ועדת שפירא, הבוחנת את נושא החינוך המיוחד כחלק ממערכת החינוך הכללית, הציגה היום (ג') את תובנות הביניים שלה בדיון מיוחד בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
נכון להיום, למעלה מ-300 אלף תלמידים בישראל זכאים לשירותי חינוך מיוחד (כ-12% מכלל תלמידי מערכת החינוך), כש-178,000 מתוכם משולבים בחינוך הרגיל. בין התובנות המרכזיות שהציגה הוועדה: עדיפות ראשונה לגיל הרך, הכשרה מתמשכת של צוותי החינוך, הקטנת הכיתות בכל המערכת לממוצע של 19 תלמידים בכיתה ומעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע. נושא ועדות הזכאות והאפיון, כמו גם מענה לתלמידים בחטיבות הביניים, טרם נבחנו בוועדה.
"שנה אחרי שנה אנחנו רואים עלייה מאוד גדולה במספרים של תלמידי החינוך המיוחד בישראל", אמר בדיון שר החינוך יואב קיש. "אם לא נעשה דבר, נגיע לקריסה של מערכת החינוך, וזאת הסיבה שביקשתי להקים את ועדת שפירא. אני לא רואה את הנושא הכספי שיעצור אותנו, כי בטווח הארוך יש פה דווקא חיסכון".
השר קיש הפתיע כשהודיע בדיון על פיילוט ראשון שיתבסס על תובנות הביניים של הוועדה. "בחרנו במועצה אזורית גזר לבנות בה פיילוט כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ה), ואנחנו מחפשים רשות עירונית שתהיה מוכנה להצטרף גם היא למהלך", אמר קיש. "לא נוכל לצאת לדרך בלי הסכמות רחבות. אם הסתדרות המורים לא תסכים, אז זה יתפוצץ – לא יהיה פיילוט ולא יהיה כלום".
גם היו"ר שפירא הופתע מהפיילוט
ישראבלוף" – כך כינה נציג עמותת אלו"ט את רעיון הפיילוט, ואליו הצטרפו נציגי ארגוני הורים וגופים נוספים למען ילדים עם צרכים מיוחדים שחברים בוועדת שפירא, אשר הופתעו לשמוע על הפיילוט הקרוב. גם נציגת השלטון המקומי מיכל מנקס הגיבה בפליאה: "נדהמתי לשמוע שמתקיים פיילוט. עוד אין המלצות כוללניות, אז על מה עושים פיילוט? אנחנו עובדים בשקיפות ובשיתוף פעולה עם ועדת שפירא, אבל לא היינו חלק מההחלטה על הפיילוט. פיילוט עלול להרוג את כל התוכנית הנפלאה שנרקמת פה".
יו"ר ועדת שפירא, היזם העסקי והחברתי עמוס שפירא, הודה שידע על קיומו של פיילוט, אבל הופתע שזה יהיה דווקא בגזר. "לו הייתי יודע, הייתי מנסה להבין מדוע דווקא שם", אמר שפירא.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, אמר: "אני שמח על החלטת ועדת שפירא להתמקד בחינוך המשלב ומאחל שהממשלה שלנו תוכל ליישם את ההמלצות כמה שיותר מהר. הוועדה מצפה שכל גורמי החינוך יתכנסו ליישום מסקנות ועדת שפירא בעתיד. עם זאת, הוועדה מרימה גבה על עריכת פיילוט ללא התייעצות עם השלטון המקומי ושאר הגורמים בוועדה. אני קורא לשקול שנית את ההחלטה ולהתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים לפני תחילת הפיילוט".
כאמור, שפירא הציג לוועדה את תובנות הביניים והסביר: "המערכת בכל מקרה משקיעה את הכסף, אבל במקום הלא נכון. החינוך לגיל הרך חייב להיות בראש סדר העדיפויות. השקעה בגיל הרך נושאת תשואה גבוהה ברמה האישית, החברתית והכלכלית. היא מונעת קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים בהמשך החיים וצפויה להקטין את הצורך במתן שירות חינוך מיוחד בבית הספר".
על הקטנת הכיתות אמר שפירא: "האם המהלך להקטין את הכיתות אפשרי תחת מגבלת המורים? זה אפשרי, אך לא נטול אתגרים. יצטרכו הסכמות של שותפים". בכל מקרה, הבהיר שפירא כי "אם לא יהיו המלצות שמקובלות על כולם – אנחנו נתפזר".
הוויכוח על הסוגייה התקציבית
נציג משרד האוצר בדיון, דניאל בלנגר, הטיל ספק בטענה שלאורך זמן יישום המסקנות יוביל לחיסכון: "אנחנו כרגע לא רואים איך משהו פה חוסך תקציב בטווח הארוך. לגבי ההשקעה בגיל הרך, אני לא מכיר מודל שלא דורש בינוי של הרבה יותר גנים וגם העסקה של הרבה יותר גננות. שם אין הסטה של שעות כמו בבית ספר יסודי".
***********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
************************
הכלכלן נחום בלס, חבר ועדת שפירא, ניסה להסביר: "כוח האדם היום מאפשר את צמצום התלמידים בכיתות, כולל בגני הילדים. אני מוכן להתווכח על זה עם כל מי שמכיר היטב את המערכת. כיום ממוצע המורים עומד על שני מורים לכיתה, לפי 55 שעות עבודה שבועיות לכיתה. בחנו כמה שעות עבודה יהיו למורה בכיתה עם מקסימום 22 תלמידים, וראינו שבלי לגעת ב-10% מהשעות ובלי לגעת בגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), לכל כיתה יעמדו לפחות 40 שעות עבודה. זה יהיה שינוי בסדר גודל בן גוריוני של המהפכה בחינוך משנות ה-60".
אברהם תומר מפורום קהלת הגיב: "אני מפרש את דבריך ומבין שיש בזבוז של מיליארדים במערכת. אולי במקום להקטין כיתות, יתגמלו יותר את המורים? האוטונומיה של מנהלי בתי הספר והגננות היא הדבר החשוב פה ולא נתנו לזה דגש. התקציבים צריכים לרדת לשטח, ואם לא ניתן לאנשים בשטח להחליט מה לעשות בתקציב – זאת מחשבה לא נכונה שתוביל אותנו לשומקום".
נציגת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, עו"ד רויטל לן- כהן, הביעה גם היא ביקורת על המהלך: "המערכת כבר קרסה, היא לא מתפקדת. אי אפשר לעבוד רק עם הגיל הרך ולשלוח את כל השאר לעזאזל. תחזרו ליישם את חוק יום לימוד ארוך – זה פותר את רוב הבעיות שדיברנו עליהן".
נציג מועצת התלמידים אור שמיסיאן ביקש מאנשי הוועדה: "שימו זרקור גם על שילוב תלמידי חינוך מיוחד בחינוך הבלתי פורמלי".
