מדור “שווים סיפור” מתפרסם בחסות מפעל הפיס
קצת לפני שפרצה לחיינו מגפת הקורונה, החל השחקן והקומיקאי משה פרסטר (60) להעביר סדנאות אימפרוביזציה (אלתור) לילדים עם קשיי למידה, במקביל לקריירת המשחק שלו. כשראה שזה הולך טוב ושהוא מצליח לתרום לילדים, החליט לנסות את מזלו גם בעבודה עם אנשים שמתמודדים עם מוגבלויות. הוא התחבר לכמה גופים בתחום – בית אקשטיין, אקים, שק”ל, עיריית תל אביב והמרכז לעיוור – ויחד הם פתחו סדנאות דומות לאוכלוסיות אלה. גם כאן זה היה סיפור הצלחה, ופרסטר ממשיך לעסוק בזה גם בימים אלה.
העבודה המשותפת עם אנשים עם מוגבלות תרמה להחלטה חשובה שקיבל לאחרונה השחקן – שמככב כבר 35 שנה על מסכי הטלוויזיה ובאולמות התיאטרון והסטנד-אפ שלנו – לדבר באופן פומבי על בנו האמצעי רותם. רותם, היום בן 24, אובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה לפני ארבע שנים (בגיל 20), אחרי שאחותו הבכורה אורי, פסיכולוגית במקצועה, המליצה שיעבור אבחון.
“כמובן ששאלתי קודם את רותם אם הוא רוצה שאני אדבר על זה”, מספר פרסטר בראיון לאתר “שווים”. “סיפרתי לחברים קרובים על האוטיזם, אבל זה לקח זמן, כמו גם האבחון שלו. יש סטיגמות לגבי העולם הזה, ואני מודה שגם לי היו, אבל אני חושב שאולי בגלל שאני עובד בשנים האחרונות עם אוכלוסיות עם מוגבלות, ובעיקר על הרצף, אני רואה דברים אחרת. לפעמים אני רואה הורים שמחכים לילדים מחוץ לבתי הספר ואני רואה איזשהו צער כזה עליהם שהילד לא יהיה מה שההורים רצו, כי בסוף הם תמיד יהיו ילדים נצחיים. כמובן שרותם שלי הוא לא עול, אבל הוא לא ילד רגיל”.
“אוטיסטים יודעים לצחוק על האוטיזם שלהם”
בהופעות הסטנד-אפ שלו פרסטר דווקא מדבר לא מעט על חייו האישיים. הוא גרוש פעמיים, חי בזוגיות עם נטע ויש לו שלושה ילדים: אורי בת ה-29, רותם (24) ומעיין בן ה-16. “אף פעם לא הסתרתי אותו, אבל גם לא דיברתי עליו יותר מדי”, הוא מודה. בימים אלה, מספר פרסטר, הוא עובד על בדיחות שקשורות לאוטיזם כדי לשלב יותר את בנו במופע.
כשהוא נשאל האם לאוטיסטים יש בכלל חוש הומור, הוא מספק תשובה מפתיעה. לדבריו, אנשים על הספקטרום לא רק מבינים הומור, אלא גם יודעים לצחוק על האוטיזם שלהם ועל עצמם. “הם מבינים הרבה דברים, גם את הציניות ואת הסרקזם”, פרסטר טוען. “הם הומוריסטים גדולים. יש להם יכולות אלתור ומחשבות שהם חושבים שאני אפילו לא יכול לדמיין אותן”.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
לדבריו, בסדנאות שלו הוא לא ממש מורה או מדריך. מבחינתו, החניכים והוא נמצאים באותו גובה עיניים. “אני כמו אבא ולפעמים כמו ילד איתם”, הוא מספר. “נכון, יש לי יותר ידע וניסיון בתחום. אפשר לקרוא לי מטפל הומוריסטי בהם ובעצמי. כשאני איתם אני לומד על עצמי דברים, על היכולות שלי. ברגע שהם אומרים לי תודה, או שכיף להם, זה כיף לשמוע את זה. ברגע שזה קורה, זו גאווה עצומה עבורי ומחמם מאוד את הלב”.
