מצבו של שחקן הקולנוע האהוב ברוס וויליס ממשיך להידרדר. שנה וחצי מאז חשפה משפחתו כי אובחן עם אפזיה (ולאחר מכן דמנציה), העניקה רעייתו, אמה המינג וויליס, לראשונה ראיון לתקשורת והתייחסה למצבו הבריאותי. “דימנציה זה קשה”, אמרה המינג וויליס. “זה קשה לאדם המאובחן וזה קשה למשפחה. כשאומרים שזאת מחלה משפחתית, זה באמת כך”.
המינג וויליס הוסיפה כי כלל לא ברור אם בעלה מודע למצבו. “ההשלמה עם האבחנה של בעלי הייתה ברכה וקללה. הברכה היא שסוף סוף יודעים מה קורה, דבר שעזר לנו לקבל את מה שיש. הקללה היא שההבנה לא עושה את זה פחות כואב”.
וויליס בן ה-68 השתתף בסדרות ובסרטים רבים ומצליחים, בהם סדרת סרטי האקשן הפופולרית “מת לחיות”. במרץ 2022 חשפה משפחתו לראשונה את מחלתו, שבחודשים הבאים יצרה קושי בדיבור ובהבנה של שפה – מה שהוביל אותו להתרחק ממשחק. בפברואר השנה שיתפה משפחתו של וויליס עדכון נוסף על בריאותו, והפעם הם חשפו שמצבו החמיר וכי הוא אובחן עם דמנציה פרונטו-טמפורלית (FTD), המכונה לעיתים מחלת פיק.
***************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************************
את הריאיון נתנה המינג וויליס לרגל שבוע המודעות העולמי ל-FTD, כשלצידה מנכ”לית האגודה לניוון פרונטו-זמני, סוזן דיקינסון.
“ההפרעה משפיעה על עיבוד השפה ויכולות התקשורת של האדם”, אמרה דיקינסון. “מישהו עם אפזיה עשוי להתקשות בהבנת דיבור או בקריאה או כתיבה למשל. FTD שונה מאלצהיימר בכמה מובנים. ההשפעה בשני המצבים היא על חלקים אחרים במוח – אזורי עיבוד שפה ולא אזורים המעורבים בזיכרון – כך שהתסמינים מופיעים בצורה שונה. מחלת ה-FTD יכולה להשפיע על דיבור, התנהגויות, אישיות ומה שאנחנו מכנים תפקוד ניהולי”.
המינג וויליס סיפרה כי היא קוראת לעצמה “שותפה לטיפול”, ולא מטפלת. “חשוב ששותפים לטיפול ישמרו על עצמם כדי שיוכלו להיות הפרטנר הטוב ביותר לטיפול באדם שהם מטפלים בו”, שיתפה. “בעלי הוא מתנה שלא מפסיקה לתת, כי הוא לימד את שתי בנותינו, מייבל ואוולין, תכונות כמו אהבה, סבלנות וחוסן. כל המצב הזה מלמד אותן כל כך הרבה על לדאוג ולאהוב, וזה באמת דבר יפה בתוך כל העצב הזה”.
היא גם שיתפה שללמוד לבקש עזרה היה חלק חשוב מהמסע שלה בטיפול בבעלה.
מחלת ה-FTD מהווה כ-20% ממקרי הדמנציה, ומתפרצת בגיל צעיר יחסית (45-65). היא נגרמת מניוון של תאי מוח באזור המצח והאוזניים. המחלה מתבטאת בהפרעות התנהגות כמו חוסר עכבות, אפזיה וקשיי שפה, עד כדי אובדן יכולת הדיבור ואילמות. המחלה שכיחה יותר בקרב גברים, ומלבד גורמים גנטיים, לא ידועים עדיין גורמי סיכון נוספים להתפתחותה.
