קרוב ל-1,600 חיילים וקצינים נפצעו בדרגות חומרה שונות במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, כך עולה מנתונים רשמיים שמעלה היום (ראשון) צה”ל לאתר ייעודי המאגד את כל המידע לגבי הפגיעות שספגו כוחותינו מאז ה-7 באוקטובר. מאז מתקפת הפתע הרצחנית נהרגו 425 חיילים וקצינים, מתוכם 97 נהרגו בפעולה הקרקעית ברצועת עזה.
בסך הכל נפצעו קשה 255 חיילים וקצינים מאז פרוץ המלחמה, ומספר החיילים שנפצעו קשה מתחילת התמרון הקרקעי עומד על 127. בתוך כך, לא פחות מ-416 חיילים וקצינים מאושפזים בימים אלו בדרגות פציעה שונות בבתי החולים בארץ, מתוכם 40 במצב קשה ו-211 במצב בינוני.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >>> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
“אמא, איפה הרגל?”
“ביום השישי לכניסה הקרקעית, באמצע הפשיטות, נורה עליי טיל RPG”, סיפר הבוקר (ראשון) ל-103FM סגן יונתן בן חמו, סגן מפקד פלוגה בגדוד 603 של חיל ההנדסה, שמאושפז בימים אלו במחלקת השיקום של בית החולים שיבא ברמת גן. את הריאיון המיוחד ערכו שדרי הרדיו בן כספית וינון מגל בעמדה מיוחדת שהקימו במחלקת השיקום, בהצדעה לחיילים והקצינים שנפצעו בקרבות. בן חמו איבד את רגלו כתוצאה מאותו המקרה, ועתה הוא לומד להסתגל לחייו החדשים.
הוא סיפר על המקרה הקשה שאירע לו: “בהתחלה לא ידעתי מה קורה, ראיתי ערפל וקיבלתי זרמים ברגליים. מפה בעצם נכנסתי למצב הישרדות”, המשיך בן חמו. “אתה חייב להגיע למצב שאתה נחלץ משם, כי אחרי RPG ראשון, תמיד בא השני, ואז גם הפשיטה של המחבלים”.
“ראינו ערפל ועשן בתוך הכלי”, הוא שיחזר. “הסתכלתי על המפעיל (של הכלי ההנדסי – ה”ע), והוא אמר לי ‘אני לא מרגיש כלום, אני מת, כולי דם’. הוא נכנס לסוג של הלם. אמרתי לו ‘סע אחורה’. נסענו אחורה 40-30 מטרים, עד שהכלי נעצר ויצא משימוש. ניסיתי להגיד בקשר שיבואו לחלץ אותנו, והבנתי שגם הקשר לא עובד. תפסתי את המפעיל ולקחתי אותו לכיוון החלון, כי הייתה תקלה בדלת. פתחתי את החלון עם הראש ועם הידיים, תוך כדי שגררתי את הרגל. קפצתי קפיצת ראש והמפעיל אחריי. נשכבתי בחולות שליד ה־D9. באותו זמן גם הקבינה של ה־D9 עלתה בלהבות, ונופפתי בידיים כדי שיראו אותי”.
“אחרי הניתוח התעוררתי ושאלתי את אימא ‘מה עכשיו?’, אז היא אמרה לי ‘תהיה חזק. אנחנו איתך, אנחנו עוטפים אותך. קטעו לך את הרגל’. הרמתי את השמיכה וראיתי שאין לי רגל. שאלתי אותה, ‘אימא, איפה הרגל?'”.
כשפינו אותך תפסת את הראש. למה?
“תפסתי את הראש בבאסה שיצאתי מהמשחק. רציתי להמשיך להילחם. יש לי עוד חיילים שנמצאים שם ואני מבין שאני כבר לא אפקד עליהם בהמשך הלחימה”.
אפשר לעלות על D9 בלי רגל?
“אני כבר תכננתי השבוע או שבוע הבא לחזור ל־D9. זה גם סוג של דוגמה אישית להראות לחיילים. התכנון הוא לחזור לקורס מ”פ. היו אנשים שעשו אותו עם רגל תותבת. הייתי ממש לקראת יציאה לקורס מ”פ, פשוט הלחימה דחתה את זה”.
