מאת יובל גמליאל
קצבת נכות בסך 4,100 שקל לחודש – זה הסכום שאמור להספיק למחייתו של רועי טוכבנד (41) מהרצליה, נכה ואב לפעוטה בת שנתיים וחצי. החלום שלו הוא לעבוד, להתפרנס בכבוד, אך עד היום הוא התקשה למצוא עבודה יציבה. “נולדתי עם מחלה אוטואימונית נדירה בשם Job Syndrome (תסמונת איוב), שמתבטאת בפצעים ובגידולים זיהומיים. כשזה על העור זו פחות בעיה – חותכים ונפטרים מזה, אבל כשזה מתפשט לאיברים פנימיים כמו ריאות ולב המצב יותר מסובך. עד היום כרתו לי אונה בריאה ואני אחרי ניתוח לב פתוח של החלפת מסתם”, הוא מספר.
איך מוצאים עבודה במצב הזה?
“זה מאוד קשה. במהלך השנים עבדתי כשכיר בכל מיני מקומות. בעמדה האחרונה כשכיר הייתי מנהל מחלקה בחברה שמוכרת זמן אוויר לפרסומות בטלוויזיות בבתי חולים ובקופות חולים. בכל עבודה התסריט היה דומה: היו מתלהבים ממני בהתחלה, אבל כשהגיעו ימי היעדרויות ואשפוזים התחילו לעקם את האף – למרות שמבחינת תפוקות לא נפלתי אף פעם משאר העובדים, ובסוף פשוט היו מוותרים עליי”.
סיפורו של רועי הוא רק דוגמה לרבבות סיפורים דומים, מהם ניתן ללמוד על מצבם התעסוקתי העגום של אנשים עם מוגבלות בישראל. בקרב קבוצה זו, שמהווה 20% מהאוכלוסייה, שיעור המועסקים הוא רק 40%. באוכלוסייה הכללית המספר כפול. אולם המספר הזה לא צריך לרפות את ידיו של איש. אם חושבים מחוץ לקופסה, אפשר לנצל את כישוריו של כל אחד כמעט באופן מיטבי. רועי, לדוגמה, עבר לאחרונה הסבה מקצועית לתחום הסייבר דרך ארגון “תעסוקה שווה”, שגם עוזר לו לחפש עבודה. מדובר בתחום שבו יש לא מעט עמדות שבהן אף אחד לא ממש מתעניין מתי וכמה עבדת כל עוד אתה עומד ביעדים. “יש לי הרבה מה לתת למעסיק שירצה בי”, הוא אומר.
ערך עצום עבור הארגון, העובד, הקהילה והחברה
“להעסקת עובדים עם מוגבלות יש ערך עצום עבור הארגון, העובד, הקהילה והחברה”, אומר עידו יפה, מנהל תחום מעסיקים ב”תעסוקה שווה”, “בין השאר, הארגון נהנה משביעות רצון גדולה יותר של כלל העובדים ומחיזוק תחושת הנאמנות שלהם למעסיק. הם מרגישים גאווה לעבוד במקום ערכי, התורם לחברה. צעד כזה גם מחזק את תדמית הארגון בעיני לקוחותיו. במקביל, העובד עם המוגבלות מתפרנס בכבוד וגם נהנה מהרגשת שייכות ומסוגלות. המרוויח הכי גדול היא מדינת ישראל: אי-העסקתם של אנשים עם מוגבלות עולה למשק 5 מיליארד שקל בשנה”.
וכאן נכנס לתמונה פרויקט “שווים בתעסוקה” – שיתוף פעולה בין מפעל הפיס, “ידיעות אחרונות”, ynet ואתר “שווים”. המטרה: לחולל מהפכה חברתית וכלכלית ולהעלות את שיעור המועסקים עם מוגבלות במשק בעשרות אחוזים. במסגרת הפרויקט נקיים שני קורסי הכשרה, שיינתנו בחינם. הראשון: “מסלול המראה לעולם ההיי-טק”, קורס שיתקיים במיקרוסופט. השני: קורס בעיתונות וביח”צ שיתקיים בבית “ידיעות אחרונות”. אחדים מהתכנים יועברו באופן פרונטלי, חלק גדול יתקיים באופן מקוון.
שני הקורסים האלה אמורים להוות מנוע, חלון ראווה אשר יוכיח כי ניתן להגיע ליעד השאפתני הזה, שיהפוך את ישראל למקום טוב יותר. החזון הוא שמעסיקים גדולים נוספים ירימו את הכפפה, יעתיקו את המודל, ייסדו קורסי הכשרה, ולכל הפחות ייעדו מספר גדול של משרות אטרקטיביות לאנשים עם מוגבלויות. לכל מי שיבחר לעשות זאת נספק את הקשרים והעזרה, ואף נשמח להיות שם ולתעד את הרגעים המרגשים והחשובים. בנוסף, נערוך “שידוכים” בין בוגרי הקורסים השונים ומחפשי עבודה אחרים לבין מעסיקים שמחפשים בנרות הון אנושי חדש ויציעו למועמדים משרות אטרקטיביות.
