מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציע שיטת למידה חדשה לאנשים עם אוטיזם, שעשויה לטענת החוקרים להאיץ את תהליך הלמידה, ואף לשפר משמעותית את היכולות מבחינת תפיסה חזותית.
שיפור יכולת התפיסה של אנשים עם אוטיזם הוא אתגר, שלדברי החוקרים מצריך לרוב הכשרה ארוכה ומייגעת, לצד אתגרי למידה נוספים המאפיינים אוטיזם, כמו היכולת להכליל למידה למצבים חדשים.
השיטה החדשה שהציעו החוקרים מבוססת על ניצול “הבזקי זיכרון”, המורכבים מחשיפת אדם למספר שניות בלבד למשימה שכבר נלמדה. בהשוואה לפרקטיקה של הוראה סטנדרטית המחזקת אורך וחזרה של מיומנויות חדשות, השיטה החדשה הוכיחה הצלחה בשיפור יכולות התפיסה החזותית וגם בהכללת הלמידה. כלומר, הצלחה של אנשים עם אוטיזם במשימה דומה בתנאים שלא נלמדו קודם לכן.
המחקר בוצע על ידי הדוקטורנטית שירה קלורפלד-אוסלנדר ופרופ’ ניצן צנזורה מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית הספר למדעי המוח סגול באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פרופ’ אילן דינשטיין וצוותו מאוניברסיטת בן-גוריון. המחקר פורסם בכתב העת Current Biology.
במסגרת המחקר בדק צוות החוקרים כ-30 מבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה שהתבקשו ללמוד משימה חזותית (למשל, זיהוי כיוון הקווים המופיעים לכמה אלפיות שניות על המסך). אולם במקום לחזור על המטלה במשך זמן רב בכל יום, הנבחנים בקבוצת הניסוי הראשית למדו את המשימה לעומק כבר ביום הראשון, ובימים הבאים נחשפו לגירוי החזותי למשך שניות ספורות בלבד. בסופו של התהליך, למרות שהמשתתפים במחקר למדו את המשימה החדשה במשך זמן מינימלי, ביצועיהם השתפרו משמעותית, בשיעור של כ-20-25%, בדומה ללמידה מרובת חזרות ובדומה להישגים של נבדקים ללא אוטיזם.
יתרה מכך, גם כשהוצגה בפני המשתתפים מטלה בתנאים חדשים שלא נלמדו (לדוגמה, כאשר הגירוי הנלמד נמצא במיקום חדש), הנבחנים שלמדו את שיטת הבזק הזיכרון פעלו טוב יותר מאלה בקבוצת הביקורת; כלומר, הם ידעו להכליל את המיומנויות שנלמדו במשימה הראשונה. הצלחתם של המשתתפים בהכללת הלמידה למצבים אחרים נחשבת משמעותית למדי, שכן מדובר במיומנויות שאנשים עם אוטיזם מתקשים בהן מאוד.
“כבר הוכחנו במחקרים קודמים שניתן לשפר תהליכי הטמעת למידה באמצעות הבזקי זיכרון”, אומר פרופ’ צנזור. “הראינו שלא לוקח זמן תרגול ממושך כדי להטמיע את המשימה – מספיק להבהב אותה לכמה שניות כדי לעורר את רשת המוח הרלוונטית, ואז המוח יטמיע את החומר בעצמו. אנשים עם אוטיזם מתקשים לעיתים קרובות ללמוד ולהכליל למידה חוזרת, כלומר להשתמש בכלים שנלמדו גם במשימות חדשות. באמצעות הבזקים קצרים של גירוי חזותי במשימה שנלמדה, הצלחנו לייצר למידה שהיא זהה ללמידה חוזרת מבחינת יעילותה; כלומר, קיצרנו משמעותית את זמן הלמידה. הערך המוסף הוא היכולת להכליל: הנבחנים ביצעו מטלה בתנאים חדשים, כאילו למדו אותה במלואה”.
לדברי פרופ’ צנזור, לשיטה החדשה עשויות להיות השלכות פוטנציאליות משמעותיות במגוון רחב של תחומים. “המחקר החדש עשוי לסלול את הדרך לגישות משמעותיות יותר ללמידה עבור אנשים עם אוטיזם, במגוון רחב של משימות. בנוסף, השיטה עשויה לסייע בשיקום לאחר פציעות נוירולוגיות, כלומר באימון המוח להתמודדות עם הנזקים, באמצעות הכשרה קצרה יותר”.
