מאת אודי הלר
מי מקבל פרופיל 21 ומי 45 או 64? מה קורה בבדיקה הפסיכיאטרית? מתי היא מתקיימת? האם אפשר לערער? אילו מסמכים נדרשים? בשנה האחרונה מאות נערים ונערות על רצף האוטיזם מצויים בליבה של מהפכה בצה”ל המציעה להם שירות צבאי רגיל. בפועל, רבים מההורים והצעירים ניצבים בפני משוכה בלתי מוכרת, מה שמעורר לעיתים תחושת חוסר ודאות וחששות. בכתבה זו ננסה לסייע ולהסביר את התהליך וכיצד להצליח בו. הכתבה מבוססת על עשרות פניות וניסיון בטיפול במאות משפחות.
“רציתי להתייעץ איתך לגבי הבן שלי”, כתבה לי לאחרונה אמא של צעיר מוכשר ועמוס במוטיבציה. “אתמול הוא היה אצל הפסיכיאטר והוא נתן לו פרופיל 21 ואמר שהוא ממליץ לו להתנדב למרות שהיינו בטוחים שהוא יהיה בתוכנית ‘תתקדמו’. היינו ממש מאוכזבים כי חיכינו לזה כבר הרבה זמן”. כדי להבין למה זה קרה ביקשתי ממנה לשלוח לי את המסמכים שהגישה ללשכת הגיוס טרם הבדיקה הקלינית שמטרתה קביעת פרופיל 21, 45 או 64. רק פרופיל 45 או 64 מאפשר כניסה ל”תתקדמו”. 21 ממשיך את מדיניות הפטור והכרה בנער או בנערה כבלתי כשירים לשירות צבאי.
לאחר שעברתי על המסמכים הבנתי איפה הייתה הטעות. לא רק שההורים שלחו ללשכת גיוס את כל ההיסטוריה הקלינית של הנער מהיום שאובחן, מה שיצר עומס וחששות אצל הפסיכיאטר, אלא שהם הגדילו לעשות ובתמימות הורית צירפו תסקיר בו הנער מדווח על מחשבות אובדניות רגעיות, שנבעו מבלבול עקב טיפול תרופתי. מערך בריאות הנפש בצה”ל מאוד קופצני כאשר מדובר באנשים עם אוטיזם. הוא ממהר לתת להם 21 על כל דבר קטן, מחשש לקחת אחריות. צריך להבין שהחוק מטיל אחריות אישית על רופאים, כך שניתן לתבוע אותם ישירות, בלי קשר לארגון בו הם עובדים.
בתקופת הסגרים של שנה שעברה, 40% מהפניות לער”ן הגיעו מחיילים וצעירים. מקרב המדווחים על מחשבות אובדניות, 40% היו בני 18-24 – עליה של 10% משנת 2019. לכן, על ההורים להבין את התהליך – מטרתו היא לתת פרופיל כשירות רפואי על סמך מידע עדכני, מבוסס וממוקד. אוטיסטים רבים נוטים לשקף כל מחשבה שחולפת במוחם בתמימות, בלי להבין את הסיטואציה עד הסוף. על ההורים להפעיל שיקול דעת בהתייעצות עם גורם מלווה מה מהותי לדווח. צריך לזכור שקל מאוד להטיל ספק ולחשוש מאוטיסטים, לרוב בלי סיבה טובה ותוך פגיעה בעתיד שלהם.
תוכנית “תתקדמו” נבנתה מתוך הבנה מעמיקה לאוטיזם. לדוגמה, שער הכניסה לצה”ל כולל קורס הכנה המהווה בולם זעזועים רך. עשרות אנשי סגל, חונכים ומפקדים שעברו הכשרה ומלווים בידי קב”ן וצוות מומחים אזרחי, עוטפים את החיילים ושמים לב לכל גילוי של מצוקה. מדובר בסביבה המאפשרת ניטור ההסתגלות למסגרת הצבאית. יש מי שכלל לא צריכים זאת וברור כי הם משתלבים מצוין, ויש כאלו שזקוקים לסיוע רב, להסברים, לשיחות התמודדות, וגם בודדים שמתברר כי אינם מתאימים. גם במהלך השירות יש קשר רציף עם חונכת, כאשר ברקע מערך מקצועי של מעל 200 אנשי סגל בריאות הנפש.
