נושאים קשורים

עיריית פתח תקווה בנתה בניין חדש – ושכחה לשים מעלית

בבניין ניתנים שירותים לציבור, שבפועל לא נגישים לאנשים עם מוגבלויות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות איימה בתביעה – והעירייה התחייבה לתקן את הליקוי

גם אם לעולם לא אחווה תשוקה במציאות, היא קיימת עבורי בספרים

הרומן "אהבות נכזבות" של מילן קונדרה גרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי מעולם – ואני מקווה מאוד שארגיש יום אחד בעתיד

“למה לילד שלי לא מגיע סל שילוב? כי רציתי שיהיה שף?”

תלמידים עם צרכים מיוחדים שלומדים בחינוך המקצועי לא מקבלים סל שילוב, ובמשרדי העבודה והחינוך מגלגלים אחריות זה על זה. "אלו שני משרדי ממשלה, למה הם לא יכולים פשוט להעביר את הכסף ביניהם?"

ילדים עם CP לא יצטרכו להגיע שוב ושוב לוועדות רפואיות

מדיניות חדשה של ביטוח לאומי צפויה להקל על אלפי ילדים עם שיתוק מוחין. מעתה יקבעו אחוזי נכות קבועים, והוועדה תתכנס רק פעמיים עד גיל 18 ושלושה חודשים
הסתדרות 480-100

עם אוטיזם ודרגות על הכתפיים: המסע המרגש של חיילי “תתקדמו”

שלושה קצינים חדשים על הספקטרום עמדו השבוע על מגרש המסדרים בבה"ד 15. מי שהיה צריך הוכחה ש"גם הם יכולים" – קיבל אותה בענק. טור אישי מיוחד של אודי הלר
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותהמלחמה של "בזכות": "מפחדים משחיקת זכויות אדם"

המלחמה של “בזכות”: “מפחדים משחיקת זכויות אדם”

מנכ"לית העמותה החברתית, עו"ד נטע דגן, מספרת על הקרבות המשפטיים והאזרחיים שהם מנהלים למען אנשים עם מוגבלות בארץ ובעולם: "השינוי בשטח קורה"

מנכ"לית ארגון "בזכות", עו"ד נטע דגן. צילום: אריאל שרוסטר
מנכ”לית ארגון “בזכות”, עו”ד נטע דגן. צילום: אריאל שרוסטר

“חשוב שקולם של אנשים עם מוגבלות יישמע בכל מקום – גם בהחלטות שנוגעות להם וגם בחברה, בקהילה ובפוליטיקה”, אמרה לאתר “שווים” עו”ד נטע דגן, מנכ”לית ארגון “בזכות”, שחוגג 30 שנים של פעילות ענפה למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל. בימים אלו נמצא הארגון בעיצומו של קמפיין מימון המונים לטובת המשך פעילותו הציבורית והמשפטית.

“הארגון פועל במשך 30 שנה והוא תמיד חושב מחוץ לקופסא”, אמרה עו”ד דגן. “יש לנו מוקד פניות נרחב, אנחנו מקיימים הרצאות ומפגשים קהילתיים להעניק לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם את הכלים להילחם לבד או ביחד איתנו במערכות השונות, מוציאים בקשות חופש מידע על מה שקורה בנושאים שאנחנו נוגעים בהם, ותמיד אנחנו עם היד על הדופק”.

“בזכות” נחשב לאחד מהארגונים המובילים והוותיקים ביותר בישראל לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ב-30 השנים האחרונות. המחויבות העמוקה של הארגון ועובדיו לצדק חברתי, מובילה אותו לאמונה כי לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות עומדת הזכות לשוויון ולשילוב מלאים.

