מאת אודי הלר
נתחיל בחלק המרגש. התקווה מתנגנת ברקע בביצוע מיוחד, הכותרת “פרויקט בת המצווה של נעה” מופיעה – ואז נעה עולה לשידור. קבלו אותה. נערה בת 15 עם אוטיזם, אמריקאית למהדרין, מתרגשת ותזזיתית, מקריאה לקהל הצופים את ההודעה הבאה: “אני חוגגת באוגוסט הקרוב את בת המצווה שלי, ואני כל כך מתרגשת”.
שלוש שנים חיכתה נעה בוסקוביץ שיחגגו לה בת מצווה. כאשר חיפשה המשפחה רעיון לבת המצווה, שייתן לאירוע סממן מיוחד וחינוכי, הם לא היו צריכים ללכת רחוק מדי. “ספקטרום של כישרונות” (השם שה-FIDF נתנו ל”תתקדמו” בארצות הברית) הוא הצטלבות של כל מה שהמשפחה מאמינה בו – מדינת ישראל אותה הם אוהבים מאוד, חיילי צה”ל ששומרים עליה והשילוב והקבלה של אנשים על הרצף האוטיסטי. לכן, היה זה כמעט טבעי עבורם לבחור בקמפיין גיוס תרומות ל”תתקדמו”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
בחודש מאי האחרון נעה ואני נפגשנו ב-ZOOM, הודות לחיבור שעשו אנשי ה-FIDF, כחלק ממסע גיוס הכספים לתוכנית. נעה מאוד גאה ביהדותה, ובכך שאמא שלה, שרון, נולדה וגדלה בקיבוץ, והסבא שירת בצנחנים. אבא שלה, רופא שהיגר לארצות הברית משוויץ, עוד ניסה להזהיר, ספק התנצל, שנעה יכולה להיות מאוד שקטה ולדבר בצורה רכה עד כדי נחבאת אל הכלים, ואז, באופן לא צפוי, להיות מאוד נרגשת ולדבר בקול רם ומהר. הרגעתי אותו. “אברהם, אני יודע מה זה אוטיזם, הכל טוב”. האמת, הלך מצוין. נעה הייתה מקסימה ושובת לב. הרגשתי נבוך מכך שאביה כל הזמן הדגיש שהם אסירי תודה, כי אני הייתה זה שאסיר תודה להם על הזכות לקחת חלק בפרויקט הזה.
לא היה עוד מקרה בהיסטוריה בו צה”ל, לצד ארגון הידידים שלו בארצות הברית (FIDF), יצאו שלובי כוחות למסע גיוס כספים למען חיילים עם אוטיזם. זו עוד הוכחה לשינוי שתוכנית “תתקדמו” הביאה עימה. אם עד היום רק עמותות גייסו כסף לטובת שילוב חיילים עם אוטיזם כמתנדבים, צה”ל מגייס כעת כסף למען חיילים עם אוטיזם, כשהם כבר חלק אינטגרלי מצבא החובה. זה הישג לא מבוטל שאומר שרווחתו של חייל עם אוטיזם לא שונה מזו של כל חייל אחר.
נעה היא נערה פעילה מאוד, מספר אביה, “אבל כל יום מביא איתו אתגר חדש”. היא הולכת לבית ספר מיוחד לצעירים עם אוטיזם, ולהוריה מאוד חשוב שככל שהיא תגדל היא לא תהיה פחות “שונה”, אבל שתדע למצא את המקום בו היא תהיה מקובלת עבור מי שהיא, כמו שהיא.
“מודל לדברים הנפלאים שאנשים על הרצף כמוה יכולים לעשות”
ארבעה חודשים מאוחר יותר, אברהם, אביה של נעה, שלח לי הודעה לכבוד ראש השנה וסיפר על ההתלהבות הרבה שאחזה בקהילה היהודית של קליפורניה. לדבריו, אפילו הרבי דיבר על זה בבית הכנסת בשבת בפני כל הקהל שהתאסף, ואנשים שלא הכירו את נעה שיתפו את הווידאו שהוכן לצורך גיוס התרומות, ותרמו בעצמם.
