במהלך שנת הלימודים החולפת היו הוריהם של ילדי גן התקשורת בראשון לציון מוטרדים מאוד. לגן הגיע מנהל חדש עם ותק רב במערכת החינוך, אך ללא שום ניסיון בעבודה עם ילדים על הרצף האוטיסטי, ומהשטח החלו להגיע איתותים שמשהו לא עובד כשורה. ההורים המודאגים החליטו לעשות מעשה ולשלוח לעירייה מכתב, שבו תיארו את הבעיות השונות בגן, הביעו את חששם מחוסר ניסיונו של המנהל והציעו שיקבל הדרכה מקצועית. לרגע אחד הם לא תיארו לעצמם שהצעד שנקטו יוביל ל”מסע נקמה” מצד הגנן.
אתמול (ראשון) פורסם כי פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד הגנן: חנוך בניש (56), תושב חולון, איש חינוך עם ותק של 30 שנה. זאת, לאחר שהודה כי תקף חמישה מילדי הגן (בגילאי 4-6) בעשרה מקרים שונים. לאחרונה קיבל בית המשפט את בקשת הפרקליטות להסיר את צו איסור הפרסום שהוטל בתיק. עתה, אנו חושפים את הסיפור המזעזע מאחורי כתב האישום הזה, וגם מגלים שמסתמן כי בניש לא יישב ולו יום אחד בכלא על מעשיו החמורים.
“שלחנו מכתב לעירייה וגם לראש הממשלה יאיר לפיד, בגלל הקשר המשפחתי שלו לנושא, פירטנו את הבעיות בגן וביקשנו לתת לגנן החדש סיוע”, סיפרה אתמול לאתר “שווים” שרית (שם בדוי), אמא של אחד מילדי הגן שנפגע מבניש. “הרגשנו שהילדים שלנו הולכים ומתפזרים. זו השנה הראשונה שלו כמנהל גן תקשורת, ולא היה לו ליווי צמוד וגם לא פיקוח מצד משרד החינוך. כולם נרדמו בשמירה.
“במבחן התוצאה”, המשיכה שרית, “הוא בחר להתעלל בילדים כדי לפגוע בהורים. מי ששילם את המחיר כאן אלה ילדים חסרי ישע. יש עשרה סעיפי אישום נגדו, והוא הודה בכולם. הילדים פשוט הלכו לגן, חטפו מכות וחזרו הביתה. הגנן גם אמר לנו, ההורים, שהכעס שלו והדרבון למעשים הגיעו מהטענה שלנו במכתב שהוא חסר ניסיון”.
“התגובה שלו למכתב הייתה מטורפת”
כתב האישום מתאר מעשים חמורים ביותר שהתפרשו על פני שבועיים שלמים. בין היתר מואשם בניש כי היכה את אחד הילדים בפניו, משך לאחור את ראשו של ילד נוסף, הכשיל עם רגלו ילדים וגרם לנפילתם והושיב ילדים בחוזקה בכיסא ומנע מהם לזוז באמצעות גופו. במקרה אחר תפס את אחד הילדים בחוזקה בידו והיכה את כפות ידיו עד שנעשו אדומות, ובאירוע נוסף צבט עוד ילד בלחיו וגרם לו לכאב.
בניש אף הודה באחד מסעיפי האישום כי טפח בחוזקה על גבו של אחד הילדים והאשים אותו שזה בגלל אמא שלו, ובמילותיו שלו: “אמא שלך והמכתבים שלה”. “התגובה שלו על המכתב שלנו הייתה קיצונית, חריפה, מטורפת”, סיפרה ל”שווים” אלה, אמא לילד נוסף שעבר אלימות מצד הגנן. “הוא לקח את זה למקום הכי לא אמיתי שאפשר. הוא אמר לי: ‘המכתב הזה מרוח לי על הפרצוף כמו הצואה של אחד מהילדים בגן'”.
לדבריה, היא שוחחה איתו אחרי שליחת המכתב וניסתה להסביר לו את הצד של ההורים. “אמרתי לו שאנחנו רוצים בטובתו, לעזור לו, לעזור לילדים שלנו, כי הוא בעצמו אמר לנו שהוא חדש וזו פעם ראשונה שהוא עובד עם ילדים על הרצף. אני יודעת איך מתנהלים גני תקשורת. אם אתה מנהל גן כזה, אתה צריך לדעת לעבוד לא רק עם הצוות שלך, אלא עם עוד אנשי צוות, למשל מטפלים פרא רפואיים, ולנצח על כל התזמורת הזו. הוא לא ידע לעשות את זה. חלק ניכר מהנטל נפל עלינו. בסך הכל ביקשנו במכתב שיקבל את ההדרכה המתאימה”.
את הרגע שבו קיבלה שיחת טלפון מהחוקר המשטרתי היא זוכרת כאילו קרה היום. “הייתי בעבודה והטלפון צילצל”, היא משחזרת, “על הקו היה חוקר שאמר לי שהגנן בגן של הילד שלי נעצר, והוא יובא למשפט, ומעבר לכך הוא לא יכול לספר לי. הייתי בהלם. צריך להבין, הבן שלי התחיל לדבר בגיל 4 וחצי. זה היה הישג מטורף בשבילנו. הגנן הרים אותו באוויר ביד אחת, ומאז הקרקע נשמטה מתחת לרגליים שלו ושלנו תרתי משמע. כתוצאה מזה הוא חזר לזחול על הרצפה. יש לי צל של הבן שלי בבית עכשיו. חוץ מהתקיפה הישירה שהוא עבר, הוא נחשף למקרי אלימות כלפי חברים שלו. הוא ראה איך דמות שהוא סומך עליה ואוהב אותה מתנהגת אליהם בצורה משפילה. הילד שלי מאוד רגיש, והפגיעה היא כפולה – גם פגיעה פיזית וגם נפשית. הוא התחיל פתאום להתנהג באלימות כלפי בני המשפחה, דבר שלא היה קודם.
