לפני שבועיים חשפנו כאן ב”שווים” את סיפור גבורתה של יעל קידר (41), מתמודדת עם מוגבלות שכלית קלה, שהצליחה לשרוד את הטבח הנורא שקרה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר. כל זה קרה כשסמי, אביה, נרצח בסלון ביתו, ואמה נעדרה. “שמעתי את המחבלים מדברים ביניהם מתוך הבית”, סיפרה אז. קידר חיכתה עד ששמעה שיש בבית שקט מוחלט, ורק אז יצאה מהממ”ד. כעבור כמה שעות חיילי צה”ל הגיעו וחילצו אותה.
אלא שרק בימים האחרונים התברר כי אמה, עופרה, שמאז אותו בוקר נחשבה עד כה לנעדרת – למעשה נחטפה והיא מוחזקת כעת בידי חמאס. עופרה יצאה באותו בוקר להליכה, ומאז נעלמו עקבותיה. במשך כשבועיים משפחתה לא ידעה מה בדיוק עלה בגורלה, עד שהגיעה הבשורה הקשה על כך שהיא למעשה חטופה.
“ההורים מאוד חסרים לי”, מסבירה יעל ל”שווים”. כדי לשרוד את התקופה הקשה היא כותבת יומן ובו היא מספרת את כל מה שעל ליבה. “אני מאוד רוצה לדעת מה עם אמא שלי. האנשים שחטפו אותה הם אנשים רעים, ואני מקווה שישחררו אותה במהרה ושכולם יהיו בריאים”, כתבה ביומן.
**********
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
*********
יעל נשארת בקשר יומיומי עם משפחתה בשיחות טלפון, כשבסופי שבוע היא נוסעת אליהם לים המלח. “מאוד עוזר לי לראות אותם בתקופה הזאת”, מסבירה יעל. “זה נותן לי כוח להמשיך”.
בעקבות מצבה, יעל לא נכחה בשבעה. להלוויה של אביה כן הצליחה להגיע, ואף אמרה מילים לזכרו. “כבר עכשיו אתה חסר לי ואני מאוד אתגעגע אליך”, ספדה.
אורן, אחיה של יעל המתגורר בקיבוץ בארי, פונה עם אשתו ושני ילדיו למלון דיוויד בים המלח, שם הם שוהים עד היום. גם את השבעה עשתה המשפחה בבית המלון, כשכל הזמן הם בקשר רציף עם הצבא לדעת מה קורה עם אמם. “אני כל הזמן עם סרטים בראש”, מספר אורן. “אי הוודאות הזאת הורגת. זה שאתה לא יודע מה קורה איתה בכל רגע, יכול לחרפן”.
כדי להתמודד עם המצב החדש ולתפקד כמה שיותר, אורן מנסה להתרכז במשפחתו. “אני עובד על אוטומט”, הוא מספר. “אי אפשר לפתוח דף חדש, בגלל מה שקורה והעובדה שאנחנו לא יודעים מה איתה, אבל אני עושה הכל כדי לעבור את התקופה הזאת”.
גם חנה שדמי, דודתה של יעל ואחותה של עופרה, נאלצת לעבור את התקופה הקשה כשהיא לא יודעת מה קורה עם אחותה. “בשביל להמשיך לשרוד, אני פשוט הורדתי מסך ואני אפילו לא מסוגלת לראות חדשות”, היא מסבירה. “אני בטוחה שכמה שקשה לי, ליעל קשה יותר. יש לה ולעופרה קשר הדוק מאוד. אבל יש לה הרבה כוחות, והיא מצליחה לעבור את התקופה הזאת כמו גיבורה”.
כדי לתמוך בה ולהקל עליה את המצב, שדמי לוקחת אותה כל סוף שבוע לבקר את משפחתה בים המלח. “אני ובעלי לוקחים אותה לשם ויוצאים מחוזקים מהמפגשים”, היא מספרת. כדי לתרום את חלקה, היא תורמת כספים לנעדרים, ומבשלת אוכל לחיילים. “אני מקווה שזה ייגמר במהרה”, היא מסכמת את המצב.