שלב בקשת המסמכים
אחת למספר חודשים שולח המוסד לביטוח לאומי קובץ המפרט את רשימת הזכאים לקצבת נכות. ענף מיון רפואי במפקדת קצין רפואה ראשי ומחלקת בריאות הנפש מסמנים את אלו שיש להם אבחנה של אוטיזם. דרגת נכות עד 150% (כולל) מאפשרת ללשכות הגיוס לשלוח בקשה למשפחה לקבלת מסמכים עדכניים. במקביל, תתווסף לרשומת המועמד לשירות ביטחון אינדיקציית “תתקדמו”, המבטיחה כי כלל הטיפול בצעיר, משלב טרום הגיוס, תהיה בהתאם למדיניות צה”ל בתוכנית “תתקדמו”, לרבות צו ראשון מותאם. בעתיד תופיע האינדיקציה על גבי מסמכים ובאזור האישי של אתר “מתגייסים”.
למה לשים לב כששולחים מסמכים לצורך אבחון
מטרת האבחון היא לקבוע או לשלול מידת מסוכנות לצעיר או לסביבתו, לוודא עצמאות במידה מספקת להתמודדות במסגרת ארגונית ותעסוקתית (למשל, מסוגלות לנסוע לבדו באוטובוס, להישמע להנחיות, לתפקד ללא ליווי צמוד, יכולת שליטה עצמית ורבלית והתנהגותית – לא מקלל או תוקף אנשים, נוטל תרופות במידה שנדרש). לכן, תפקיד המסמכים הוא לוודא מצב עדכני וכיצד האוטיזם בא לידי ביטוי בשלב זה של חיי המועמד לשירות.
מומלץ לשלוח ללשכת הגיוס שלושה מסמכים קצרים ועדכניים עד כמה שניתן:
אבחון פסיכיאטרי אחרון, עדיף מהשנים האחרונות, או, לחילופין, מסמך מכל פסיכיאטר שהוא, לרבות התפתחות הילד או קופת החולים, המאשר את האבחנה והתסמינים העדכניים, כולל תרופות ומינון במידה שיש.
דוח תפקודי מבית הספר. כל בית ספר מחויב לספק דוח או חוות דעת על התאמות שניתנו לצעיר בזמן הלימודים, יחסים בינאישיים, תפקוד לימודי, שיפור או שינוי שחלו במהלך תקופת ההיכרות עם המורים וכיו”ב.
באם יש גורם טיפולי – קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוג וכיו”ב – מומלץ לצרף גם חוות דעת שלו. וכמובן, כל חוות דעת נוספת, למשל תנועת נוער, שיכולה להעיד על האישיות.
קביעת הפרופיל ומה המשמעויות
קב”ן ראשי יכול לקבוע אחת מהאפשרויות הבאות:
* פרופיל גיוס 45 או 64 ללא בדיקה, בהתאם למסמכים שנשלחו, או, לחילופין, פרופיל 21.
* להחליט שכתנאי לצו ראשון יש לעבוד בדיקה מקדימה, לרוב על ידי פסיכיאטר, בוודאי במקרים בהם יש שימוש בתרופות מכל סוג, לרבות לבעיות קשב וריכוז.
להחליט שקיימת הסתברות גבוהה לקבלת פרופיל מתאים לגיוס, ומפאת העומס על הבדיקות הקליניות יתבצע ראיון בבוקר יום הצו (ואחריו אימות נתונים, מבחן דפ”ר ובדיקה פיזיולוגית) או כעבור כמה שבועות מיום הצו.
שאלות קשות שתישאלו על ידי הפסיכיאטר או הפסיכולוג
כאמור, לא תמיד הפסיכיאטר או הפסיכולוג כל כך חיוביים לגבי פרופיל גיוס לאוטיסטים, ומציבים בפניהם שאלות קשות, שלא תמיד מובנות לאדם על הרצף. חשוב לציין כי הם אינם מייצגים את המדיניות הרשמית, אך הזכות נתונה להם לבדוק בכל אופן שימצאו לנכון ויש להתכונן מראש. דוגמאות:
“האם אתה חושב שתוכל לירות ברובה?” לעיתים זה יכול להפחיד שיש שימוש בנשק בטירונות. בתוכנית “תתקדמו” החיילים עוברים מטווח ושיעורי נשק, ככל חייל אחר בצה”ל, כחלק מההבנה שהם חיילים לא פחות מאחרים. הם אינם נושאים את הנשק. הוא מונח במטווח בצורה בטוחה והירי מתבצע בליווי צמוד של מדריך. חייל אשר מגלה חרדה וחוסר רצון לא מחויב לירות במטווח והוא יוסמך לרובאי 02 גם ללא מטווח.
“אם אני שולחת אותך לחיפה, איך אתה מגיע?” שאלה זו עלולה לבלבל רבים. האם הכוונה לרישיון נהיגה או לתחבורה ציבורית? שאלה נוספת תהיה “ירדת בתחנה הלא נכונה, מה תעשה?” “האם אתה יודע לנהל חשבון בנק?” הבנה לגבי השוואת מחירים, אישור הורים להוצאות גדולות, שימוש בכרטיסי חיוב וכיו”ב.
בודקים רבים מתעכבים על שאלות בנוגע לדיכאון ואובדנות, לעיתים בחזרתיות.
45 זה לא פרופיל נמוך
פרופיל 45 הוא הפרופיל המתאים לאוטיסטים בתוכנית “תתקדמו”, וכל המקצועות הלא קרביים פתוחים בפניהם בצורה שווה, לרבות מקצועות תומכי לחימה בחטיבות השדה והאימונים. חלק מקבלים פרופיל 64, אשר אינו מוכר בידי אגף כוח האדם ומשמש אינדיקציה פנימית של מחלקת בריאות הנפש.
האם אפשר לערער על ההחלטה
ניתן לערער על כל החלטה של רופא או קב”ן בצה”ל, גם על פרופיל 21 וגם על 45, במידה שסבורים כי מדובר באבחון שגוי. יש אוטיסטים שמקבלים זימון לבדיקה וכלל אינם כשירים לכך עקב מורכבות האוטיזם ותסמונות נלוות אחרות. לסיוע ובירורים ניתן לפנות למוקד “תתקדמו” במיטב בדוא”ל [email protected] או במספר 1111 שלוחה 8 ובמספר WhatsApp 052-385-8067.
לסיכום
תוכנית “תתקדמו” אינה מיועדת לכל האוטיסטים, ועל אף שיש גיוס חובה עבור בעלי תפקוד גבוה וזימון לצו ראשון בגיל 17, בדומה לכל בני כיתתם, עדיין מדובר ברשות ולא בכפייה. אוטיזם הוא מצב של הפרעת התפתחות, מה שאומר שיש השתנות, לעיתים דרמטית, לאורך השנים, ובפרט בתקופת ההתבגרות הפיזיולוגית ולאחריה. מהניסיון בצה”ל בכלל, ומהפלוגה הראשונה של “תתקדמו” בפרט, ראינו כיצד המסגרת הצבאית מפתחת חוסן נפשי, ויכולת ההתמודדות העצמאית והחברתית משתפרת. בכל מקרה, יש לגלות רגישות וזהירות היכן שצריך, גם מתוך הבנה כי בכל שלב נתון ניתן לצאת מהצבא בלי חסמים. המטרה היא לאפשר לאדם עם אוטיזם להתקדם בחייו, מתוך אמונה ביכולותיו. ההמלצה שלי, בכל אופן, להורים ולצעיר או הצעירה היא לא לחדול מלנסות ולא לוותר כי אין סיבה שלא תהיו חיילים כמו כולם, אזרחים כמו כולם.
