שחקנית עם מוגבלות שמיעה, וזימנו מנכ"לים של ערוצים ל'שולחן עגול'. ניהלנו דיון על המשמעות של  לפתוח את הכל לייצוג אותנטי, והרעיון התקבל בהבנה והערכה. אנחנו שמחים על כך, ונמשיך את הדיון בנושא כדי להרחיב את הייצוג האותנטי".

"לא תמיד חיבקו אותנו"

אני שמה לב שאת מדברת יותר על שילוב ופחות על נגישות

"לפעמים חושבים שמספיקה רק נגישות, אבל זה לא מספיק. הנגישות היא חשובה ובאה לוודא שלאנשים עם מוגבלות ויכולות שונות תהיה האפשרות להגיע, לדעת ולהשתתף. אני חושבת שצריך לפתוח את האפשרויות לכולם ולהציע את ההתאמות הנדרשות באופן יזום. זה חלק מהחינוך והשינוי שאנחנו צריכים להביא. אין צורך לבקש מגוף כלשהו להנגיש את עצמו או להוסיף תרגום מילולי. הדברים צריכים לבוא מהם מבלי שנבקש. זה קורה, גם אם זה קורה לאט".

אסתי סגל, כתבת כאן דיגיטל, בקמפיין להנגשת תחבורה ציבורית של לינק 20

 מה הביא אתכם להחלטה לעזוב את תחום השילוב ולהמשיך הלאה?

"נדיר שקרן פילנתרופית נשארת 18 שנים באותו תחום. אנחנו לא ארגון בתחום השילוב, אלא קרן פילנתרופית שבחרה להתרכז בתחום השילוב כתחום מרכזי. מימשנו את היעדים שלנו, וכש'עסק' כובש את המטרות, אין הכרח שימציא את עצמו כל פעם מחדש. נגענו בנושאים חוצי יבשות. רצינו לראות שינוי מדיניות ותודעה, הקמת שירותים ועוד. אני לא מצפה מהציבור להבין או להסכים, אבל חשוב להבין שאנחנו קרן מאוד יזמית, ויזם צריך להיות בתנועה ולקחת אתגרים חדשים".

מה יעלה בגורל היוזמות שהייתם חלק מהן?

"חשוב לי לומר שאנחנו יוצאים מתחום השילוב כקרן פילנתרופית, אבל לא כאנשים. אנחנו לא נפסיק להיות משלבים, ולא נשנה את דרכנו באמונה בנגישות. זה יהיה חלק אינטגרלי ממי שאנחנו גם בתחומים אחרים".

איך יתנהל תהליך היציאה מהיוזמות השונות?

"תהליך היציאה מאוד מסודר. שום תוכנית לא נקטעה, אלא הגיעה למימוש המלא שלה. 99 אחוזים מהתוכניות עברו להפעלה על ידי הארגונים, הרשויות והממשלה. הבאנו שותפים אחרים כדי שיהיו ערוכים לרגע הזה. בצניעות גמורה אני אומרת שאני מבינה את התסכול מזה שאנחנו יוצאים, ויחד עם זאת אני יוצאת בראש מורם. לא התיימרנו לומר שאנחנו יחידים, אלא להיפך, חלק ממכלול. עבדנו בשותפויות מאוד מורכבות לצורך כך. בסיכומו של דבר אנחנו קרן משפחתית. משפחה אחת, ולא כל העולם כולו. אנחנו יכולים לקחת על כתפינו חלק גדול מהמסעות, אבל לא את כולם ולא לבד".

איך המהלך התקבל?

"קיבלנו פידבק מאוד מחמם את הלב. הלוואי שהיינו מקבלים אותו גם במהלך השנים. לא תמיד חיבקו אותנו ופתחו דלתות. עבדנו קשה, נלחמנו על צדקת הדרך, ונאבקנו כדי לגרום לאנשים להקשיב ולהסכים כדי לקבל שיתוף פעולה. לא פעם קיבלנו ביקורת גם מהקהילה המקצועית. לא תמיד הסכימו לתפיסות שלנו לגבי שילוב. גם בקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות הקרן הייתה חשופה לביקורת לא אחת. הקרן שאפה לניהול כוללני, שבעיניה מגדיל ומכפיל כוח, ולא לתתי קבוצות בתוך האוכלוסייה".

לעיתים, מספרת רודרמן, שאלו אותם מדוע הם לוקחים על עצמם נושאים בתחום השילוב כשהם עצמם אנשים ללא מוגבלות. היא חושבת שאין הכרח להיות חלק מקבוצה כדי לתמוך בערכיה. "אין בקרן סוגייה שאין לה ייצוג אנושי בקרן, וכך גם בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות", היא מחדדת.

איך משלבים זוגיות וניהול של קרן

זוגיות ויזמות . שירה וג'יי רודרמן (המצולם מימין) מקבלים תואר ד"ר של כבוד מאוניברסיטת ברנדייס

מה התחושות בעקבות תום הפעילות?

"אנחנו יוצאים עם תחושת סיפוק עצומה. עבדנו קשה, אבל העולם שהכרנו לפני 20 שנה לא נראה אותו דבר. יש שינויים אדירים בתחום השילוב, ויש דור שמדבר בשפה חדשה ומאמין וחי אותה. יש עוד הרבה לעשות, אך יש אנשים שכבר חיים ומאמינים בזה. חלק מהדברים שהיו זרים לי, כבר לא זרים לילדים שלי".

מה היעד הבא של הקרן?

"אנחנו מאמינם בשקיפות ובפתיחות. אנחנו אומרים לציבור: בואו תלמדו אותנו מה יש בחוץ, מה מעסיק אתכם. זה יכול להיות אדם פרטי, עסק, ארגון בכל תחום. אנחנו מתרגשים מההיענות הגדולה. קיבלנו מעל 500 הצעות עד כה. תהיה לנו עבודה רבה".

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

את מוצאת זמן למנוחה עם כל העשייה הזאת?

"אני לא טובה במנוחה. למדתי להגיד לעצמי שזה מי שאני. ומכיוון שאני נהנית, אני לא קוראת לזה עבודה. אני כל הזמן חושבת ומחברת, וזה חלק גדול מההנאה והזכות בתפקיד הזה".

איך זה לנהל קרן משפחתית כבני זוג נשואים?

"שאלת המיליון", היא צוחקת, "למדנו גם בדרך הקשה. היו לנו רגעים לא פשוטים. אנחנו אנשים מאוד שונים. למדנו להכיר בהבדלים בינינו. בדברים החזקים ובחולשות של כל אחד מאיתנו. עברנו תהליך משותף והבנו במה כל אחד טוב ותורם. היום אנחנו אחרי 20 שנות נישואים, וניתן לומר שהיו לנו גם  רגעים קשים. אתה ישן ומתעורר עם זה. זה לא רק התוכניות. בעולם הפילנתרופי יש המון דברים שחשופים לציבור. התכנון הכלכלי, המשפטי והבן-דורי, הדינמיקה המשפחתית, ועשרות נושאים  הקשורים לעצם העשייה. וזה לא נגמר. יש כל הזמן פניות מאנשים. 24/7 זה הולך איתך. אנחנו לומדים לעשות הפרדה, לחיות בשלום ולא לתת לזוגיות לטבוע. זו למידה. בנוסף, אנחנו מאוד מאמינים באנשים טובים שאיתנו. יש לצוות שלנו חלק מאוד גדול בחוויה של העבודה, העשייה ומימוש האסטרטגיה והחלומות".

על בן זוגה ג'יי רודמן היא מוסיפה בנימה אישית: "ג'יי אוהב לחלום, והחלומות שלו לא קלים להשגה – אם זה הוליווד, לינק 20 ועוד. אני אוהבת לחבר את הפרטים".

 מה את מאחלת לעצמך?

"שהאנרגיה שלי והאמונה שלי לא ייעלמו לעולם. אני מאוד מחויבת לעם ישראל ולמדינת ישראל, וקרן רודרמן היא חלק מאוד גדול במארג הזה. עבורי, ולא רק כשירה אלא כקרן משפחת רודרמן, אנחנו מחויבים כלפי הערכים היהודיים, החברה והקהילה שאנחנו לוקחים בה חלק. וגם הצניעות וההבנה שאנחנו לא גולת הכל, אלא פיסה מכל המארג הזה".

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

בת אל מור

בת אל מור

פרסומאית, אשת תוכן ושיווק ופעילה חברתית (והיא גם לקויית ראייה).

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״