נושאים קשורים

הדרום והצפון מופקרים – גם בחינוך המיוחד

חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו במאמר ראשון לאתר "שווים": "משרד החינוך לא יכול להמשיך להסתתר מאחורי התירוץ של מצוקת כוח אדם. די, מספיק"

אבישי כבר חודש בבית: “אסרו עלינו לדבר עם המחנכת שלו”

בן ה-10, על הרצף האוטיסטי, עבר למסגרת חדשה וחווה התפרצות רגשית – שלטענת הוריו הובילה להתנכלות מצד צוות ההוראה: "נאסר עלינו לפנות ישירות למורה, ליועצת או למשלב". תגובת משרד החינוך: "עובדים על פתרון נכון עבור התלמיד"

אישום: הורחק מבתו עם המוגבלות – ותקף אותה מינית שוב

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד תושב הדרום, בן 50, בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים במשפחה נגד בתו עם צרכים מיוחדים

הנער על הרצף האוטיסטי שמפיח חיים בבלוטים

נדב שמעוני, בן 17 מכפר ביל"ו, מצא תחביב מיוחד שהפך לעסק כלכלי – הוא מייצר דמויות מיוחדות בהתאמה אישית על בלוטים. אמו מספרת: "יש לנו אלפי בקשות מאנשים"
הסתדרות 480-100

במצוקה בגלל המלחמה? איפה תוכלו לקבל טיפול ללא תשלום

משרד הבריאות מפרסם את מספרי הטלפון של מרכזי החוסן ומרכזי החירום והתמיכה הרגשית של קופות החולים, המספקים טיפולים נפשיים ללא עלות
ראשיאוטיזםהילד נולד עם מוגבלות: מתי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית

הילד נולד עם מוגבלות: מתי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית

מה החובות של הרופאים כלפי אישה בהריון, באילו מקרים אפשר להגיש תביעה ומתי חלה התיישנות. עו"ד עדי וייס, מומחית לרשלנות רפואית בהריון ולידה, מסבירה

בדיקת דם במהלך ההריון. צילום הדמיה: ביגסטוק

מאת עו”ד עדי וייס

הריון הוא תהליך מרגש, אך עשוי להכיל בתוכו גם לא מעט חרדות וחששות. מדע הרפואה, אשר מתפתח כל הזמן, יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, מאפשרים לבצע בדיקות רבות במטרה להגדיל את הסיכויים ללדת תינוק בריא, שאינו סובל ממום/בעיה גנטית או ליקוי אחר.

אם לפני 50 שנה לא היו, כמעט, בדיקות שניתן היה לבצע, במסגרת מעקב ההריון, הרי שכיום קשת הבדיקות הקיימות רחבה ביותר. קשת זו כוללת בדיקות גנטיות חדישות ומתקדמות (כדוגמת בדיקת צ’יפ גנטי ואקסום), בהן מבוצע ריצוף של ה-DNA העוברי – כך שניתן לאבחן תסמונות גנטיות שעד לפני כמה שנים לא ניתן היה לאבחן אותן.

חשוב להדגיש: את הבדיקות הגנטיות החדישות ניתן וכדאי לבצע גם אם יתר הבדיקות בהריון תקינות (כגון סקירות מערכות, חלבון עוברי ושקיפות עורפית). זאת, מאחר שבמחקרים שבוצעו נמצא כי גם בהריונות “תקינים”, בהם כל הבדיקות הרגילות המבוצעות במסגרת קופת החולים תקינות, עדיין יש סיכון לא מבוטל להימצאות תסמונת גנטית, אשר ניתן לאבחנה רק במסגרת בדיקה גנטית מתקדמת.

חובת הרופא לפרוס את כל הבדיקות הרלוונטיות

במהלך מעקב ההריון (ואפילו לפני הכניסה להריון), רופא הנשים, המבצע את המעקב, מחויב למסור לאישה את כל המידע הרלוונטי. מידע זה כולל את הבדיקות שניתן לבצע – הן במסגרת קופת החולים והן במסגרת פרטית – וזאת בכדי שהאישה ובן זוגה (אם יש, או בת זוגה) יוכלו לקבל החלטה אילו מהבדיקות הם מעוניינים לבצע. חשוב להבין שחלק מהבדיקות החדשות אינן כלולות בסל הבריאות, ולכן מדובר בבדיקות פרטיות.

במקרה בו רופא הנשים לא מסר לאישה מידע אודות הבדיקות הללו ונולד תינוק עם תסמונת גנטית שניתן היה לאבחן אילו הבדיקות היו מבוצעות (למשל: תסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס, תסמונת די ג’ורג’, חלק ממקרי האוטיזם ועוד), ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא שביצע את מעקב ההריון.

מה קורה במצב בו מבוצעת, במהלך ההריון, בדיקת אקסום ומתגלה שלעובר יש תסמונת גנטית?