לחיינו פרץ פרסטר לפני 35 שנה, כשהיה בן 25. כמעט בן לילה הפך לכוכב כאשר העלה יחד עם הקומיקאי טל פרידמן את המופע המצליח “עלילות משה והעיר הגדולה”. בהמשך כיכב בתוכניות רבות על המסך, היה מנחה ב”ערוץ הילדים” ואחד מאנשי חבורת “הקומדי סטור”. בעשור האחרון הספיק להשתתף בריאליטי “הישרדות” וגם בסדרת הלהיט “קופה ראשית” בכאן 11, שם הוא מגלם את מוש, גבר רכרוכי שנשלט על ידי אשתו הכוחנית. בזכות הסדרה (העונה השלישית עכשיו באוויר) התוודע אליו גם הדור הצעיר.
הבן: “האבחון עזר לי להבין את עצמי”
“אבא עושה דברים מאוד יפים וטובים”, מפרגן רותם לאביו, “הוא עושה אחלה עבודה. אני שמעתי את הבדיחות שלו כבר מיליון פעמים, אז אני לא רוצה לשמוע אותן עוד פעם. חלק מהבדיחות זה על המשפחה, אז אני נותן לו את הבמה. הייתי במופע סטנד-אפ אחד שלו וזה הספיק לי, אז שאחרים ייהנו ממנו”.
כרגע רותם מתגורר עם אימו ועובד בחברת “אי-ביי”. יחד איתו עובדים עוד חברים אוטיסטים שאחראים יחד על אימות מוצרים ולקוחות ובדיקת אמינות של המוכרים. “זו לא עבודת החלומות שלי”, הוא מודה. “למדתי עריכה ואנימציה תלת-ממדית ואני רוצה להיות עורך. זה מה שאני רוצה לעשות בעתיד. בינתיים העבודה ב’אי-ביי’ היא כיפית מאוד. יש ארוחות שוות, משרד יפה והצוות אחלה, אז אני מסתדר”.
האב פרסטר מצטרף: “מניסיון של שחקן אני יודע שזה עולם קשה ויכול להיות שרותם שאב ממני השראה לעולם הבידור והטלוויזיה. הוא טוב בדברים מסוימים. יש לו יכולת עריכה גבוהה מאוד. הוא עורך לי את קטעי הסטנד-אפ ומסדר מה שאני רוצה. לי זה עוזר המון”.
רותם מדבר בבגרות יוצאת דופן על רגע האבחון. לדבריו, זה פיקס אותו ובסופו של יום גם עזר לו: “אחותי חשבה שצריך לאבחן אותי. היא למדה פסיכולוגיה והיא ראתה עליי סממנים של אוטיזם. זה לא שינה אותי כמובן, אבל עזר לי להבין הרבה דברים עליי כאשר מדברים על הספקטרום. פתאום היה לי יותר קל להבין את עצמי”.
גם משה חושב שלאבחון היה אפקט מרגיע על הבן. “ברגע האבחון לא קרה איזה משהו מיוחד, אוי ואבוי כזה”, הוא משחזר, “אני כן חושב עכשיו מה יהיה איתו ואיך הוא יסתדר בעתיד, כמו לגבי שאר הילדים שלי. אבל אני סומך על רותם. הוא סיים את בית הספר עם תעודת בגרות, עשה שירות לאומי ובכל יום מעסיק את עצמו היטב.
“תמיד ידענו שיש משהו, אבל לא טיפלנו בזה רשמית. רצינו להגיד שהכל בסדר, הוא לא אוטיסט. ראינו את העולם עם משקפיים ורודים, אולי אפילו אטומים, אבל זה עזר לו קצת שהוא ידע שהוא אחר ויש לו קשיים. הוא היה מאוד מודע לעצמו. ואז, כשהגיעה החותמת ‘אני אוטיסט’, הוא כאילו נרגע כי הוא קיבל את ההכרה.
