“נכשלנו בקידום ראוי של הנגשת מבני ציבור לאנשים עם מוגבלות” – כך הודה היום מנכ”ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג בדיון מיוחד שנערך בנושא בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. “היינו צריכים לעשות כבר מזמן את מה שאנחנו עושים בארבע השנים האחרונות. אני מתנצל בפני האנשים האלה”.
דולברג הציג בפני הוועדה מצגת המשקפת את מצב ההנגשה ברשויות המקומיות והאזוריות כיום, והפנה אצבע מאשימה כלפי משרד האוצר: “אני מצטער שלא הצלחתי לשכנע את האוצר לתת יותר תקציבים. המדינה לא שמה באמת את היד בכיס. הרוב היה על חשבון הרשויות עצמן והצלחנו להגיע לכ-40% הנגשה. זה לא היה פותר הכל, אבל אם היו יותר תקציבים יכולנו להגיע ל-60%-70%”.
מנהל אגף אסטרטגיה במשרד הפנים יותם שדה עורר סערה כאשר אמר בדיון: “לא מקל ראש בחשיבות הנושא, אבל על כתפיה של הרשות המקומית יש נושאים רבים, חשובים ודחופים”. יו”ר הוועדה אפרת רייטן מרום (מפלגת העבודה) תקפה: “נשמע שאתה מסביר ומתרץ תירוצים עבור הרשויות. הם כל כך עסוקים שם שאין להם יכולת למלא את חובותיהם בחוק? אם אדם פרטי לא היה עומד בחובותיו כחוק, הוא היה מתמודד עם התוצאות. מי שלא יכול לעמוד בכל חובותיו, שיתפטר”.
הוועדה התכנסה עקב הדחייה הנוספת שניתנה למשרדי הממשלה והרשויות המקומיות כדי שיוכלו לעמוד במחויבויות שלהם להנגשת מבנים ציבוריים, כפי שמגדיר החוק. אחת הבעיות הקשות היא אי ההנגשה של מבנים השייכים למשרד הבריאות, ובהם מרבית בתי החולים הציבוריים.
“עבור אנשים עם מוגבלויות כל שנה כזאת של דחייה זה דבר מקומם”, אמרה רייטן מרום בראשית הדיון. “המגזר הפרטי והעסקי הונגש, ודווקא אנחנו כמדינה מתמהמהים. אנחנו צריכים לשנות סדר עדיפויות, ואני אומרת את זה גם לרשויות המקומיות וגם למשרד הבריאות. הוועדה תעקוב בצורה הדוקה אחרי ההנגשה כדי שהדברים האלה יקרו”.
רייטן מרום גם עידכנה כי מחר (שני) תעלה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת הצעת חוק ממשלתית שתקדם סמכויות אכיפה נגד אי הנגשת מבנים. לדבריה, רשויות שלא יעמדו בחובת הביצוע של 25% הנגשת מבנים ציבוריים בשנה, יאבדו את זכותן לדחייה, והן יהיו חשופות לסנקציות ותביעות.
מה הצעת החוק אומרת?
הצעת החוק קובעת כי החל מ-31 במרץ 2022 רשות מקומית תתקשר עם מקום ציבורי לצורך מתן שירות ציבורי רק אם מצאה כי המקום עומד בהוראות הנגישות הנדרשות, וזאת כדי לא להרחיב את היקף הבניינים שאינם מונגשים ברשויות המקומיות. עוד נקבע כי השלמת חובת ההנגשה לבניינים קיימים תידחה בארבע שנים החל מה-31 במרץ 2022, תוך הטלת חובה על הרשות המקומית להשלים בכל שנה הנגשה של 25% מהבניינים המחויבים בהנגשה.
במקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות תידחה חובת ההנגשה בשלוש שנים ביחס לצו הקיים – כלומר עד ה-31 בדצמבר 2024, גם כאן תוך ביצוע מדורג של החובה. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מתוך 1,330 בניינים המחויבים בהנגשה, הונגשו עד כה 910 בניינים, ועד סוף שנת 2021 צפויים להיות מונגשים 154 בניינים נוספים, כך שיוותרו 266 בניינים הממוקמים ב-88 מתחמים שטרם הונגשו.
ההנגשה ברשויות הערביות הפכה לקרב פוליטי
כחלק מהפתרונות להנגשה, נמסר בוועדה כי 50 מיליון שקלים יועברו לרשויות חלשות יותר, מרביתן לרשויות הערביות. ח”כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) תקף: “בושה וחרפה שאנחנו צריכים לבוא 20 שנה אחרי חקיקת החוק ולדבר על הנגשת מוסדות ציבוריים. זו תעודת עניות. בחברה הערבית שנמצאת באפליה תקציבית ממושכת תחום ההנגשה במצב לא טוב, ו-50 מיליון שקלים בהחלט יסייעו לקדם את הנושא”.
לעומת זאת, ח”כ אורית סטרוק מהציונות הדתית לא אהבה בלשון המעטה את ההקצבה הזאת וטענה כי הכסף הזה הוא פוליטי, כלומר “בקשיש” לסיעת רע”מ של מנסור עבאס: “אין לזה שום קשר לנגישות. התקציבים צריכים להגיע לרשויות חלשות על פי מדדים של איתנות כלכלית וללא קשר ללאום”. סטרוק הפנתה אצבע מאשימה לח”כ שירלי פינטו מימינה וטענה כי היא עושה שימוש ציני ופוליטי בצורכיהם של אנשים עם מוגבלות. פינטו מיהרה להגיב וטענה: “אורית סטרוק חיה בעולם של מדע בדיוני בו אין אף אדם עם מוגבלות. הרי החדשות: מוגבלות קיימת בכל מגזר ללא הבדל. היכן ההבדל? בהשוואה לרשויות שלנו, לרשויות הערביות אין אף בסיס להנגשה, בקושי יש כביש בדרך לבניין. התקציב הוא למען ההנגשה לאנשים עם מוגבלות החיים שם. אורית, חלאס עם הפופוליזם”.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
ח”כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד, שהשתתף גם הוא בדיון, תקף את התירוצים השונים של פקידי הממשלה לאי הנגשת המבנים: “לא ייתכן שנציגי משרדי הממשלה יביאו תירוצים מן הגורן ומן היקב לעיכובים, יגייסו את המצב הפוליטי, הקורונה ואולי גם את משבר האקלים. אף אחד כאן לא עושה טובה לאף אחד. כשמבנים לא מונגשים, זכויות הכי בסיסיות שאמורות להיות נתונות לכל אזרח נפגעות. אני נבוך ומתבייש ואתקשה לאשר את הדחייה הזאת אם לא יתחייבו כאן ללוחות זמנים ברורים”.
