ללאה, תושבת הרצליה, אמא לשתי ילדות בחינוך המיוחד, נמאס מזה שבניגוד לכל הכללים, נהג ההסעות של ליאל (שם בדוי), אחת מבנותיה (בת 10), מוריד אותה באופן קבוע רחוק משער בית הספר. גם כשהוא מחזיר אותה הביתה, טוענת האם, הוא מוריד את הילדה ליד הבניין הלא נכון. ביום חמישי האחרון, כאשר הגיע בבוקר לאסוף את ליאל, החליטה לגשת אליו וביקשה ממנו להוריד אותה בכניסה הנכונה לבית. בתגובה התפרץ עליה הנהג במילים איומות ונוראיות. ככה זה נשמע בהקלטה:
האם: “אני מבקשת לא לדבר עם הילדה באמצע הנסיעה ותוריד אותה מתחת לבית, לא פה”.
הנהג: “אני לא אשאל אותך איפה להוריד אותה”.
האם: “סליחה?”
הנהג: “לא אשאל אותך…”
האם: “אנחנו גרים שם, לא פה”.
הנהג: “גברת תתלונני, אני מוריד אותה שם”.
האם: “אתה לא תוריד אותה שם, אתה עושה דווקא”.
הנהג: “אני אעשה מה שאני רוצה ותסתמי את הפה ותעלי הביתה, טוב?”
האם:” סליחה? אתה לא מתבייש?”
הנהג: “לא”.
האם: “ככה לדבר כלפי הורה של ילד?”
הנהג: “מי את בכלל?”
האם: “מה זה מי את? אתה נהג וצריך לעשות את העבודה שלך”.
הנהג: “מי את שתצעקי עליי? אני בכלל לא מדבר איתה”.
האם: “אין לי משהו איתך”.
הנהג: “אני עם הבת שלך לא מדבר ולא רואה אותה”.
האם: “באמת? אז למה אתה מאיים עליה?”
הנהג: “מי איים עליה?”
האם: “אתה גורם לה לעוינות, היא מפחדת ממך…”
הנהג: “טוב מאוד, שתפחד, שתסתום את הפה”.
האם: “סליחה?”
הנהג: “כן, שתסתום את הפה”.
בהמשך השיחה עוד הלכה והתלהטה, כאשר הנהג מכנה את האם “אישה רעה”, “שקרנית” ו”חתיכת זבל”, ובסופה הוא פשוט סגר את דלת הרכב ונסע מהמקום, מותיר את ליאל בלי שום אפשרות להגיע לבית הספר.
מנהלת ההסעות טרקה את הטלפון בפנים
מאז האירוע ליאל נמצאת בבית בהרצליה ולא הולכת לבית הספר בבת ים. לדברי האם, היא מפחדת לנסוע עם הנהג, במיוחד אחרי “ההתפרצות המטורפת שלו”. אחרי הפיצוץ היא פנתה לעיריית הרצליה ותיארה מה התרחש. בתגובה, מנהלת אגף פניות ותלונות הציבור של העירייה השיבה לה כי אותו נהג לא יסיע יותר את בתה וכי הוא יפוטר מעבודתו.
אחר כך הכיוון התהפך. מנהלת המחלקה להיסעים בעיריית הרצליה שוחחה איתה ואמרה כי אין מה לעשות בעניין מכיוון שאין כרגע נהגים אחרים שיכולים להסיע את ליאל. “מנהלת פניות הציבור לא קובעת ולא מחליטה”, אמרה מנהלת מחלקת ההיסעים. לאה מספרת: “הדבר היחידי שהיא הציעה לי הוא שהילדה תוותר על ההסעה וכל האחריות להביא ולהחזיר אותה מבית הספר תיפול עליי, או שנחכה עד שיימצא נהג מחליף, רק שמניסיון העבר שלה זה לוקח לפחות חודש, אולי יותר”.
בשיחה ביניהן, שעלתה לטונים גבוהים, תיארה האם את המצב שאליו הגיעה בתה. “היא חזרה להרטיב בלילה והיא בחרדות קשות מהנהג”, אמרה לה. בתגובה אמרה לה מנהלת ההסעות כי היא לא מטפלת בחרדות של ילדים, וש”זה המצב ואין מה לעשות”. לאחר שלא הגיעו להבנות, המנהלת טרקה לה את הטלפון בפרצוף.
“עד שלא יקרה אסון לא יתעוררו בעירייה”
“מתחילת השנה הנהג לא מקשיב להוראות של העירייה ומוריד את ליאל רחוק משער בית הספר, בטענה שאין אפשרות לעשות זאת”, אומרת לאה לאתר “שווים”. “הוא זורק את הילדה באמצע הרחוב, נותן לה לחצות כביש לבד ועוד רחוב שלם עד שהיא מגיעה לשער, שגם ככה לא נפתח כי השעה רק 7:15. בניגוד לנהלים, הוא לא מחכה איתה דקה אפילו וממשיך לדרכו. מה יהיה אם חס וחלילה יקרה לה משהו כשהיא לבד? מה יהיה אם איזה אדם מבוגר ינצל אותה? עד שלא יקרה אסון בעיריית הרצליה לא יתעוררו?”
