המאמר המרגש של רוזי אודונול על בתה האוטיסטית

הסטנדאפיסטית והשחקנית האמריקאית המפורסמת רוזי אודונל פירסמה היום טור אישי במגזין “פיפל”, שבו שיתפה בפתיחות בחוויותיה כאמא לילדה עם אוטיזם. “להיות מסוגלת לראות את העולם כפי שהיא רואה, עבורי זו חוויה קסומה להפליא”, כתבה אודונול, המגדלת שלושה ילדים. “אני כל כך שמחה שיש לנו אחת את השנייה”.

הבת, דקוטה, היום בת תשע, אובחנה עם אוטיזם כאשר הייתה בת שנתיים. “היא לא הגיבה לקריאה בשמה במהלך בדיקת רופא שגרתית”, סיפרה אודונול במאמר, “ואיפשהו עמוק בפנים ידעתי”. על רגע קבלת האבחון כתבה: “זה הרגיש כאילו קיבלתי אגרוף בבטן. הייתי צריכה לתת לעצמי רגע ללכת ולהבין איך עוברים את הדבר הזה”.

השחקנית (60), שפרצה לתודעה הציבורית לפני ארבעה עשורים בתוכניתו המיתולוגית של לארי קינג וכיכבה בין השאר בסרט המצליח “ליגה משלהן”, ניסתה להסביר את המורכבות של האוטיזם: “כל אחד יכול לקרוא על זה כמה שיותר, אבל כשאתה פוגש אדם אחד עם אוטיזם, פגשת רק אדם אחד עם אוטיזם. הספקטרום הוא רחב ביותר, וכל אחד הוא שונה”.

למרות האתגרים הרבים, אודונול כתבה כי היא עצמה לא חשה את הכאב והקושי שהאבחנה עם אוטיזם גורמת למשפחות רבות. “בשבילי זה כמו מלאך שנפל לתוך חיי. אחד כזה שלא מתפקד לפי אמות מידה חברתיות. פתאום יש ילד עם הרבה צרכים, ואתה מבלה הרבה זמן בניסיון להתחבר אליו ברמה שלו. זה לא קל, אבל צריך להראות ​​לו שרואים אותו”.

במקום להסתיר את התסמונת, השחקנית בחרה לומר לבתה שהאוטיזם הוא כוח העל שלה. לדבריה, היא מעולם לא רצתה שדקוטה תרגיש בושה בגלל האבחון. “אני שומעת אותה מציגה את עצמה בפני זרים, אומרת להם את שמה, את גילה ושיש לה אלרגיות ואוטיזם”, כתבה.

את דקוטה מתארת אודונול, לשעבר מגישת התוכנית היומית “המופע של רוזי אודונל” וזוכת חמישה פרסי אמי, כ”סקרנית עד אין קץ”. “ניסיתי להתמקד באיך לאפשר לה ללמוד באופן שהמוח שלה היה מוכן ללמוד”, סיפרה. “ידעתי שאם היא תדע לקרוא זה יהיה חשוב להערכה העצמית שלה, ומצאתי בית ספר נהדר בלוס אנג’לס עם כל מיני ילדים עם צרכים מיוחדים, שמאוד עזר לה. המקום הזה הוא כור היתוך יפהפה”.

“הזכרתי לה שלכולם יש רגשות”

עוד סיפרה על דקוטה כי “היא מרגישה דברים בצורה עמוקה, אבל לא תמיד מבטאת רגשות. פעם אחת במהלך נסיעה הביתה היא אמרה לי שיש לה מים על הפנים. הסברתי לה מה זה דמעות ושאלתי אם היא עצובה. הזכרתי לה שלכולם יש רגשות, חיזקתי אותה ונתתי לה לבכות”.

כמו הורים רבים לילדים על הרצף, אודונול שיתפה בדאגה שלה מה יהיה עם בתה כאשר היא עצמה תלך לעולמה. “מה שאני עושה זה לדאוג לאריכות הימים שלי, כי מי יאהב את הילד שלו ויבין אותו כמו שאנחנו יודעים?”