כאשר במהלך ההריון מתגלה כי העובר סובל ממחלה גנטית, ניתן לפנות לוועדה להפסקת הריון ולבקש ביצוע הפסקת הריון. חשוב להבין: יש משמעות רבה לשבוע בו מאובחנת הבעיה הגנטית אצל העובר. המטרה היא לבצע את האבחנה כמה שיותר מוקדם, מאחר שעד שבוע 24 (“שלב החיות”) ניתן לבצע הפסקת הריון בהליך פשוט יותר, הן מבחינת האישה והן מבחינת האישורים הנדרשים.

ביצוע הפסקת הריון לאחר שבוע 24 הינו מורכב יותר ודורש אישור של ועדת-על להפסקת הריון, אשר יכולה לאשר הפסקת הריון רק במקרה בו עקב התסמונת הגנטית העובר עלול לסבול ממגבלה גופנית בשיעור של 30% ומעלה.

תביעות רבות מוגשות לבתי המשפט במקרים בהם לא אובחנה, במועד, תסמונת גנטית בעובר ונולד תינוק הסובל ממחלה גנטית קשה. הטענה, בתביעות הללו, היא שאילו הרופא היה מיידע את האישה על האפשרות לבצע את הבדיקות, היא הייתה מבצעת אותן, התסמונת הייתה מתגלית וההריון היה מופסק. תביעות אלה נקראות תביעות “הולדה בעוולה” ותקופת ההתיישנות הינה 7 שנים. כלומר, ניתן להגיש את התביעות רק שהילד או הילדה בני 7.

עו”ד עדי וייס. באדיבות המצולמת

ישנם מקרים בהם מתברר ששני ההורים נשאים של תסמונת גנטית, למרות שהם עצמם אינם חולים בה. המשמעות היא שבכל הריון כזה קיים סיכון של 25% ללידת תינוק שיסבול מאותה מחלה גנטית. מה הם יכולים לעשות?

במקרה כזה על הרופא/היועץ הגנטי ליידע את ההורים על האפשרות לבצע אבחון טרום השרשה (PGD). משמעותו היא שהזוג יעבור הליך הפריה חוץ גופית (IVF), ולאחר הפריית הביציות והיווצרות העוברים, עוד טרם החזרתם לרחם האישה, יבוצעו להם בדיקות גנטיות. בבדיקות ייבדק האם העובר לוקה במחלה הגנטית. בדרך זו ניתן יהיה להחזיר לרחם האישה רק את העוברים הבריאים.

תביעה בעקבות רשלנות במעקב הריון

מקרים נוספים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי שביצע את מעקב ההריון הם כאשר בדיקות מעקב ההריון בוצעו בצורה רשלנית. למשל, מקרה בו הוחמץ בבדיקת אולטרה סאונד לסקירת מערכות מום או ממצא בלתי תקין אחר ממנו סובל העובר. לדוגמה, מצב של עיכוב בגדילה תוך רחמית (IUGR), שהוא מצב בו העובר לא מתפתח בהתאם לשלב ההריון בו האם מצויה.

כאשר מתגלה IUGR יש לבצע מעקב ולראות האם אכן מדובר בעיכוב בגדילה (ואז ייתכן שמדובר בתסמונת גנטית, אשר תיתן ביטוי חמור לאחר הלידה), או שמא מדובר “רק” בעובר קטן, אך ללא חשש לבעיה מבנית/גנטית. תפקידו של הרופא שמבצע את בדיקות המעקב הוא, ראשית, לאבחן את החשד לבעיה, ואז לבצע המשך מעקב ובדיקה עד להגעה לאבחנה. במקרים בהם הרופא לא מאבחן את הבעיה/ליקוי/מום, וכתוצאה מכך נולד תינוק הסובל מבעיית התפתחות, או בעיה אחרת, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגדו.

תביעה בעקבות רשלנות בלידה

סוג נוסף של תביעות (רבות), המוגשות לבתי המשפט, עוסק במקרים בהם במהלך הלידה נגרמים לתינוק או ליולדת נזקים כתוצאה מרשלנות של הצוות הרפואי/צוות המיילדות. בישראל מתקיימות בכל יום קרוב ל-500 לידות (על פי נתוני הלמ”ס), כאשר מרביתן הכמעט מוחלט עוברות בצורה תקינה. לצערנו, קיימים מקרים בהם, כתוצאה מרשלנות של הצוות הרפואי, נגרמים נזקים לעובר, אשר עד להגעת האם לבית החולים ללידה התפתח בצורה תקינה, ואלמלא הפגיעה בלידה, היה נולד ללא כל פגע.

התביעות האלה מתחלקות למספר נושאים:

הראשון – הערכה לא נכונה של צורת הלידה המתאימה למקרה. למשל: כאשר הצוות הרפואי טועה בהערכת המשקל של העובר, מאפשר לידה ווגינאלית, אך כאשר העובר מתחיל את דרכו החוצה, הוא נתקע בתעלת הלידה, הצוות הרפואי נלחץ, מבצע משיכות חזקות וגורם לפגיעות חמורות בעובר/תינוק. כאשר אישה מתקבלת ללידה (ואף בבדיקות המקדימות ללידה אצל רופא הנשים בקהילה) מבוצעת הערכת משקל, בכדי לדעת האם ניתן ללדת לידה וגינאלית, או שיש צורך לבצע ניתוח קיסרי. הערכת המשקל איננה מדע מדויק, ולכן תיתכן טעות בהערכת המשקל. אך במקרה בו הטעות עולה על 15%-20%, מדובר ברשלנות של הצוות שביצע את הערכת המשקל.

