“המדריכה שלי בדיור היא כל החיים שלי; מה אני אעשה בלעדיה?”

מפסיקים לשתוק: מאות רבות של אנשים הפגינו הערב בתל אביב, חיפה, באר שבע ואשדוד במחאה על שכר המטפלים והמטפלות הנמוך במסגרות לאנשים עם מוגבלויות.

משבר שכר המטפלים נמשך כבר שבועות ארוכים, ללא פתרון נראה לעין. ראשי ארגונים, ובהם איל”ן, אקים, אלו”ט ועוד, החליטו לארגן מחאות ברחבי הארץ כדי שעשרות אלפי אנשים עם מוגבלויות לא יוותרו ללא טיפול מותאם. “המטפלות לא מוכנות לעבוד בשכר הזה יותר ומאיימות להתפטר”, אמרה במהלך ההפגנה במרכז חורב בחיפה מיכל סגל, מנכ”לית אקים חיפה. “לא הגיוני שלסייעות העלו את השכר ולמטפלות לא”.

לאחרונה אמנם נחתם הסכם שכר חדש עם תומכות החינוך (הסייעות), שבעקבותיו שכרן עלה, אולם שכר המטפלות עדיין נותר בגובה שכר מינימום, ובתנאים האלה רבות מהן מסרבות להמשיך לעבוד. “ברגע שנודע לנו על הסכם הסייעות קיבלנו הרבה טלפונים ממטפלות שרוצות לעבור לעבוד כסייעות”, סיפרה סגל, “הבנו שבישראל רק אם עושים רעש יש תוצאות, אז החלטנו להפגין”.

לפני מספר שבועות החלו הארגונים להניע את ההפגנות, כשבהתחלה הורים רבים היו סקפטיים. “לא האמינו שכל כך נצליח”, ציינה סגל, “אבל בגלל שהמצוקה רצינית, כולם נאספו למען השינוי, ואני שמחה על כך”.

מילאדי אליאס, רכזת ומטפלת מוסמכת באנשים עם מוגבלות כבר 45 שנה, מתוכן 12 שנים באקים, הגיעה להפגנה כצעד אחרון לפני התפטרות. “השכר הזעום שאנחנו מקבלות לא הולם את העבודה הקשה שלנו” היא אומרת בצער. באחריות מילאדי היו עד לאחרונה שלוש מטפלות, אך כעת היא נשארה רק עם אחת. “אני מצדיקה את אלו שהתפטרו”, היא מוסיפה, “אבל עכשיו באמת המצוקה גדולה כי אין מי שיטפל באנשים”.

לאה בכר התעקשה להגיע להפגנה בחיפה עם בתה אשרת (46), אישה עם מוגבלות שמתניידת בכיסא גלגלים ולא מדברת, על מנת לשנות את המצב. “אשרת לא תוכל להסתדר בלי מטפלת, ואנחנו נילחם עד הסוף כדי שזה ישתנה”, היא מבטיחה. אשרת גרה יחד עם ארבע נשים נוספות עם מוגבלות בדיור קהילתי בקריית מוצקין. “אם לא יעלו את השכר למטפלים, הן יישארו בלי שום פעילות”, מזהירה האם.

מירי חיימוביץ’, שמתגוררת מעל 20 שנה בדיור קהילתי, הגיעה להפגין ביחד עם כל שותפיה לדירה והמטפלת שלהם מילאדי. “אני משתתפת בהרבה חוגים והכל יצטרך להיפסק”, אומרת חיימוביץ’.  היא מודעת היטב לעובדה שמילאדי עשויה לעזוב את העבודה וחרדה מאוד מהאפשרות הזו. “היא כל החיים שלי, ואני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיה”, היא מוסיפה בצער.

מירי פרטוש הגיעה לתמוך במפגינים במרכז חורב למרות שאין לה קשר אישי לאנשים עם מוגבלויות. “זה מאבק צודק”, היא קובעת, “ואני פשוט לא יכולה לראות את המצב העגום הזה ואת חוסר האונים שיווצר לכל האנשים הללו החל מ-1 בספטמבר. בגלל זה גם החלטתי להגיע”.

בתל אביב הפגינו הערב כ-300 איש. בשלב מסוים הם ירדו לכביש וחסמו את רחוב שאול המלך לזמן קצר. אחת המשתתפים, שרון מזרחי, שעובדת בעמותת שק”ל, עוסקת בטיפול באנשים עם מוגבלות מזה 10 שנים. להפגנה היא הגיעה מטעם איגוד מדריכות ומדריכי השיקום. “אנחנו דורשים ממשרדי הממשלה לחתום איתנו בהקדם על הסכם שכר קיבוצי”, אומרת מזרחי, “כדי להפוך את מקצוע המדריכים מעבודה זמנית לעבודה עם אופק מקצועי משמעותי”.

**************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova

**************