נושאים קשורים

הדרום והצפון מופקרים – גם בחינוך המיוחד

חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו במאמר ראשון לאתר "שווים": "משרד החינוך לא יכול להמשיך להסתתר מאחורי התירוץ של מצוקת כוח אדם. די, מספיק"

אבישי כבר חודש בבית: “אסרו עלינו לדבר עם המחנכת שלו”

בן ה-10, על הרצף האוטיסטי, עבר למסגרת חדשה וחווה התפרצות רגשית – שלטענת הוריו הובילה להתנכלות מצד צוות ההוראה: "נאסר עלינו לפנות ישירות למורה, ליועצת או למשלב". תגובת משרד החינוך: "עובדים על פתרון נכון עבור התלמיד"

אישום: הורחק מבתו עם המוגבלות – ותקף אותה מינית שוב

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד תושב הדרום, בן 50, בגין ביצוע עבירות של מעשים מגונים במשפחה נגד בתו עם צרכים מיוחדים

הנער על הרצף האוטיסטי שמפיח חיים בבלוטים

נדב שמעוני, בן 17 מכפר ביל"ו, מצא תחביב מיוחד שהפך לעסק כלכלי – הוא מייצר דמויות מיוחדות בהתאמה אישית על בלוטים. אמו מספרת: "יש לנו אלפי בקשות מאנשים"
הסתדרות 480-100

במצוקה בגלל המלחמה? איפה תוכלו לקבל טיפול ללא תשלום

משרד הבריאות מפרסם את מספרי הטלפון של מרכזי החוסן ומרכזי החירום והתמיכה הרגשית של קופות החולים, המספקים טיפולים נפשיים ללא עלות
ראשיאנשים עם מוגבלויותהאם מכשירי השיקום באמת משנים את חיי המשתמשים?

האם מכשירי השיקום באמת משנים את חיי המשתמשים?

מתהליך האספקה ועד תקינות המכשירים ואיכות השימוש: מחקר חדש עם תובנות חשובות

כיסא גלגלים (אילוסטרציה). צילום: pexels
כיסא גלגלים (אילוסטרציה). צילום: pexels

תחום מכשירי השיקום והניידות בישראל עומד בפני אתגרים משמעותיים, במיוחד לאור הרפורמה האחרונה שהעבירה את האחריות לאספקת מכשירים ממשרד הבריאות לקופות החולים. אחת הבעיות המרכזיות שזוהו היא ירידה באיכות השירות והמכשירים, כאשר משתמשים רבים מדווחים על קבלת ציוד שאינו מתאים לצורכיהם האמיתיים.

מחקר חדש ומקיף שערך מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, במימון משרד הבריאות, חושף תובנות חשובות על השימוש במכשירי שיקום וניידות בקרב אנשים עם מוגבלות בישראל. המחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם צוות מוגבלויות של המכון, מתמקד במגוון היבטים של תהליך ההספקה והשימוש במכשירים אלו, ובוחן את השפעתם על איכות החיים והעצמאות של המשתמשים.


עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova


המחקר מצא כי שביעות הרצון מהתהליך ומהמכשירים עצמם גבוהה מאוד. 97% מההורים לילדים ו-96% מהמבוגרים היו מרוצים מהגורם המסייע להתחיל את התהליך (לרוב רופא משפחה), ו-90% מהילדים ו-95% מהמבוגרים היו מרוצים מההמלצה שקיבלו מהפיזיותרפיסט או המרפא בעיסוק.

בנוסף, 94% מהילדים ו-93% מהמבוגרים דיווחו שהמכשירים שקיבלו בטוחים לשימוש ומתאימים לצורכיהם. רוב המשתמשים עושים שימוש יומיומי במכשירים, למעט המקרים של הזחליל (מכשיר עולה מדרגות) שבו השימוש פחות תדיר.

כמו כן, 78% מהילדים ו-84% מהמבוגרים העידו שהמכשיר תורם להם בתחומים חשובים בחיים, ו-86% מהילדים ו-87% מהמבוגרים דיווחו שהמכשיר משפר את איכות חייהם.

המחקר זיהה מספר גורמים המשפיעים על הצלחת השירות, בהם מידת המעורבות של הגורם הממליץ, ניסיון קודם של המשתמש עם מכשיר דומה, התאמת המכשיר לצרכיו, ושביעות הרצון של המשתמש מהספק. המלצות המחקר כוללות הקפדה על קשר רציף בין המשתמש לגורם הממליץ, מתן הדרכה מקיפה על השימוש במכשיר, והגברת מעורבות המשתמש בתהליך ההערכה וההספקה.

מה אפשר ללמוד מהמחקר?

המחקר של מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל מציע כמה דרכים לשפר את תהליך קבלת מכשירי השיקום והניידות. קודם כל, חשוב שהגורם הממליץ, כמו רופא משפחה או פיזיותרפיסט, ייפגש ישירות עם הפונה ויבדוק את הצרכים שלו באופן אישי בביתו. כך אפשר להבטיח שהמכשיר יתאים בדיוק למשתמש.

בנוסף, כדאי לשמור על קשר רציף עם המשתמש לאורך כל התהליך, כדי שיוכל להתעדכן במה שקורה ולפנות במקרה של בעיות. במיוחד חשוב לעזור לאנשים שאין להם תמיכה מסביבתם או שלא דוברים עברית.

בנושא ההדרכה, יש להקפיד על מתן הסברים מקיפים על השימוש במכשיר ותחזוקתו. מומלץ לספק גם חוברות הדרכה בשפה פשוטה, סרטוני הדרכה ותמונות שממחישות את השימוש במכשיר. חשוב שהמשתמשים ידעו לאן לפנות אם יש להם שאלות נוספות.

מעורבות המשתמש בתהליך היא קריטית. יש להעניק למשתמשים אפשרות לבחור בין מספר ספקים ודגמים של המכשיר, ולהתאים את הבחירה לצרכים האישיים שלהם ולסביבה בה הם חיים.

במילים פשוטות, ההמלצות של המחקר נועדו להפוך את תהליך קבלת המכשירים לנגיש ונוח יותר, ולהבטיח שהמכשירים עצמם יתאימו בצורה מושלמת לצורכי המשתמשים. יישום ההמלצות האלו יכול לשפר משמעותית את איכות החיים והעצמאות של אנשים עם מוגבלות בישראל.

לקריאת המחקר המלא לחצו כאן

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות