למרות מחקרים מקדימים מבטיחים, מחקר אמריקאי חדש ורחב מצא כי טיפול בילדים עם אוטיזם באמצעות “הורמון האהבה” אוקסיטוצין לא הביא לקידום הקשרים החברתיים שלהם. את המחקר הובילה אוניברסיטת דיוק במימון ממשלת ארה”ב, והוא פורסם בכתב העת הנחשב ” New England Journal of Medicine”.
ד”ר לינמרי סיקיץ’, החוקרת שהובילה את המחקר, הודתה שמדובר בצעד גדול אחורה לעומת ההערכות המוקדמות. “באמת קיווינו למצוא יתרון במתן האוקסיטוצין, אבל פשוט לא ראינו את זה בשום מקום”.
במחקר, שכלל 250 ילדים בגילאי 3 עד 17 ונמשך חצי שנה, נעשה שימוש בגרסה סינתטית של אוקסיטוצין, שידוע כהורמון המיוצר במוח, ממריץ התכווצויות רחם ומסייע לאמהות להתחבר לתינוקות שלהן. מחצית מהמשתתפים במחקר קיבלו מדי יום במשך שבעה שבועות שפריץ של תרסיס לאף המכיל אוקסיטוצין, בעוד החצי השני קיבלו תרסיס פלצבו, עם עלייה הדרגתית במינון.
בתום הניסוי ישבו החוקרים לבדוק את התוצאות, אך התאכזבו לגלות שלא נרשמו הבדלים משמעותיים בין הילדים שקיבלו אוקסיטוצין לאלו שקיבלו פלצבו. שיפורי התנהגות קטנים התרחשו בשתי הקבוצות, אך לא הייתה להם השפעה מהותית. התוצאה לא הייתה שונה גם אצל ילדים עם אוטיזם קל וגם עם קשה.
החוקרים ציפו לשיפור בעקבות ניסויים שנעשו בעבר בעכברים, אשר הראו כי ההורמון עשוי לקדם חברותיות. מחקרים קטנים אפילו רמזו כי עשויות להיות לו השפעות דומות בילדים עם אוטיזם, שלעתים קרובות מתקשים מאוד באינטראקציה חברתית.
אוקסיטוצין ידוע בעיקר בזכות תפקידו בזירוז לידה ושחרור חלב אם אצל אמהות. אוקסיטוצין סינתטי משמש לעיתים כזרז ללידה.
כמה רופאים בארה”ב כבר החלו לרשום אוקסיטוצין סינתטי לילדים עם אוטיזם בהתבסס על ממצאי מחקרים קודמים. בלשון עממית מכונה האוקסיטוצין גם “הורמון האהבה”, והוא מוצע למכירה באינטרנט בשיקויים ובכדורים כמגביר של מצב רוח ומיטיב מערכות יחסים.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
רשת AP שוחחה עם לארי יאנג, מדען שמבצע מחקרים בבעלי חיים עם אוקסיטוצין, והוא העריך שזה מוקדם מדי לוותר על השימוש בו כטיפול באוטיזם. לדבריו, ייתכן שהשימוש בהורמון צריך לבוא יחד עם טיפול התנהגותי או הדרכה. “לדוגמה”, הסביר יאנג, “ילד עם אוטיזם מקבל כל בוקר זריקת אוקסיטוצין, ובהשפעת ההורמון מתחיל לשים לב יותר לילדים אחרים באוטובוס בית הספר. אבל מה אם תשומת הלב המשופרת עוזרת לו להבין שהילדים מתנהגים אליו ברוע ומציקים?”
בשורה התחתונה אמר יאנג: “זה מחקר חשוב מאוד מכיוון שהוא אומר שרק מתן יומיומי של אוקסיטוצין לא יוביל לבדו לשיפור. אני מקווה שרופאים והורים ילמדו מכך ויבינו שזה לא משהו שנותנים כוויטמין ללא טיפול אחר”.
