מיכאל אלון מתל-אביב אובחן בגיל שנתיים עם אוטיזם בתפקוד נמוך. כמו כל ילד, גם מיכאל נהנה לבלות עם אימו, מיכל תג׳ר, בגינות שעשועים השונים. אלא שעבור ילד עם אוטיזם זה יותר מאתגר. מיכאל היום בן 13, ועדיין אוהב לטפס על המתקנים שמתאימים לילדים קטנים ממנו.
לפני חצי שנה, תג׳ר כתבה מייל לראש העירייה רון חולדאי, ובו פירטה את המצוקה של מיכאל וסיפרה שהוא כבר לא יכול להתגלש או להתנדנד במתקנים בגינות בעיר. ביום שלישי האחרון היא קיבלה טלפון מחולדאי בעצמו שבישר לה, שבכוונתו להקים פארק שמותאם לאנשים עם מוגבלויות.
ללמוד מרעננה
במייל לחולדאי, תג׳ר סיפרה לו שברעננה קיים פארק גדול לאנשים עם מוגבלות, ״פארק חברים״, ושאלה אם אפשר להקים בתל-אביב פארק דומה.
״פארק חברים״ הוקם כמיזם משותף של עיריית רעננה וארגון ״בית איזי שפירא״, לילדים ובוגרים עם טווח רחב של מוגבלויות, בהן פיגור שכלי, אוטיזם, שיתוק מוחין, בעיות מוטוריות, לקויות למידה ועוד.
הפארק משתרע על שטח של כ-8 דונם, ויש בו מתקני שעשועים המותאמים לילדים עם מוגבלויות וצרכים ייחודיים, וכן לילדים בכיסאות גלגלים. יש בפארק, בין היתר, רשתות טיפוס, מוטות גלישה, תחנת גלגלים מסתובבים, מנהרות אקווריום, חיות שזזות על ציר, תופים, פעמוני רוח ועוד.
“מיכאל מתקשה לדבר, והוא חושב ממש כמו ילד קטן״, מספרת תג׳ר ל״שווים״, ״הוא שוקל 85 ק”ג והוא בגובה של יותר מ-1.70 מטר, כך שהמתקנים השונים כבר לא מתאימים לו ולא מיועדים לגילו, הם פשוט קטנים עליו. אנחנו נוסעים בעיקר בסופ”שים לפארק ברעננה, אבל אני חושבת שמגיע לנו ולילדים נוספים בעיר, פארק ייעודי לאנשים עם מוגבלות”.
השקעה של 12 מיליון שקלים
“כבר שכחתי מהמייל והאמת, לא תליתי בכך יותר מדי תקוות”, מספרת תג׳ר על הרגע שבו קיבלה את השיחה, “הטלפון צלצל, אומרים לי: ׳ראש העיר רוצה לדבר איתך׳. הוא הציג את עצמו וסיפר לי שבעקבות הפנייה שלי, צוות של העירייה נסע לפארק רעננה והודיע לי שיבנה פארק מיוחד לילדים ואנשים עם מוגבלות בעלות של 12 מיליון שקלים. הפארק יוקם, ככל הנראה, בתוך שנה. לא הספקתי עוד לשאול שאלות, הייתי בהלם”, אמרה.
“אנשים עם מוגבלות לא צריכים להישאר בבית, והסביבה צריכה להתאים את עצמם אליהם ולקבל אותם”, אומרת תג’ר. “סיפרתי לחולדאי על הסיפור האישי של המשפחה שלי. סבא וסבתא שלי גידלו ילד אוטיסט בעיר. זה היה דוד שלי, היום הוא בן 65 והוא נמצא בהוסטל, אבל בילדותו, אני חושבת שהם נורא התביישו כי הם כמעט לא יצאו איתו מהבית”.
“כשמיכאל אובחן, אמרתי שאין דבר כזה”, היא מוסיפה, “אמרתי לעצמי שאעשה את הכל עבורו ולא אשאר איתו בין ארבעה קירות כמו שעשו לדוד שלי, אני שמחה שיש שינוי גדול בנושא ושיותר אנשים מבינים כי המציאות עצמה חייבת להשתנות עבור מיכאל שלי ועבור ילדים נוספים”.
