זה התחיל מדיווחים שונים של אנשים על הספקטרום האוטיסטי, שאמרו שבמצב של זיהום המעורר חום – התסמינים הקשורים לאוטיזם שלהם השתפרו. בעקבות כך, החליטו שני מדענים בכירים מ-MIT ומהרווארד לערוך מחקרים בנושא, במטרה לפתח טיפולים המחקים את "אפקט החום" – כך שיוכלו לשפר תסמינים בצורה דומה.
צוות המדענים הבכירים, המגיעים מאוניברסיטאות אמריקאיות נחשבות, הם חוקרת המוח גלוריה צ'וי, פרופסור חבר במכון פיקאוור ללמידה וזיכרון ובמחלקה למדעי המוח והקוגניציה ב-MIT; ואת ג'ון הו, פרופסור חבר לאימונולוגיה בבית הספר לרפואה של הרווארד. הללו קיבלו לצורך המחקר מענקים בגובה 2.1 מיליון דולר למשך שלוש שנים.
"למרות שהוא לא נגרם בפועל על ידי החום עצמו, 'אפקט החום' הוא אמיתי", אומרת פרופ' צוי. "הוא מספק לנו הזדמנות לפתח טיפולים כדי להקל על תסמיני הפרעות קשת האוטיזם".
לדברי פרופ' הו, "אפקט החום הוא אולי התופעה הטבעית היחידה שבה תסמיני אוטיזם משתפרים באופן משמעותי, גם אם באופן זמני. מטרתנו היא ללמוד כיצד ומדוע זה קורה ברמות של תאים ומולקולות, לזהות גורמים מניעים אימונולוגיים, וליצור השפעות מתמשכות המועילות לקבוצה רחבה של אנשים עם אוטיזם."
מאחורי המחקר נמצאת גם "קרן מרקוס", שעוסקת במחקר ועבודה בתחום האוטיזם למעלה מ-30 שנה, החל ממודעות ועד טיפול ואבחון. "אני מתעניין כבר זמן רב בגישות חדשניות לטיפול ולהפחתת תסמיני אוטיזם, ודר' צ'וי והו התמקדו בתאוריה נועזת", אמר ברני מרקוס, מייסד ויו"ר קרן מרקוס. "אני מקווה שפרס המחקר הרפואי של קרן מרקוס יעזור לתאוריה שלהם להתממש ובסופו של דבר ישפר את חייהם של ילדים עם אוטיזם ומשפחותיהם."
אינטראקציה בין המוח למערכת החיסון
במשך עשור, הו וצ'וי חקרו את הקשר בין זיהומים לאוטיזם. המחקרים שלהם מראים שהשיפורים שקורים אצל אנשים עם אוטיזם בזמן חום, כנראה לא קשורים לעליית הטמפרטורה עצמה, אלא לשינויים שקורים במערכת החיסון בזמן מחלה.
כשהם בדקו את זה על עכברים, הם ראו שכשאימא עכברה נדבקת בזמן ההיריון, זה יכול לגרום לשינויים בהתפתחות המוח של הגורים שלה, וזה גורם להם להתנהג קצת כמו ילדים עם אוטיזם – למשל, הם פחות חברותיים. הם גילו שזה קשור לעלייה ברמות של חלבון מסוים במערכת החיסון, שנקרא IL-17a. החלבון הזה משפיע על תאי המוח של העובר המתפתח, ובגלל זה יש לו פעילות מוגברת באזור מסוים בקליפת המוח. במחקר אחר הם הראו שכשאימא עכברה נדבקת, זה גם גורם לגורים שלה להיות יותר רגישים לזיהומים בהמשך החיים, וכשהם חולים הם מייצרים יותר מהחלבון IL-17a.
בהמשך, במאמר שפורסם ב-2020, הם הסבירו יותר לעומק את הקשר בין אוטיזם לאפקט החום. הם גילו שעכברים שפיתחו תסמינים כמו של אוטיזם בגלל זיהום של האימא בהיריון, הראו שיפור בהתנהגות החברתית שלהם כשהם עצמם חלו – בדיוק כמו שרואים אצל אנשים. הם ראו שזה תלוי בכמות גבוהה של ה-IL-17a – שאצל העכברים האלה כנראה מרגיע את המעגלים המוחיים שמושפעים מהאוטיזם. כשהמדענים נתנו את ה-IL-17a הזה ישירות למוח של עכברים עם תסמיני אוטיזם, זה שיפר את המצב שלהם, אפילו אם האימא שלהם לא הייתה חולה בהיריון.
המחקרים החדשים
מהמחקר עד כה אפשר להבין שלחקות את "אפקט החום" על ידי מתן IL-17a יכול לעזור לשפר תסמינים של אוטיזם גם כשהסיבות לאוטיזם שונות. אבל יש עוד הרבה שאלות פתוחות שחייבים לענות עליהן לפני שאפשר יהיה באמת לפתח תרופה לבני אדם. למשל, איך בדיוק IL-17a גורם לשיפור בתסמינים ובהתנהגות של העכברים? והאם אפקט החום עובד אותו דבר אצל אנשים?
במחקר החדש, צ'וי והו רוצים למצוא תשובות לשאלות האלה.
"אם נבין את המדע והמנגנון מאחורי אפקט החום ואיך הוא גורם לשיפור, נוכל לדעת מספיק כדי לחקות את זה, אפילו באנשים שבאופן טבעי לא חווים את השיפורים האלה כשהם חולים", אומרת צ'וי.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
צ'וי והו ימשיכו לחקור את זה עם העכברים, כדי לנסות להבין בדיוק מה הרצף של מה שקורה ברמה המולקולרית, התאית והעצבית כשנותנים IL-17a. הם רוצים להבין איך זה משפיע על היכולת של העכברים להתנהג יותר בצורה חברתית ופחות בצורה חזרתית. הם גם רוצים לנסות ולהבין למה תאי מערכת החיסון של עכברים שנחשפו לזיהומים דרך האימא, הופכים להיות יותר רגישים ולייצר יותר IL-17a.
כדי לחקור את אפקט החום אצל אנשים, הם ירכיבו "בנק" של דגימות מאנשים עם וללא אוטיזם, חלקם כאלה שמראים שיפורים עם חום ואחרים שלא. הם ימדדו וישוו את רמות החלבונים והפעילות של מערכת החיסון בדם ובצואה כדי לזהות מה מאפיין את מי שכן משתפר עם חום.
אם המחקר יראה שיש מאפיינים ייחודיים במערכת החיסון של מי שמשתפר עם חום, אולי החוקרים יוכלו לפתח טיפול שמחקה את ההשפעות המיטיבות של החום, בלי שבאמת צריך לחמם את הגוף. ככל שנדע יותר בדיוק איך מערכת החיסון פועלת על המוח, נוכל לתכנן טוב יותר את הטיפול כדי לחזות את אותן השפעות.
"אנחנו אסירי תודה ונרגשים על ההזדמנות הזאת," אומר הו. "אנחנו מקווים שהמחקר שלנו יהיה פריצת דרך ראשונית בהבנת הסיבות האמיתיות לשיפור עם חום. אולי בעתיד טיפולים חדשים בהשראת העבודה שלנו יוכלו לשנות את החיים של משפחות רבות והילדים שלהן עם אוטיזם".
