מחקרים חדשים מראים כי מתילן, מולקולה מורכבת ממנה מפיקים את הצבע הכחול, עשויה להיות יעילה בטיפול בדיכאון והפרעות פסיכיאטריות אחרות. מאמר על כך פורסם בכתב העת המדעי המפורסם, Psychology Today.
בעבר, אושרה כבר על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) תרופה סינתטית מבוססת מתילן. התרופה, שנמצאת בשימוש רפואי כבר למעלה ממאה שנים, שימשה בעבר לטיפול במלריה ובמחלות אחרות. כעת, היא נחקרת מחדש.
בשנים האחרונות, יותר ויותר חוקרים מתעניינים במנגנונים הפעילים של מתילן כחול, וכיצד הם משפיעים על המוח. התרופה ידועה ביכולותיה האנטיבקטריאליות, האנטי-ויראליות והאנטי-דלקתיות, אך השפעותיה המעניינות ביותר נוגעות לשיפור תפקוד המיטוכונדריות ועיכוב הצטברות חלבון מסוים בתא.
בנוסף, מתילן כחול מעכב את קולטני ה-NMDA מה שמוביל לעלייה בגורם נוירוטרופי אחר במוח (BNDF) – מה שמציב אותו כמתחרה אפשרי לטיפולים פסיכיאטריים אחרים כמו קטמין ופסילוציבין, אך ללא תופעות הלוואי הפסיכדליות.
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שמתילן כחול עשוי לשפר את תסמיני הדיכאון בצורה משמעותית. מחקר סקוטי מ-1986 מצא כי נשים שקיבלו 15 מ"ג מתילן כחול ביום הראו שיפור ניכר בתסמיני הדיכאון לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו. מחקר נוסף מצא כי מינון יומי גבוה יותר של 300 מ"ג היה יעיל במיוחד בטיפול בהפרעה דו-קוטבית, בלי לגרום להחמרה בסימפטומים המאניים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשביל ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
השפעות נוספות ותופעות לוואי
מלבד השפעות נוגדות דיכאון, מתילן כחול נבדק גם כטיפול בסכיזופרניה ומחלת אלצהיימר. מחקרים הראו כי מתילן כחול יכול לשפר את התסמינים במקרים שבהם טיפולים קונבנציונליים נכשלו. אחד המחקרים מצא כי מינון יומי של 138 מ"ג מתילן כחול שיפר את התסמינים אצל חולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני.
תופעות הלוואי של מתילן כחול הן בדרך כלל קלות וכוללות שתן בצבע כחול, בחילות וכאבי ראש. המחקרים שבוצעו עד כה מראים כי התרופה נסבלת היטב על ידי המטופלים, ואין לה תופעות לוואי חמורות.
בעוד שתרופות חדשות לדיכאון עשויות להיות יקרות מאוד, מתילן כחול מציע פתרון זול ויעיל. מחקרים נוספים יידרשו כדי להבין את מלוא הפוטנציאל של תרופה ייחודית זו בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ונוירו-דגנרטיביות.
לקריאת המאמר המלא בכתב העת המדעי, לחצו כאן
