אנחנו נאבקים על הילדים המיוחדים שלנו – ומשרד החינוך הורס

מאת רון נוטקין

אתמול בשעות הערב המוקדמות נדהמתי. לא האמנתי למראה עיני כשחזיתי במכתב ששיגרה מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר למנהלי המחוזות, ובו היא עדכנה אותם על הפתרונות להתמודדות עם המחסור החמור שקיים בקרב צוותי ההוראה. אז מה הפתרון המהולל של המשרד? לפגוע בחינוך המיוחד.

התוכנית כוללת בין היתר את האפשרות לקבל אישור לקצר את יום הלימודים בכיתות התקשורת (כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים) עד השעה 15:10. זה ניחא. אבל חמור מכך – תינתן האפשרות להגדיל את מספר הילדים שלומדים בכיתת תקשורת.

יותר ילדים – אותו צוות

כיום התקן עומד על 9-8 ילדים. יש מקומות שכבר נפרץ התקן ויש כיתות שעשויות להגיע לעד 12 ילדים, וכוונת המשורר היא לאחד כיתות. כך נגיע למצב שבו כיתת תקשורת אחת תכיל 16 ילדים. מישהו במשרד החינוך שכח את המטרה שלשמה נועדה כיתת התקשורת?

אנחנו החלטנו שהבן שלנו יעלה לכיתה א' בכיתת תקשורת. הוא לא בשל עדיין לכיתה רגילה. זה חלק מהתהליך. אנחנו לא ממהרים. יש לנו זמן. הסיבה? לא בשל בעיקר רגשית. אז מגיע עכשיו משרד החינוך ובהינף יד מאשר שב"מקרים חריגים", ניתן יהיה להגדיל את מספר הילדים בכיתה. ואנחנו יודעים עד כמה "חריג" הופך במהרה לשגרה בטח נוכח המחסור החמור במורים. אז מה עשינו בזה, אם הכיתה תהיה גדולה?

עוד תהייה שאינה ברורה. יאחדו כיתות ואז מה? יהיו שני מורים? הרי המחסור עדיין בעינו. אז מה רוצים במשרד החינוך? שתהיה מורה אחת על כיתה של 16 ילדים מיוחדים? מישהו במשרד החינוך נפל על הראש פעם אחת יותר מדי.

אבל זה לא הסוף בתוכנית "המתוחכמת" של משרד החינוך, שמבוססת על פיילוט של עיריית תל אביב שאומץ כעת על ידי המשרד. במסגרת הניסיון להתמודד עם המחסור גם בקרב סייעות, ניתן יהיה להגיע למצב שכל סייעת משלבת תקבל שלושה ילדים משולבים בכיתה אחת. סייעת אחת – על שלושה ילדים. זה בלתי נתפס ולא ברור איך במשרד החינוך חושבים שאפשר לעבור על פתרון כזה בשתיקה, פתרון שיפגע באותם ילדים משולבים.

התקציב גדל – אבל איפה הכסף?

עם כניסתה למשרד החינוך, התחייבה השרה יפעת שאשא ביטון לבצע תיקונים ברפורמה בחינוך המיוחד. יותר משנה חלפה בתפקיד, ודבר לא נעשה.

במשרד החינוך התגאו לא פעם בגידול מדי שנה של תקציב החינוך המיוחד. באחת מדיוני ועדת החינוך של הכנסת, שהשתתפתי בלא מעט מהן, התגאה ראש אגף התקציבים במשרד דודי מזרחי על כך שתקציב החינוך המיוחד גדל מדי שנה בשבע השנים האחרונות. מר מזרחי, איפה בדיוק הכסף? אני רואה ומכיר את השטח היטב. לא רואים את הכסף בשטח.

מערכת החינוך המיוחד מקולקלת מיסודה. פירטתי לא פעם על העוולות במערכת. אבל לא שאשא-ביטון, לא קודמיה, לא ממשלות ישראל לדורותיהן וגם לא ראש הממשלה יאיר לפיד, שמדי כמה זמן מספר על בתו יעל, לא טרח להניף אצבע כדי להביא את מערכת החינוך המיוחד למקום טוב יותר. אבל ככה זה – כשרוצים לתקן משהו אז עושים את זה על חשבון האוכלוסייה החלשה ביותר. אז עכשיו רוצים לפגוע בילדים המיוחדים, כשאנחנו ההורים נאבקים כל דקה, כל שעה, כל יום וכל שנה כדי שכשהילד יגיע לגיל 18, הוא יוכל לחיות חיים עצמאיים טובים. אין מילה אחרת לתאר זאת מלבד מילה אחת: ביזיון.

הכותב הוא עיתונאי ואבא לילד על הרצף