מאת טל מנדלבוים
רק שאלה רטורית: מה הסיכוי שחבר הכנסת שמחה רוטמן היה מכנה מפגינים “מוגבלים” אם לו עצמו היה ילד עם צרכים מיוחדים? ומה ההסתברות שחבר הכנסת גדעון סער היה אומר למישהו “לך להתאשפז” אם בתו, נאמר, הייתה מתמודדת נפש? מה הסיכוי שהם היו מדברים ככה אם הייתה להם ילדה כמוני?
אני אוטיסטית. אובחנתי בגיל מאוחר עם אוטיזם בתפקוד גבוה כי הייתי קצת מתעתעת. אבל את המילה “אוטיסטית” פגשתי הרבה לפני. זו מילה שהייתי שומעת לא מעט בתור ילדה, ואף פעם לא בהקשר חיובי. כשכינו אותי “אוטיסטית”, בעצם התכוונו לקלל, להעליב, להשפיל.
אולי בגלל זה קפץ לי הפיוז השבוע כששמעתי שני נבחרי ציבור משתמשים במילים שמתארות קושי או מוגבלות ככינויי גנאי. הראשון, יו”ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הגיע לשאת דברים בכנס באוניברסיטת תל אביב. כאשר מפגינים צעקו עליו ומנעו ממנו לדבר, הוא כינה אותם “מוגבלים”. במקרה השני, חבר הכנסת גדעון סער החליף מהלומות מילוליות עם שר המשפטים יריב לוין שנאם מעל בימת הכנסת, ובשלב כלשהו קרא לו ללכת “להתאשפז”.
כן, כן, קראתם נכון. אנשי ציבור שאנחנו בחרנו משתמשים במונחים כאלה בשביל להעליב ולהקטין אנשים אחרים. פעם היינו אומרים שזו לא ההתנהגות שאנחנו מצפים לה מנבחרי ציבור. היום אנחנו כבר מפוכחים. אין לנו ציפיות גדולות. ועדיין…
אם הייתי פוגשת היום את חברי הכנסת רוטמן וסער הייתי מסבירה להם, אם הייתי מצליחה להתאפק ולא לצעוק, שלהיות אדם עם מוגבלות זה לא קללה. להיות מתמודד נפש זה לא קללה. להתאשפז במרכז לבריאות נפש זה לא השפלה; לפעמים זו ממש הצלת חיים. וגם להיות אוטיסטית, כמוני, זה לא קללה. יש בי, כאדם, הרבה מאוד ברכה.
נכון, אנשים עם מוגבלות מתמודדים יום יום עם קשיים משמעותיים. אני עצמי סובלת לעתים מביטחון עצמי נמוך; יותר קשה לי למצוא עבודה; יותר קשה לי למצוא חברים לעומת האדם הממוצע. מצד שני, הקושי מביא איתו גם חוזקות. נדמה לי לפעמים שאני עמידה יותר, יודעת להתמודד עם כישלונות, מקבלת הצלחות לא כמובנות מאליהן.
כשמתבוננים על אנשים עם מוגבלויות, ובכללם אני, באופן מבזה, אני מרגישה כאילו דקרו אותי שוב ושוב בלב. אולי קצת כמו אז, בילדות. זה לא דבר קל להיות אדם עם מוגבלות, אבל אנחנו איכשהו מסתדרים. אין שום סיבה שהסביבה תכביד עוד יותר ובטח שלא תמרר לנו את החיים.
אני לא מבינה גדולה בפוליטיקה וביחסי כוחות (בכל זאת, אוטיסטית), אבל אני כן מבינה ביחסי אנוש. אז חברי הכנסת רוטמן וסער, מכובדיי: בפעם הבאה שהמילה “מוגבל” או “אוטיסט” תעמוד לכם על קצה הלשון, נסו לחשוב על הילדים שלכם ומה היה אם… אני משוכנעת שזה יעזור לכם להתאפק.
***************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************