מקרה כזה, שבו אני מטפלת משפטית בימים אלה, נוגע להערכת משקל שבוצעה עם הגעתה של היולדת לבית החולים. ההערכה הצביעה על עובר במשקל של 3,600 גרם, ובסופו של דבר נולד תינוק במשקל 4,660 גרם בלידה רגילה. לאור משקלו הגדול של העובר, ביצע הצוות הרפואי משיכות שהובילו לפגיעה חמורה, שבר בזרועו של התינוק וכן דימומים מוחיים. הטענה בכתב התביעה שהגשנו היא שהרופאים ביצעו את הערכת המשקל באופן רשלני, וכי אילו הייתה מבוצעת הערכת משקל נכונה, היה מבוצע ניתוח קיסרי, ובכך היו נמנעים נזקיו הקשים של התינוק כיום.

סוג נוסף של תביעות מקרים בהם על אף שקיימת מצוקה עוברית, הצוות הרפואי לא מאבחן אותה במועד, לא מבצע ניתוח קיסרי במהירות, וכתוצאה מכך נולד תינוק עם שיתוק מוחין. גם במקרה כזה יצא לי לטפל: האישה הגיעה בשבוע 40 לבית החולים לצורך לידה, הועברה לחדר לידה וחוברה למכשיר המוניטור. בשלב מסוים הופיעו האטות במוניטור, אך צוות המיילדות לא היה ער דיו למצוקה שנצפתה ולא ביצע חילוץ של העובר. רק כעבור 40 דקות הבחינה אחת המיילדות בסימני מצוקה במוניטור והיולדת הועברה לניתוח קיסרי דחוף. לצערנו, זה היה מאוחר מדי. התינוק נולד כשהוא סובל מפגיעה מוחית חמורה, כתוצאה מחוסר אספקת חמצן למוח במשך דקות ארוכות.

מה צריך להוכיח כשמגישים תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה?

על פי החוק, התובעים צריכים להוכיח שלושה תנאים מצטברים: רשלנות של הצוות הרפואי, קיומו של נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק.

על מה ניתן לתבוע כאשר הייתה רשלנות בניהול מעקב הריון או לידה?

יש לציין כי הפיצויים שנפסקים על ידי בתי המשפט בתביעות אלה הינם בסכומים גבוהים מאוד של מיליוני שקלים. המטרה של פסיקת הפיצויים היא “השבת המצב לקדמותו” ולכן בית המשפט יפסוק פיצוי אשר יעמיד את הילד הפגוע במצב כספי כאילו לא נפגע. בתי המשפט מפצים לפי ראשי נזק הכוללים: הפסדי השתכרות (שהרי הילד לא יוכל לעבוד ולהשתכר למחייתו כפי שמשתכר אדם שאינו סובל מליקוי), עזרת צד ג’ (יש צורך בהעסקת מטפל/ת לטיפול בילד), טיפולים רפואיים ופרא רפואיים, עוגמת נפש (כאב וסבל בשפה המשפטית), התאמת דיור (במקרה בו נדרש חדר למטפלת, או התאמה של הבית לכיסא גלגלים), הוצאות נסיעה לטיפולים וכיוצא בזה.

מי יכול להגיש את התביעה?

כאשר מדובר בתביעה על תסמונת גנטית או מום שלא אובחן במהלך ההריון (תביעות “הולדה בעוולה”), הורי התינוק הם אלה שמגישים את התביעה, בעוד שכאשר מדובר על נזקים שנגרמים לתינוק במהלך הלידה, גם התינוק/ילד שותף לתביעה.

עד מתי אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון/לידה?

לפני מספר שנים חל שינוי משמעותי מאוד לגבי תקופת ההתיישנות בתביעות אלה, ולכן חשוב להבין היטב את הנושא. תביעות “הולדה בעוולה” (תביעות המתייחסות לתסמונות גנטיות/מומים שלא אובחנו במהלך ההריון) ניתן להגיש עד 7 שנים ממועד הלידה. תביעות הקשורות לנושאים האחרים (רשלנות בניהול מעקב הריון כללי, או רשלנות בניהול הלידה) ניתן להגיש עד 25 שנה ממועד הלידה. מאחר שהגבול בין סוגי התביעות הינו דק, מומלץ, בכל מקרה בו נולד תינוק הסובל מליקוי בריאותי, להתייעץ עם עורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית כדי לבחון, ראשית, האם יש עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, ושנית מהי חלה תקופת ההתיישנות.

הכותבת היא עו״ד, בעלת ניסיון של 22 שנים, המתמחה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית בהיריון ולידה

***************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות