fbpx

לא אירוע חד פעמי: שוב שכחו את האנשים עם המוגבלות

נתנאל יהודה הלוי חושב שהמיסוי המוגדל על כלים חד פעמיים הוא חשוב, אבל דופק בעיקר נכים ואנשים עם מוגבלות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

הודעה משותפת של תמר זנדברג, השרה לאיכות הסביבה, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן ריגשה רבים בישראל: המדינה תטיל מס קנייה על יבוא מוצרים חד פעמיים – מה שצפוי להכפיל את מחיריהם ולגרום לצמצום רכישה ושימוש.

את המהלך מגבה מחקר שערך המשרד לאיכות הסביבה, שמצא כי הכפלת המחיר לצרכן תביא לירידה של כ-40% בשימוש בחד פעמי. ברשימת המוצרים עליהם יחול הקנס נכללים כוסות חד פעמיות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשים.

אין ספק שהציבור הישראלי צריך לעשות עבודה עצמית בנושא, ושמהלך כזה אולי יביא לשיפור מצב הסביבה. כולנו הרי זוכרים את המראות בטבע ובחופי הים בסיום כל חג או אירוע המוני. רק בעשור האחרון הוכפל קצב השימוש בחד פעמי בארץ. לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, הישראלי הממוצע צורך כ-7.5 ק"ג חד"פ (חד פעמי) בשנה, שהם פי 5 מהממוצע באיחוד האירופי.

כשעברתי דירה לתל אביב, גם אני החלטתי על כמה שפחות שימוש, אם בכלל, במוצרים חד פעמיים. ואכן, למעט שרוול כוסות ביום המעבר, עד חג הפסח לא השתמשתי בכלל בחד"פ. גם הצלחות והסכו"ם מפסח נותרו בארון ללא שימוש עד לרגע זה.

אבל צריך להגיד משהו שנשכח לגמרי מהשיח: ההחלטה לוותר על כלים חד פעמיים אינה פשוטה עבור אדם עם מוגבלות. אני, למשל, המטבח הנוכחי שלי הוא לא הכי נגיש והגישה לכיור קצת קשה, במיוחד בימים שהגוף שלי מסרב לשתף פעולה. בהיעדר יכולת לשטוף כלים, וזה קרה לא מעט פעמים, חד פעמי שימש כפתרון סביר.  

פסולת של כלים חד פעמיים

בכלל, סוגיית אנשים עם מוגבלות ושימוש בחד פעמי היא מורכבת. כבר ב-2018 התקיים דיון ציבורי ברשתות החברתיות בעולם בעקבות ההחלטה לצמצם, מסיבות ירוקות ומובנות, שימוש בקשים חד פעמיים. במרכז הדיון עמדה הטענה כי צמצום הייצור והשימוש בקשים יפגע באנשים עם מוגבלות, בדגש על סיעודיים, שאינם יכולים להשתמש בקשים מחומרים מתכלים, מכיוון שהם נרטבים ונקרעים בתוך הפה. בנוסף, קשים רב פעמיים עשויים להישבר בעקבות רפלקסים וקשיים מוטורים בשרירי הפה והלסת.

כאמור, הקשים הם אחד מהמוצרים עליהם יחול בקרוב מס מוגדל, ולצידם כאמור כוסות, צלחות וסכו"ם – מוצרים שנמצאים בשימוש יומיומי בחייהם של אנשים עם מוגבלות, בפרט כאלה כשאין ביכולתם הפיזית לשטוף כלים רב פעמיים. בקיצור, השימוש בחד"פ עבורם הוא חיוני.

בשורה התחתונה, המהלך של המשרד להגנת הסביבה והאוצר מהווה פגיעה כלכלית באנשים עם מוגבלות, ומעלה שאלה חשובה: היכן עובר הגבול בין אימפקט חברתי, במקרה הזה סביבתי, לבין פגיעה בחלק מהאוכלוסייה, במקרה המדובר אנשים עם מוגבלויות?

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

יתרה מכך, אני חושד שאיש מהוגי המהלך לא לקח בכלל בחשבון את הצרכים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות בבואו לקבל את ההחלטה על הגדלת המיסוי של החד"פ. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שאנשים עם מוגבלות כמעט אינם נמצאים במעגלי קבלת ההחלטות. למה? זה כבר דיון לטור אחר.

אז יש לי הצעה לשיפור: בתור התחלה, נסו להעביר קודם החלטה על צמצום השימוש בחד פעמי במשרדי הממשלה ובכנסת. ילך טוב? נתקדם משם.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

נתנאל יהודה הלוי

נתנאל יהודה הלוי

בן 29 מראש העין, רווק (פנוי להובלות). יזם ופעיל חברתי. שותף-מייסד בחברת Palta אופנה לאנשים עם מוגבלות. מרצה ומייעץ לארגונים וחברות על מוגבלות. כותב מאמרי דעה ברשתות החברתיות וב"שווים". מתנייד בכיסא גלגלים ממונע עקב ניוון שרירים מולד.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״