ללימור ברנע, אמא, מרצה וחובבת ריקודי עם, יש שתי בקשות: נגישות לכיסא הגלגלים החשמלי שלה בכל מקום בעולם – ושתבואו לשמוע את ההרצאה על חייה.
ברנע אובחנה עם חולשת שרירים בגיל שנה וחצי. “כבר מינקותי אמא שלי הבחינה שאני לא מרימה את הראש והידיים, כמו שאר הילדים בגילי”, היא מספרת. “אחרי התרוצצויות רבות בין רופא אחד למשנהו, גילו את המחלה”.
למרות תחזיות הרופאים, שניבאו שהיא לא תוכל ללכת לעולם, ברנע לא ויתרה: “הלכתי לטיפולי פיזיותרפיה, ושנה וחצי לאחר גילוי המחלה, התחלתי ללכת עם הציוד המתאים והמדויק עבורי”, היא משחזרת. “המחלה לעולם לא עצרה אותי”, היא מודה.
אבל עם כל הטוב, היו גם מקרים פחות טובים בעברה של ברנע, ובהם מערכת יחסים רעילה ומתעללת: “כל הרגעים המטלטלים שחוויתי בחיי עיצבו אותי והפכו אותי למי שאני כיום, ואני גאה בכך מאוד ומתכוונת להמשיך במסעות המרתקים שלי”.
עד כמה המוגבלות השפיעה על מהלך חייך?
“כמובן שהקשיים הפיזיים הם התמודדות העיקרית, אך ישנם גם קשיים מנטליים. בין אם בשוק העבודה או במגזר הרווקים-רווקות, זה דבר שלא ניתן להתעלם ממנו. אני תמיד מגדירה את עצמי באתרי ההיכרויות בצורה מדויקת וכנה, הגברים שאני פוגשת יודעים הכול מראש, אין סודות. אני עדיין מצליחה לעבוד ולפרנס את עצמי ברשת מלונות יוקרתית”.
איך התגברת על המגבלה בריקודי עם?
“באף היבט בחיי אני לא נותנת למוגבלות הפיזית שלי להוות מכשול לעשות דברים שאני רוצה ובעלת תשוקה אליהם. המטרה בהרצאה החדשה שאני משיקה היא להעצים נשים שיש להן משבר גדול בחייהן. אני מסבירה להן איך לתפוס פיקוד על החיים האישיים שלהן, וזה כמו ריקוד. ניתן לרקוד לבד, ניתן לרקוד עם עוד בן אדם וניתן לרקוד ריקודי עם כמו כולם, למרות הקשיים”.
ברנע מודה שהיא תמיד בחיפוש אחר אינטראקציות חדשות: “אני נמצאת במסע היכרות מתמיד, לעד מחפשת מערכות יחסים כנות, נכונות ומעצימות – בין אם חבריות ואפלטוניות ובין אם רומנטיות”.
לחיי האהבה
“תמיד ידעתי שאתחתן עם גבר רגיל, וכך עשיתי”, משחזרת ברנע, “על אף שמערכות היחסים הזו נגמרה, למדתי ממנה הרבה מאוד ובה נולדה בתי המקסימה. לאחר מכן, נקלעתי למצב מטלטל מאוד גם עם מערכת יחסים מורכבת ומאתגרת שהסתיימה רק לאחר פנייה לרשויות החוק”.
ברנע נזכרת, “לא התפשרתי על גבר שלא התאים לי בתחילה, והייתי אמיצה מספיק לחתוך את הקשר הרעיל שחוויתי שגרם לי לסבל גדול ונתק קשה מהמשפחה שלי למשך שנים. אני בררנית במקומות הנכונים, אני לא מוכנה להגיע למקום של פשרות על עקרונות חשובים אצלי”.
מאיפה האומץ להיפגש עם גברים באתרי היכרויות ולרצות עוד?
“כל הווייתי וחיי מושתתים על אומץ: אומץ לנסות ללכת בגיל צעיר למרות שכל הרופאים שללו את האפשרות הזו על הסף, ואומץ להתחבר לגברים רגילים ובריאים ולשים את עצמי במקום פגיע ורגיש על מנת לקבל אהבה חזרה. הבסיס האנושי של כל אחת ואחד מאיתנו זו אהבה, זה הכוח ואנרגיה שמניעים את העולם הזה. זה לא שונה עבורי בשל המוגבלות שלי. נפשות תואמות זה ביטוי שאני חושבת עליו הרבה, מקווה ומצפה למצוא את הנפש התאומה שלי שיבין אותי, יכיל אותי ויקבל אותי בדיוק כמו שאני”.
נכות יכולה להציב אותך בנקודה פגיעה. האם גברים ניצלו את זה?
“לצערי הרב, זו אמירה נכונה מאוד. ישנם הרבה אנשים רגישים וכנים שמוכנים להושיט יד לעזרה בצורה נכונה ומכבדת. מאידך, ישנם גם אנשים רעים שרק מחפשים לנצל ולהשיג את המטרות האישיות שלהם. גברים מסוימים רואים את המוגבלות והקשיים הפיזיים וחושבים שהם יכולים לקחת את זה למקום שאינו ראוי”.
“שמחה להעצים ולסייע לאחרים”
עם כל החוויות הקשות שעברה ברנע, היא עדיין שומרת על חיוך ואופטימית למדי בתפיסת עולמה. “אני שמחה להעצים ולסייע לאנשים אחרים, אני שמחה שאני מצליחה לחוות חוויות מרגשות בעולם הזה ולהשיג תחושת סיפוק למרות המוגבלות שלי”, היא מספרת. “הייתי יכולה לוותר, אבל החלטתי להילחם על החיים שלי, על האהבות שלי, על התשוקות שלי, על הרצונות שלי”.
“אני אוהבת לפתוח ולשטוח את סיפורי וסגור ליבי לקהל הרחב”, המשיכה. “אני רוצה לעורר בהם השראה לעשות שינוי משמעותי בעולם הזה. אם רק אדם אחד יחליט לשנות את חייו לטובה, לקחת את המושכות לידיים שלו לעל אף כל הרעש שמסביב, לאחר שישמע את הסיפור שלי, אני אדע שעשיתי את התפקיד שלי ויהיה לי חיוך גדול מאוד על הפנים”.
“מעשים טובים וקארמה חיובית תמיד חוזרים לנותן שבעתיים, זו מנטרה שאני הולכת על פיה כל חייה ומקווה להעביר אותה הלאה”, היא הוסיפה.
ההרצאה של ברנע, שאותה היא משיקה בימים אלה, “מיועדת לכל אדם שיפנה אליי ומעוניין להקשיב לסיפור מעורר השראה על התגברות על קשיים, על לפיתת ההגה של החיים שלך ולכוון אותם למקום שאת רוצה אותם”, היא אומרת.
ברנע מזמינה עמותות, בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, חברות הייטק או אפילו משפחות שמחפשים לרענן ולהביא משהו שונה לשמוע אותה.