חשוב להגיד את זה: רוב האנשים יכולים למלא את רוב המשרות למרות המוגבלות. קחו לדוגמה את שי ניב (36) מפתח-תקווה, איש QA (בדיקות תוכנה) בחברת ביטוח גדולה. שי סובל ממוגבלות פיזית לא פשוטה המהווה אולי אתגר יומיומי עבורו – אך לא משפיעה על יכולתו לעבוד.
“כשהייתי ילד בן שמונה תקף אותי חיידק אלים שפגע באונה הימנית של מוחי, מה שהביא לפגיעה פיזית בצד השמאלי של הגוף”, הוא מספר, “מאז אני סובל ממוגבלות פיזית ביד וברגל שמאל וגם מבעיה בדיבור. מבחינה מקצועית, ההשפעה היחידה של זה הייתה בחיפושי העבודה. לא אחת שמתי לב שהמראיינים קולטים את הבעיה שלי בדיבור ומעקמים את הפרצוף. אני לא ויתרתי, עשיתי תואר בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, אחר כך סיימתי קורס QA והצלחתי להיכנס לעולם ההיי-טק. אגב, במהלך הקריירה שלי נסעתי לא אחת לפגישות עם לקוחות בחו”ל, ושם המוגבלות מעולם לא הפריעה”.
מה היית אומר לאדם אחר שסובל ממגבלה פיזית ומתקשה למצוא עבודה?
“שהמגבלה היא לא מחסום, אבל צריך להבין שבשוק העבודה הנוכחי כל אחד, עם או בלי מוגבלות, חייב שתהיה לו נכונות להתפתח, להשקיע ולהתמיד – גם בחיפוש העבודה וגם במילוי התפקיד אחרי שהתקבלת”.
מי שממליצה בחום על קליטת עובדים עם מוגבלויות היא מיכל הורביץ-משה, מנהלת באגף משאבי אנושי במכבי שירותי בריאות. “אנחנו מקפידים מזה שנים רבות לקלוט לארגון עובדים עם מוגבלויות ויש לנו אפילו תקינה ייעודית להעסקתם”, היא אומרת. “המטרה שלנו היא למצוא עבורם תפקידים לטווח ארוך שיתאימו גם להם וגם לארגון. הכוונה היא שלא נעשה טובה אחד לשני, אלא ששני הצדדים ירוויחו”.
תני דוגמאות.
“יש עובדת עם שיתוק מוחין במכון להתפתחות הילד. מעבר למקצועיות שלה, היא מהווה השראה להורים לילדים עם שיתוק מוחין, שרואים אותה ומבינים שלמרות המגבלות הילד יוכל למצוא את דרכו בחיים. למעשה, מנהלים מבקשים מאיתנו לא אחת לשלב אצלם עובדים עם מוגבלויות. הנוכחות שלהם משפיעה לטובה גם על הצוות וגם על המבוטחים שמגיעים לטיפולים ומקבלים פרופורציות לחיים”.
משרות שמחכות לאנשים עם מוגבלות:
תפקיד: הדרכה לתחום המִחְזוּר ואנשים עם מוגבלות
אזור: תל אביב
המעסיק: עמותה חינוכית
תפקיד: Graduate Engineer for Physical Design
אזור: תל אביב
המעסיק: חברת היי-טק גלובלית מובילה
תפקיד: מפתח תוכנה בוגר או סטודנט / ית להנדסת תוכנה או מדמ”ח (שנה ג’ או שנה ד’)
אזור: תל אביב
המעסיק: חברת היי-טק הנותנת שירות לחברות ביטחוניות וממשלתיות
תפקיד: תועמלנ/ית רפואי
אזור: השרון
המעסיק: חברת פארם גדולה
תפקיד: סטודנט/ית למשרת הפקה לתחנות המוזיקה בחטיבת הרדיו – מיועד לאדם עם מוגבלות משמעותית
אזור: תל אביב. בהמשך מתוכנן מעבר לירושלים.
המעסיק: תאגיד השידור “כאן”
תפקיד: מנהל/ת תחום בדקים ושלדות רכבות
אזור : חיפה
המעסיק: רכבת ישראל
פרטים נוספים על משרות אלה, ועוד מאות משרות אחרות, מחכים לכם באתר “תעסוקה שווה”: taasukashava.org.il
אנשים עם מוגבלות שמעוניינים להירשם לקורס “מסלול המראה לעולם ההיי-טק” או לקורס העיתונות-יח”צ, היכנסו והירשמו
* הכתבה בשיתוף מפעל הפיס וקבוצת “ידיעות אחרונות-ynet”
