לאורך שנים שמר פול סקולס, מהכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה של מנצ’סטר יונייטד ונבחרת אנגליה, בסוד את דבר היותו של בנו איידן (16) על הרצף האוטיסטי. לאחרונה, בפעם הראשונה בחייו, התראיין האב לטלוויזיה ודיבר בפתיחות על האבחון, המשבר המקצועי בעקבותיו והאבהות המיוחדת לילד שאינו מדבר.
מתברר שאת הבשורה על כך שאיידן אוטיסט קיבל סקולס רגע לפני שעלה לכר הדשא למשחק שבו לדבריו הציג יכולת מזעזעת. בעקבות זאת, סיפר כוכב העבר בסרט תיעודי חדש של ה-BBC, הוא הודח מההרכב הפותח. עוד סיפר בגילוי לב כי בנו ככל הנראה יצטרך להיכנס לטיפול כי קשה למשפחה להתמודד איתו.
הוא נחשב לאחד הקשרים האהובים אי פעם על אוהדי ”השדים האדומים” (הכינוי של יונייטד). תחת ניצוחו של המאמן המהולל סר אלכס פרגוסון היה סקולס חלק מ”תור הזהב” של הקבוצה. הוא היה שותף לזכייה בתארים רבים, ובהם 11 אליפויות פרמייר-ליג, גביע העולם לקבוצות, טרבל היסטורי שכלל את גביע המדינה באנגליה וליגת האלופות, וגם הבקיע בעצמו הרבה שערים.
לאחרונה, במסגרת הסרט, התראיין סקולס לפדי וכריסטיאן מקגינס, בעצמם הורים לשלושה ילדים על הרצף, שמובילים תוכנית ידועה בשם “המשפחה שלנו ואוטיזם”. סקולס נשוי לקלייר ויש להם שלושה ילדים – אהרון, אלישיה ואיידן שכאמור מאובחן על הספקטרום.
“אני זוכר שקיבלנו את האבחנה שלאיידן יש אוטיזם”, משחזר סקולס בסרט, “אני כבר הייתי רגע לפני משחק חוץ בדרבי קאונטי. לא רציתי לעלות לשחק בכלל, רציתי פשוט להיעלם מהמקום, לא להיות שם. דאגתי מאוד בגלל האוטיזם. התחלתי לקרוא המון על זה, דרכי טיפול אם יש, ומה עושים מרגע האבחון עצמו. ניסיתי לגלות כל מה שאני יכול על הספקטרום האוטיסטי כי לא ידעתי על זה שום דבר”.
המתח והמצב הנפשי עשו את שלהם, וסקולס לא הצליח להציג יכולת גבוהה על המגרש. בשלב ההוא הוא לא סיפר לאיש על האבחנה של איידן, אפילו כאשר זומן לשיחת הבהרה אצל המאמן פרגוסון, שבסיומה כאמור מצא את עצמו במשחק הבא על הספסל. “לא יכולתי לשתף אז אף אחד”, הוא נזכר, “שמרתי הכל בפנים. כשאלכס שאל אותי על היכולת שלי, פשוט עניתי שלא הייתי טוב. במשחק הבא כבר לא הייתי בהרכב הפותח של המועדון”.
בראיון הוא לא מהסס לדבר גם על הדברים הכי קשים בגידול בנו. “לפעמים איידן שורט את הידיים שלנו עד כדי כך שאני ואשתי צריכים ללכת עם שרוולים ארוכים”, הוא אומר. “בתקופות מסוימות לא היה מה לדבר על חולצות קצרות כי היינו מלאים בשריטות ולא רצינו שישאלו אותנו שאלות. הוא לפעמים חובט, צורח, בועט בכל דבר שזז, ואני באמת מודאג לגביו. מעולם לא אמרתי את זה קודם, אבל אני חושב שהוא יצטרך להיכנס לטיפול כי אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם זה”.
לאורך השנים נאחזו סקולס ואשתו בתקווה שאולי מתישהו איידן יצליח לדבר, אבל זה לא קרה: “בשנים הראשונות אחרי האבחון אתה יודע שהוא מתעכב, אבל עדיין מחכה למילים שלו. ככל שחלף הזמן, בגילאי 12-15 וגם היום בגיל 16, אתה מבין שזה לא יקרה כבר, הוא לעולם לא ידבר. אבל הוא נהדר וחייבים לקבל את זה”.
במהלך הראיון, ברגע מרגש במיוחד, פדי מקגינס משתף בקושי של בנו באכילה ובעקשנותו לאכול רק מאכלים מסוימים. סקולס מזדהה איתו: “איידן תמיד היה נאבק לאכול. עכשיו זה השתפר והוא מנסה יותר. אפילו צילמתי אותו אוכל אוכל סיני עם אטריות, ואני שמח על כך. יש לו קצת בעיה של משקל, אבל לא אכפת לי כל עוד הוא אוכל”.
סקולס סיכם: “היו לנו תקופות קשות ואיומות איתו, אבל עכשיו הוא ילד מדהים, ילד מאושר. אנשים לפעמים מסתכלים עלינו במבטים מוזרים, אבל אני לא מתרגש. לא אכפת לי מה הם חושבים – FUCK THEM”.
