סגירת מעגל מרגשת: לאחר הפרידה הקשה בשבי החמאס, גבריאלה ליימברג, בתה מיה וכלבת השיצו בלה, קיבלו הלילה בחזרה את הדוד ואחיה של גבריאלה, פרננדו סימון מרמן (60), ואת בן זוגה של אחותה קלרה, לואיס הר (70). זאת במהלך מבצע "יד הזהב", בו חולצו השניים אחרי 129 ימים בשבי. השניים מאושפזים בבית החולים שיבא תל השומר, ומצבם מוגדר טוב.
ליימברג היא מנהלת מרכז היום לצעירים אוטיסטים של עמותת שק”ל בירושלים, "חוות אייל", בקיבוץ רמת רחל. היא עצמה שוחררה במהלך עסקת השבויים בסוף נובמבר האחרון, לאחר 53 ימים בשבי חמאס.
בלילה שלפני אירועי ה-7 באוקטובר הגיעו ליימברג ובתה לביקור אצל מרמן, אחותה של גבריאלה, המתגוררת בקיבוץ ניר יצחק. בבוקר הנורא פרצו מחבלי חמאס לביתן וחטפו אותן, ובהמשך היום האיכון הסלולרי לימד כי הן אכן מצויות ברצועת עזה.
בסופ"ש האחרון התראיינה ליימברג ל"חדשות סוף השבוע" בקשת 12 עם מנחם הורוביץ, שחשף לאחרונה כי יש לו בן על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני-נמוך. הורוביץ וליימברג הגיעו יחד למרכז כדי לפגוש את החברים, וההתרגשות הייתה ניכרת על פניה. מנגד, כולם רצו שהיא תחזור למרכז היום ותפסיק את "החופשה" שנכפתה עליה בעקבות הקשיים שעברה בשבי החמאס.
"התעוררנו עם צבא אדום, שמענו יריות", שחזרה ליימברג. "נכנסנו לתוך הממ"ד, ומתחילים להבין שהיריות מתקרבות אלינו. היינו חמישה בתוך הממ"ד. שמענו זכוכיות מתנפצות, שוברים לנו את החלונות. שמנו מקל וזה לא עזר, הם פתחו את הדלת והמשיכו לירות. התחבקנו כולנו, וקלרה אחותי אמרה: 'בואו נצא החוצה, הם רוצים שנצא'. יצאנו והעלנו אותנו לטנדר. עברנו במנהרה והגענו לתוך עזה. עצרנו, הלכנו, כל הדרך לקחה בין שעתיים-שלוש שעות. הכניסו אותנו לתוך דירה במבנה, ושם החל הסיוט".
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
"לקחו לנו את החופש, לא יכולנו להחליט על שום דבר", המשיכה לספר. "כל שניה אתה יכול להיות לא בחיים. ההפצצות היו חזקות, ומחכים שזה ייגמר. זה פחד. אמרו לנו (החמאסניקים) שנמות איתם ביחד. לאנשים בגילאים שלנו יש (בעיות) לחץ דם, כולסטרול. לא היו לנו תרופות וזה מאוד פגע לנו בבריאות. שאלנו את עצמנו בכל יום מתי אנחנו יוצאים מפה. לא נפרדתי מהבת שלי לשנייה. לא נתנו לאף אחד להתקרב אליה. הם קיבלו את הכלבה שלנו בלה כחלק מהחבילה, והיא הייתה איתנו כל הזמן. היא אכלה לוף צה"לי. הצלחנו לשמור עליה, והיא חזרה איתנו ואנחנו שמחים".
בנוגע לעסקה בה שוחררה ליימברג, סיפרה: "היה מאוד קשה לקבל את הידיעה שזה רק אנחנו שמשתחררים, אבל הם היו מאוד חזקים. הייתה מחשבה שהפעימות ימשיכו, ושזה רק עניין של זמן. החזרה שלי הייתה מאוד שמחה, לפגוש את כולם. חשבתי הרבה על החברים בשק"ל. זה מאפשר לי לחשוב שכל מה שעברתי היה חלום".
נשיאת עמותת שק"ל, ליהיא לפיד, אמרה עם חזרתה של ליימברג: "גבריאלה נעלמה, האנשים שכן יכולים לדבר שאלו שאלות. רבים מהן לא יכלו לשאול אותנו מה קורה איתה. זה נכנס להן מתחת לעור".
לפני כארבעה חודשים דיווחנו ב"שווים" על הסרטון המרגש שהפיקו דיירי "חוות אייל" בשלוש שפות (עברית, אנגלית וערבית) למען חזרתה של ליימברג מהשבי. הם קראו בו מול המצלמה: "איפה את גבריאלה?".
"אני מאוד מתגעגע לגבריאלה, היא חסרה לי", אמר בסרטון אחד מחברי החווה. "היא כל הזמן שמחה ועוזרת, היא מחכה לנו שנגיע. אנחנו מאוד אוהבים אותה, ומבקשים מכל מי שיכול לקדם את השחרור שלה ושל כל החטופים – זה יעזור לכולנו”.
מעיין סיגל קורן, בתה של קלרה מרמן ששוחררה מהשבי, ושהלילה דודה פרננדו ובן זוגה של אימה לואיס חולצו מהשבי, אמרה הבוקר: "אני נרגשת, קצת בהלם. כל כך הרבה רגשות מעורבבים. ב-3 בלילה קיבלנו את הבשורה שהם בידיים של צה"ל. היה צריך להגיד לי כמה פעמים את אותו דבר, לא ראינו את זה בא".
גפן, בתה של קלרה מרמן, אמרה אחרי חילוץ בני משפחתה פרננדו ולואיס מהשבי: "הם מודעים מאוד למה שקרה פה מ-7 באוקטובר. הייתה עליהם מלחמה פסיכולוגית נון-סטופ. פרננדו סיפר לי שאמרו לו שכולם חזרו לשגרה ולא מחפשים אותם. אבל אחד לשני הם אמרו 'אל תאמינו לזה'".
משק"ל נמסר: "משפחת שק"ל שמחה ונרגשת עבור גבריאלה, מיאה וקלרה שלנו ומשפחות מרמן, ליימברג והר שקיבלו לחיקן חזרה את פרננדו ולואיס. עם ישראל חי".
