מאת עו”ד גיא אקוקה
כמו יסודות המרכיבים בניין, כך גם חוקי היסוד במדינת ישראל. חוק יסוד ניצב מעל חוק רגיל שהכנסת מחוקקת, מאחר שקיימים תנאים נוקשים לגבי האופן שבו הוא מתקבל והאופן שבו ניתן לשנות אותו. חוק יסוד הוא חוק שקובע עקרונות יסוד כמו זכויות אדם, חופש, חירות, זכויות של אנשים עובדים (חוק יסוד חופש העיסוק) ועוד. למעשה, מדובר בזכות חוקתית או “על-חוקית”, קצת בדומה לחוקה הקיימת בארצות הברית.
בימים האחרונים הגיש שר המשפטים גדעון סער תזכיר לחוק יסוד חדש, שעוסק בזכויות אדם של אזרחים ותושבים הנקראים לחקירה או לעדות במשטרה או בבית המשפט. במילים אחרות: חשודים בעבירה, עצורים, עדים ונאשמים, ומהצד השני של המתרס קורבנות או נפגעי עבירה. החוק החדש מבקש לעגן את הזכויות שלהם לא ברמת חוקים רגילים של הכנסת, אלא ברמה אחת מעל. כזו שתבטיח את ההקפדה על זכויותיהם משלב החקירה במשטרה, דרך הגשת כתב אישום בידי הפרקליטות, ועד לעמידה בהליך פלילי מלא בפני בית המשפט.
הרעיון מאחורי החוק הוא לא להסתפק בהגנה על זכויות אדם רק בשיגרה, אלא גם כאשר נשללות מאדם חירותו או זכויותיו הבסיסיות. למשל, כעציר שאינו חופשי לנפשו, מוגבל בשימוש בטלפון והמדינה קובעת לו את תנאי חייו, מחייתו וסדר יומו. מכאן נולד הצורך לחוק יסוד בעל מעמד חוקתי שיגן על אותם אנשים, שרובם עדיין נחשבים לחפים מכל פשע, עד שתוכח אשמתם בבית המשפט אם יורשעו בדין.
מכל הסעיפים בהצעת החוק בלט לנו במיוחד סעיף הדן בזכויות אנשים עם מוגבלויות שנעצרו בחשד לעבירה, או מוגדרים כחשודים או עדים – או נפגעי עבירה. כך למשל, אם אדם עם עיוורון נעצר על ידי המשטרה, נשאלת השאלה החוקתית האם יש לו זכויות מעבר לאדם רגיל שנעצר וחירותו נשללת, ואם כן – מהן. אותה שאלה לגבי אדם עיוור שעומד בפני חקירה בתחנת המשטרה. האם יש צורך להקריא לו מסמכים שמוצגים בפניו או שעליו לחתום עליהם. האם לתת לו הסבר ותיאור קולי על תמונות שמראים לו. האם צריך לסייע לו להתמצא בתחנת המשטרה או בתא המעצר. מה עושים עם מי שזכאים לאדם מלווה או להבדיל כלב נחייה.
כל הדברים הללו אמורים להתנקז לתוך חוק היסוד הזה, הכולל את כל סוגי האנשים עם מוגבלויות – פיזיות, נפשיות, שכליות, התנהגותיות ותקשורתיות. כדי להגן על הזכויות האנושיות הבסיסיות של אוכלוסיות אלה בתנאים הקשים של הליך פלילי, כאשר הן נמצאות בעמדת חולשה קיצונית לעומת רשויות החוק, נדרשות התאמות. זה מה שהחוק מבקשה לעשות. אילו התאמות בדיוק? התזכיר לא נכנס לפרטים, אולם ברור שאדם עם מוגבלות שמיעתית יצטרך סיוע של מתורגמנים לשפת הסימנים, שאנשים עם מוגבלות שכלית או קוגניטיבית יזדקקו למישהו שיסייע להם, עד כמה שניתן, בהבנת המציאות ומצבם המשפטי ועוד ועוד.
חקירה או מעצר של אדם מן השורה, לא משנה אם יש לו מוגבלות או אין, היא טלטלה קשה. בין לילה ובבת אחת נשללת חירותו בכל תחומי חייו, והוא נתון לחסדי המדינה שמחזיקה בו במתקני המשטרה או הכליאה. עכשיו, עם החוק החדש, ניתן לקוות שהטלטלה הזו תהיה קצת יותר נסבלת, בוודאי כשזה נוגע לאוכלוסיות מוחלשות כמו אנשים עם מוגבלות.
עורך דין גיא אקוקה הינו אדם עם מוגבלות בעצמו, בעל משרד עורכי דין פרטי ברמת גן, פעיל מרכזי במספר עמותות המסייעות לאנשים עם מוגבלות, חבר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין בישראל. הוא מתמחה בתחומי המשפחה, העבודה והביטחון הסוציאלי, בדגש על אנשים עם מוגבלות.