הייחודיות של “בזכות” באה לידי ביטוי בקידום זכויות של כלל המוגבלויות לפי הזכויות המגיעות להם ולא על פי סוג המוגבלות. הוא מתמקד בשיח של זכויות אדם, ובוחר להתמקד בסוגיות שטרם הוסדרו. בנוסף, ארגון “בזכות” הוא ארגון עצמאי שתקציבו מבוסס על תרומות. הארגון לא מקבל תמיכה כספית ממשלתית, מה שמאפשר להם פעמים רבות לפעול נגד הממשלה בערכאות הנמוכות – ועד לבג”ץ.

עו"ד נטע דגן, מנכ"לית בזכות (שנייה משמאל), בפגישה בכנסת עם צוות הפעילים לקידום הצעת חוק שרותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. צילום באדיבות ארגון "בזכות"
עו”ד נטע דגן, מנכ”לית בזכות (שנייה משמאל), בפגישה בכנסת עם צוות הפעילים לקידום הצעת חוק שרותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. צילום באדיבות ארגון “בזכות”

“פגיעה עמוקה בזכויות בסיסיות”

לצד החיוביות והעשייה הרבה של ארגון “בזכות” ואנשיה, עו”ד דגן טוענת כי חלק מהציבור וגם קובעי המדיניות בישראל עיוורים בנושאים רבים הקשורים לאנשים עם מוגבלויות ומקדמים מדיניות עבור אנשים עם מוגבלות שלא היו מקדמים עבור עצמם. “אצל שום אוכלוסייה לא הייתה מתקבלת העובדה שאנשים עובדים במפעלים מוגנים, שאין להם תנאים סוציאליים נורמליים ושהם מרוויחים מתחת לשכר המינימום”, אמרה דגן. “אומרים לי, זה ‘טוב להם’ להיות במפעלים מוגנים, או לגור במוסדות שונים. אבל אם אנחנו לא היינו רוצים לעבוד או לחיות שם – למה אנשים חושבים שזה טוב לאנשים עם מוגבלות?”.

“עצם הרעיון שלשלוח אדם לגור במוסד רחוק מהקהילה, שאין לו את היכולת לקבל החלטות בסיסיות על החיים שלו, היא לא בסדר”, טוענת עו”ד דגן. “הוא לא יכול להחליט עם מי הוא גר, מתי הוא פוגש את המשפחה, מתי הוא קם בבוקר, מה הוא אוכל ומתי הוא הולך לישון, זה פגיעה עמוקה בזכויות הכי בסיסיות של כולנו, ועדיין אלפי אנשים עם מוגבלות גרים במוסדות וזה נתפס דבר לגיטימי במדינת ישראל. חלק מהאנשים שעובדים שם שוכחים שמדובר בבני אדם, וזה מגיע לעיתים לצערנו לתלונות על התעללות ולהזנחה”, היא אמרה בצער.

לשיטתה של דגן, “קודם כל צריך לשאול את האנשים מה יהיה טוב עבורם”. היא משחזרת את חלק מפעילותה הפרלמנטרית בארגון: “רגע לפני שהכנסת התפזרה הצלחנו יחד עם ארגונים נוספים ומשרד הרווחה, להעביר את חוק שירותי הרווחה, שאנשים עם מוגבלויות זכאים לחיות בקהילה ולקבל החלטות עבור עצמם. ארגון ‘בזכות’ יהיה שם כדי להשפיע על התקנות כדי שהחוק ייושם”, פסקה.

“מנצלים מוגבלות של נשים”

אחד הפרויקטים הגדולים של “בזכות” הוא הנגשת הליכים משפטיים לאנשים עם מוגבלות. “גילינו שהרבה אנשים עם מוגבלויות מעורבים בהליכים משפטיים, בעיקר נשים”, סיפרה דגן. “יש ניצול של המוגבלות שלהן, של יחסי תלות או מרות – והן נפגעות מעבירות בשיעור גבוה יותר מנשים אחרות. כשאישה מגיעה להגיש תלונה במשטרה והיא לא יכולה לדבר, אז השוטרים לא יודעים מה לעשות וסוגרים את התיק ברוב המקרים, כי מאוד קשה להרשיע את התוקף. התוצאה היא מזעזעת כי הוא יודע שלא יקרה לו כלום. דרך המודל שלנו, וההנגשה של ההליכים המשפטיים, התוצאה היא שונה”.