אני רוצה להתעכב על השם הזה שאנשי ה-FIDF בחרו. לא קל לי איתו, הוא סלוגן שקצת מזכיר לי את “טעם החיים” של קוקה קולה. זה מחליק בגרון, אבל לא אומר כלום. כאשר שאלו אותי מה אפשר לספר על התוכנית, ישר קפצתי את ההזדמנות להביע את דעתי – “ספקטרום של כישרונות” זה לא שם התוכנית. “תתקדמו” מתורגמת ל-“Move Forward”, שיש לה משמעות מאוד עמוקה: אל תטילו ספק בנו האוטיסטים, אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שאתם רואים “למעלה”. אנחנו לא סתם “רואים טוב יותר אובייקטים במפות”, אנחנו צריכים את השיווק של “אתם גאונים”, לא כולנו “גאונים”, אנחנו פשוט בני אדם עם עוד תגית אחת, קטנה או גדולה – אוטיזם. זה הכל. אז תתקדמו.
עם זאת, הבנתי עד כמה הסלוגן הזה חשוב להורים, כשכתבו לי עד כמה הפרויקט הקטן הזה יעזור לנעה לראות בעצמה מודל לדברים הנפלאים שאנשים על הרצף כמוה יכולים לעשות. זה הזכיר לי כיצד מראשית התוכנית שילבתי את חיילי “תתקדמו” בכנסים, ונתתי להם את הבמה להשמיע את קולם ולהיות מודל לאלפי אוטיסטים אחרים. גם היום אני משקיע זמן רב לגייס את חיילי תתקדמו לסרטים על התוכנית, וגאה בכך שאין אף פרויקט אחר בעולם שנותן כל כך הרבה מקום לאוטיסטים להיות כוכבים, ולהפיץ אור בכל מקום.
כשאנחנו מדברים על הספקטרום, הרבה פעמים אנחנו נגררים יותר מדי לאבחנה הקלינית ולאיזו מערכת מיון שבנינו, ולא רואים את האדם עצמו, את המאמצים האדירים שלו או שלה להפגין את הכישרון אם רק ניתן את הסביבה הנכונה וההתאמות הנכונות.
מגיעים בנובמבר לישראל
לאחרונה אברהם כתב לי שהם מגיעים לישראל כחלק ממסע בת המצווה, וכמובן שרוצים לפגוש אותי. נדמה שהתקוות שלהם לגבי נעה נענו בחיוב, וכיום היא מרגישה מקובלת בקהילה. אנשים רואים אותה אחרת, אולי אפילו מבינים טוב יותר מזה אוטיזם. הפרויקט הוכיח לכולם עד כמה חיוני לכלול אנשים שונים על פני כל הממדים והרצפים בכל מסגרות החיים.
שמחתי כשאברהם כתב עד כמה הם גאים שמדינת ישראל וצה”ל, הודות לעבודה שלי, מובילים את הדרך. אוטיזם זה לא “כישרון”, כי אם בראש ובראשונה שליחות. יש סיבה שאנחנו אוטיסטים, יש סיבה שאנחנו מאתגרים, יש סיבה שאנחנו שונים, יש סיבה שקשה לנו ולפעמים, רק לפעמים, גם קצת קשה איתנו. יש לנו שליחות וכל אחד מאיתנו, בדרכו הוא, הוא סוג של גרטה טונברי. נעה הוכיחה לכולנו שגם בחורה צעירה בת 15 יכולה להשפיע ולהוות מודל לצעירות רבות עם אוטיזם.
אני לא יכול שלא לסיים בחלום האישי שלי לנסוע לארצות הברית, לעמוד על במה גאה במדי ייצוג של צה”ל ולספר על החיים של כל אחד מחיילי “תתקדמו”. אולי, יום אחד.