גם בבית הספר מכירים את הבעיה היטב. מזכירת בית הספר עצמה אישרה בפני לאה כי הנהג מוריד את ליאל לפני הזמן, ושהיא ברחוב מחכה לבד שבית הספר ייפתח. לדבריה, אין מי שיקלוט אותה עד 7:30, ועד אז אסור לנהג לעזוב אותה ולנסוע.
“וזה עוד לפני שאני מדברת על האיומים שלו כלפי ליאל”, ממשיכה האם לספר, “היא סיפרה לי בשבוע שעבר שהנהג אמר עליה שהיא ילדה רעה ושיש לה אמא סתומה, כלבה ועוד גידופים חמורים אחרים. הוא מאיים עליה ואומר לה לא לספר לי שום דבר. איפה נשמע דבר כזה? ליאל פשוט מפחדת ממנו. היא בפחדים ובסטרס מהרגע שהיא שומעת שהנהג מחכה לה למטה. היא שוכבת על הרצפה בבכי ולא רוצה לעלות על ההסעה. היא לא ישנה לי כבר כמה לילות ורועדת כולה. לא אתן שיפגעו ככה בילדה שלי”.
הנהג: “מתנצל, אבל הילדה עושה צרות”
פנינו ב”שווים” לנהג ההסעות. מצד אחד הוא התנצל, ומצד שני השמיע טענות רבות כלפי לאה וליאל. “דיברתי לא יפה וביקשתי סליחה מהאם”, הוא אמר לנו, “התנצלתי מספר פעמים ואמרתי לה שאני מוכן לעשות כל דבר כדי לסדר את זה, ושזה לא יחזור על עצמו. הייתי כל הסופ”ש חולה בגלל זה”.
עם זאת, לטענתו “ליאל עושה צרות” – לא רק לו, גם לנהגים אחרים שהחליפו אותו כשהיה חולה. “כל הטענות של האם לא נכונות”, הוא מתעקש, “יש פיקוח עליי שבודק אותי ואף פעם לא הייתה שום בעיה. אני מסיע שני ילדים, ילד וילדה, מוריד את הילד ב-7:30, ורק אחרי זה אני לוקח את הילדה לבית הספר. אז איך זה יכול להיות שאני מגיע לפני? מה שכן, בפעמיים האחרונות הורדתי אותה לפני 7:30, אבל זה קרה רק פעמיים בגלל הילד. אי אפשר להיכנס עם האוטו עד לשער בית הספר כי יש שם שלט של אין כניסה ושהכניסה היא רק לדיירי השכונה. אני משאיר אותה כ-50 מטרים מהשער כשאני והמלווה צופים בה עד שהיא מגיעה לבית הספר. כל יום כשאני אוסף אותה זה משער בית הספר. יש פה רוע שאין לו בסיס”.
על ההתפרצות המכוערת כלפי האם הוא אמר: “כל השקרים הטריפו אותי. אני בן אדם, החלקתי. לא מגיע לי גזר דין מוות על זה. היא (הילדה) אומרת שאני צועק עליה? בחיים שלי לא הרמתי את הקול עליה. אני בן אדם בן 69, חמישים שנה אני כבר נהג, אין בסיס לכל הטענות האלה. הילדה מסיתה את אמא שלה ומספרת לה דברים שלא היו מעולם. היא מתנהגת לא יפה בזמן ההסעה, שמה רגליים על הכיסאות, ואני לא אומר לה כלום. לא עשיתי לילדה כלום, ובחיים לא אמרתי על אמא שלה שום דבר. בגלל שאני מפחד מהטענות שלהן אמרתי כבר שאני אקח מלווה על חשבוני ואשים מצלמות באוטו. היום זה העניין של ההסעה, מחר זה יכול להיות משהו אחר יותר גרוע. האינפורמציה שהבת נותנת לאם היא לא נכונה. עובדה שנותנים לי לעשות את הקו. למה? אנשים מטומטמים?”
מעיריית הרצליה טרם נמסרה תגובה.
ליקויים חמורים בהסעות החינוך המיוחד
המקרה של ליאל הוא אחד מיני מקרים בעייתיים רבים שבהם נתקלים הורים בהסעות לתלמידי החינוך המיוחד. דוח של מבקר המדינה מלפני שנתיים הצביע על ליקויים חמורים בהסעות לבתי הספר והגנים של החינוך המיוחד ובהתנהלות הרשויות המקומיות בנושא. המבקר מצא כשלים משמעותיים בתחום, ובהתאם מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך, הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה.
בין יתר הממצאים: חוסר ביקורת על נהגי ההסעות ואי השלמת התקנת תקנות בטיחות לילדים עם מוגבלות בהסעות. בסקר בטיחות שביצעו ברלב”ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) וצוטט בדוח נמצא כי 30% מתחנות ההורדה במוסדות מערכת החינוך כלל לא נגישות לתלמידים עם מוגבלות. במגזר החרדי המצב קשה אף יותר, כאשר 43% מתחנות ההורדה אינן מונגשות.