“הוא נשבר מהאלימות שהוא ספג, פשוט נעלם. התוצאות של המעשים של הגנן הרבה יותר חמורות מהמעשים עצמם. הוא לא מבין כמה המעשים האלה גרמו לרגרסיה עצומה אצל הבן שלי ואצל ילדים אחרים. זה גמר אותי כאמא. לא היו לי כוחות להתמודד עם הדברים. זה חיסל לנו את כל השנה שעברה. אחת מהאמהות ראתה אותו יום אחד באוטובוס, וכשהוא ראה אותה הוא הוריד את הראש והשפיל מבט”.
הצוות דיווח על ההתעללות
גם שרית מספרת על הידרדרות קשה במצב של בנה, אחרי שבניש פגע בו. “הילד שלי היה גמול והוא חזר להרטיב”, היא אומרת, “הוא לא אמר לי אמא עד היום, והוא בן 7. הוא על תרופות כדי להירגע. אנחנו מטפלים בו בחום ואהבה אחרי שחווה התעללות כזו. כל הגב שלו היה עם שריטות. הוא היה מתוסכל ומפוחד. הוא רק רצה שכל הזמן נהיה לידו. הכתובת הייתה כאן על הקיר, רק אף אחד לא בדק, וזה המחיר שחסרי הישע שילמו”.
בגן לא היו מותקנות מצלמות אבטחה. מי שהתלונן על בניש והוביל לפתיחת החקירה הוא הצוות עימו עבד – הגננת העמיתה (בזמן שהוא לא נמצא יש גננת אחרת – א.ח) וסייעות הגן. ההורים חששו שאם התיק יגיע לבית המשפט, למצב של מילה נגד מילה, הגנן ייצא ללא עונש וקלון, וזאת מכיוון שמרבית הילדים לא מדברים ויהיה קשה מאוד להוכיח את האישומים נגדו ללא תיעוד מצולם. מפרטים שהגיעו ל”שווים” עולה כי למרות המעשים החמורים, מסתמן כי הגנן לא יישב יום אחד בכלא. בקרוב הוא יישלח לתסקיר מבחן, וגם אם בית המשפט יגזור עליו את העונש המירבי, ככל הנראה יהיה מדובר בתשעה חודשי עבודות שירות לכל היותר.
“הוא יקום בבוקר ויעבוד במשך 8 וחצי שעות בעבודות שירות בלי להרוויח שקל, ואם הוא יפר את זה – הוא ייכנס מאחורי הסורגים”, אומרת שרית, שהשלימה עם העונש המסתמן. “אין לנו ברירה. רצינו ליצור מצב שהוא יודה באשמה. זה מבחינתנו עולם ומלואו. אנחנו לא מחפשים נקמה. אנחנו מחפשים צדק. לילדים שלנו אין קול, אנחנו הקול שלהם לנצח נצחים. אני צועקת היום מתוך כאב ענק את הקול של הבן שלי”. גם אלה שותפה לדעתה ואומרת שבנסיבות האלה היא שלמה עם העונש.
עינת (שם בדוי), אמא נוספת, מספרת שבנה כלל לא ידע לתאר מה קורה בגן כי הוא בדיוק נפרד מהטאבלט שלו (איתו הוא יכול לתקשר עם הסביבה בעזרת תוכנה להרכבת מילים – א.ח). “כשאני פניתי לבניש לגבי סימנים אדומים על הלחי של הבן שלי, הוא אמר לי שאין מה לעשות ושככה זה בנים, הם משחקים ומשתוללים”, היא אומרת. “זה נכון שקורה שהם מקבלים מכה. אבל הילד שלי ממש הוכה בפנים. היה לו גם סימן על הלחי בצורת פסים. לא היה ברור אם זו שריטה או לחיצת אצבעות על הלחיים. לא היו לי תשובות ברורות”.
עו”ד של הגנן: “הוא מכה על חטא כל יום מחדש”
עורך הדין אורי סקוזה, שייצג את ההורים בהליך, אמר בתגובה: “לצערנו תופעת תקיפת הפעוטות לא מסתיימת. מדובר בעוד תיק חמור שמצטרף לפרשיות נוספות. אנחנו שמחים שהפרקליטות קיבלה את עמדתנו והצלחנו להרשיע את הנאשם בעבירות שבוצעו כנגד ילדים שאינם מתקשרים וחווים קשיים שונים, למרות הקושי והעובדה שלא היו מצלמות בגן. אין מקום מחבוא למי שתוקף פעוטות וילדים”.
עו”ד מעיין חיימוביץ, המייצגת את בניש, מסרה בתגובה: “הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן. מדובר באדם בעל 30 שנות ניסיון בחינוך, שזוהי לו המעידה הראשונה והיחידה בקריירה מפוארת. מאז האירוע נפשו אינה יודעת מנוח, והוא מכה על חטא בכל יום מחדש”.
בפרקליטות סירבו להתייחס לפרטי הסדר הטיעון וגזר הדין הצפוי.