פרסטר: “היום גם אותי היו מאבחנים”
“האמת היא”, מוסיף האב, “שאם הייתי נער היום, אני חושב שהיו מאבחנים גם אותי עם אוטיזם. הייתי ילד מאוד סגור ונחבא אל הכלים. בעיקר קורא הרבה מאוד ספרים. אגרתי את המידע במשך שנים רבות, עד שהתפוצצתי על הבמות ובטלוויזיה. לקח לי הרבה זמן לצבור ביטחון ולהתגבר על החששות שהיו לי. למשל, עד גיל 25 לא הייתה לי חברה, והיום כשאני רואה את רותם שהתחיל לדבר איתי על הנושאים האלה, אני מאוד רואה את עצמי בו”.
“באמת הייתי רוצה להיות בקרוב בזוגיות”, רותם משתף. “אני רוצה מישהי עם הומור ושיהיו לנו תחומי עניין דומים. ראיתי גם לאחרונה את הסדרה ‘אהבה על הרצף’ ונושא הזוגיות פתאום עלה לי לראש”.
והאב מוסיף: “אני מבין את רותם, כי זה משהו שהוא רוצה והוא לא יודע מה לעשות איתו ואיך להשיג אותו. גם אני התקשיתי המון שנים עם בנות. אחרי הופעה של ‘עלילות משה’, שזה מופע שהיה מבוסס על חיי, פתאום פנתה אליי איזו בחורה ואמרה לי שהיא רוצה לצאת איתי, איתי? פתאום הפכתי להיות מצחיק על הבמות ומסתבר שזה עוזר עם בנות. היא אמרה לי שאני חמוד. אני חמוד? הייתי בהלם וככה הייתי בזוגיות בפעם הראשונה”.
איך היחסים ביניכם?
משה: “אני יותר האבא המצחיק שאפשר לפרוק ולשתף אותו. לצערי הרב, אין לרותם ולי מספיק שיחות אישיות, אבל יש לו יותר חברים אפילו ממה שלי יש. אנחנו יוצאים לפעמים ושותים בירה, אבל בגלל שהוא גר בכפר סבא והוא עובד, ואני גם, אז לפעמים אני לא רואה אותו שבוע. בטלפון אנחנו לא מדברים הרבה. אני כן חושב שבתקופה האחרונה הבנתי שאני רוצה את הילדים שלי קרוב אליי, ולכן אנחנו נפגשים לארוחות ביחד לפחות פעם בשבועיים. האחים מאוד אוהבים ויש בין שלושתם חברות טובה. אנחנו קוראים לעצמנו בווטסאפ’משפחה מודרנית'”.
לצד ההצלחה העכשווית ב”קופה ראשית”, פרסטר החליט לצאת לדרך עצמאית עם סדנאות הסטנד-אפ שלו לאוטיסטים. בימים אלה הוא יוזם סדנת תיאטרון קומית לבוגרים על הרצף בהנחייתו בשילוב מפגשים יצירתיים, מעצימים ומצחיקים, שבסופם גם יעלו המשתתפים עם מופע סיום. “עד היום עבדתי במסגרות עם עמותות, ועכשיו אני יוצא לדרך עצמאית”, הוא מסביר. “זאת ההתבגרות שלי, ככה אני מרגיש.
“אני לא מבטיח לאף אחד מהתלמידים שיהיה שחקן”, הוא מבהיר, “ולמען האמת אני גם לא מאחל לאף אחד להיות שחקן, כי זה מקצוע קשה. מצד שני, גם לי אמרו שזה לא מתאים לי ושאני אחזור מהר מאוד לנהריה, מקום הולדתי. לא הקשבתי, ובדיעבד הגעתי לאן שהגעתי היום. בקיצור, לא הייתי משנה שום דבר מהדרך שלי”.