“לאורך השנים טיפלנו במקרים שונים של אנשים עם מוגבלות שנאלצו להגיע לבתי המשפט במקרים שונים ולהגן על זכויותיהם”, היא המשיכה. “אישה עם מוגבלות, שלא מדברת בכלל, הותקפה מינית, והייתה צריכה להסביר על דוכן העדים את שעבר עליה. למרות המוגבלות שלה, היא הצליחה לעשות זאת בשימוש בתמונות. בית המשפט קיבל את זה, וכך גם המשטרה. אז יש שיפור גדול מאוד בכל הנוגע ליחס של אנשים עם מוגבלות מול רשויות החוק, אך תמיד יש איפה לשפר”.

עם זאת, דגן הוסיפה כי “אנחנו רואים התקדמות מאוד משמעותית בתחומי הנגישות בהליכים משפטיים. השתתפנו גם בדיונים באו”ם לקראת קבלת האמנה הבין-לאומית לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מדינת ישראל פורצת דרך בתחום הזה”.

מודל האפוטרופוס: “עוול נוראי”

הממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, עו”ד בן ציון פיגלסון, פרסם לאחרונה כי כיום חיים בישראל כ-50 אלף אנשים שמונה להם אפוטרופוס. ב-85% מהמקרים האפוטרופוס הממונה הוא בן משפחה. עו”ד דגן טוענת שהמינויים נעשים אמנם מתוך כוונה טובה, בשביל לעזור לאנשים עם מוגבלות, אך בפועל ברגע שהם מתבצעים אותו אדם לא יכול לקבל שום החלטה על חייו.

“היו לנו תלונות של אנשים שרצו לקנות חולצה או לגדל כלב, והאפוטרופוסים לא אישרו להם”, היא סיפרה. “אם הוא רוצה לגור בקהילה והאפוטרופוס אומר לו שהוא צריך לגור במוסד, בסוף אותו אדם יגור במוסד כי הוא לא קובע לעצמו. קיים כאן עוול נוראי”.

בתוך כך, ארגון “בזכות” פיתח את מודל התמיכה בקבלת החלטות, שפותר בדיוק את הסוגייה הזאת. “במקום שיהיה מישהו שמחליט במקום האדם, יש אדם תומך שעוזר לאדם לקבל את ההחלטה בעצמו. הצלחנו לעגן את זה בחוק ועכשיו אנחנו פועלים ליישומו”, הסבירה דגן.

עידית סרגוסטי, אחראית תחום יישום מדיניות ב"בזכות" (שנייה מימין) ועו"ד ורד בר (שנייה משמאל) מ"בזכות", בדיון בבג"ץ בעתירה של איגוד הפסיכיאטריה נגד הצפיפות בבתי החולים הפסיכיאטריים. צילום באדיבות ארגון "בזכות"
עידית סרגוסטי, אחראית תחום יישום מדיניות ב”בזכות” (שנייה מימין) ועו”ד ורד בר (שנייה משמאל) מ”בזכות”, בדיון בבג”ץ בעתירה של איגוד הפסיכיאטריה נגד הצפיפות בבתי החולים הפסיכיאטריים. צילום באדיבות ארגון “בזכות”

למה לי פוליטיקה עכשיו?

“תחום הזכויות של אנשים עם מוגבלות מעניין את כל האנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית. ההוכחה לכך היא העברתו של חוק שירותי הרווחה רגע לפני שהכנסת התפזרה, כולם הבינו את החשיבות ואת המשמעויות לכך”, אמרה דגן, אך לצד זאת היא גם מודאגת מפני שחיקה של זכויות האדם בעקבות הרפורמות השונות המסתמנות במערכת המשפט.

“צריך לראות לאן הכנסת הנוכחית הולכת, אבל אני מוטרדת”, אמרה. “אנחנו כבר 17 שנים בבג”ץ על התקנת תקנות מכוח פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות שהארגון קידם, ועדיין לא כל התקנות עודכנו. לצערי, הנושא של אנשים עם מוגבלות לא נמצא מספיק בראש סולם העדיפויות של הכנסת והממשלה, וזה המקום שלנו כפעילים וארגונים לשים את הדברים על השולחן”.

כמו כן, הארגון נלחם בימים אלה מול המדינה בנושאים הקשורים לזכויות ותנאים סוציאליים של עובדים במפעלים מוגנים, זאת לאחר פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי עובד שעבד 12 שנים במפעל מוגן אכן זכאי לזכויות סוציאליות ומתקיימים יחסים של עובד-מעביד. “להפתעתנו, מדינת ישראל הגישה עתירה נגד החיוב הזה, והלכנו לבג”ץ להגן עליו. אנחנו לא רוצים מפעלים מוגנים, אלא כולם צריכים להפוך למרכזי יום שיקומיים, שבו יכשירו אנשים לזמן מוגבל. אין דבר כזה שעובד יעבוד באותו מקום במשך 12 שנה. אחת התוכניות שלנו לכנסת הנוכחית היא איך להסדיר את כל העולם של התעסוקה בחקיקה. אנחנו נמצאים בקשר עם הח”כים מכל המפלגות, כולם מתעניינים ויש קשב רב לנושא זה. כל דבר כזה הוא אתגר ובשביל זה אנחנו שם”, הוסיפה דגן.

“אנחנו פה בשבילכם”

גם לגבי האלימות המשטרתית לאנשים עם מוגבלות לארגון “בזכות” יש את הפתרון המתאים: הקמת צוותי משבר הכוללים אנשי מקצוע שיגיעו לאירועים כדי להרגיע את הרוחות, וימנעו הסלמה שמובילה פעמים רבות לפגיעה פיזית באדם עם מוגבלות. “השוטרים לא מיומנים ולא יודעים כיצד להתמודד עם אנשים עם מוגבלות, ולכן אנחנו רואים את המקרים הקשים שמסתיימים במעצרים ואף בפגיעה פיזית”, אמרה דגן. “השוטר עצמו לא רוצה לפגוע באותו אדם, אבל זה מגיע לעיתים קרובות להליך פלילי או לפגיעה, כי אין לו כלים להתמודד ולכן צריך פתרון אחר. הייתה ועדה בחסות בית הנשיא ראובן ריבלין שהמליץ על הקמת צוותי המשבר, ואנחנו מחכים לרגע שתהיה ממשלה כדי להתחיל לקדם זאת”.

פעילות הארגון היא רבה, וקצרה היריעה לפרט על כל שאר המיזמים והפרויקטים שהוא לוקח על עצמו כדי לשפר את חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל ובעולם. “יש לנו אתגרים מאוד גדולים ורבים, אבל העובדות בשטח מראות שהשינוי קורה”, הוסיפה לסיכום עו”ד דגן. “האמנה הבינלאומית לזכויות של אנשים עם מוגבלות היא המצפן שלנו והחזון שלנו כלפי אנשים עם מוגבלויות בכל התחומים בחיים. ארגון בזכות יהיה שם להמשיך וליישם אותו”.

“חשוב לי להגיד לקוראי ‘שווים’ – אנחנו פה בשבילכם”, הצהירה דגן. “אנחנו בסך הכל 10 עובדים שעושים עבודה של יחידת קומנדו. עם התרומה הזאת אנחנו משלמים, למשל, לעורכי דין שמקדמים חקיקה ושינויים עבור כלל האנשים עם המוגבלות בישראל. חשוב שהציבור יבין שמי שתורם לארגון ‘בזכות’ משפיע על אלפי אנשים”.

ימים אחרונים לתמיכה בקמפיין מימון המונים של “בזכות” לקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בישראל – לתרומה לחצו כאן

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות