האם מחקר חדש שהשווה בין הסם הפסיכדלי הניסיוני פסילוסיבין לבין תרופה אנטי־דיכאונית סטנדרטית ממשפחת SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין) מסוג אסציטלופרם, יביא בשורה חדשה בעתיד למי שמוטפלים נגד דיכאון? מהמחקר עולה, כי שני החומרים שיפרו סימפטומים דיכאוניים באופן דומה למשך שישה חודשים. אולם לפסילוסיבין היו יתרונות פסיכו־חברתיים נוספים: מטופלים שנטלו את החומר דיווחו על תחושת משמעות גדולה יותר, חיבוריות פסיכולוגית ושיפור בתפקוד החברתי.
התוצאות מעידות על האפשרות שפסילוסיבין עשוי לאפשר טיפול הוליסטי יותר לדיכאון, ולהציע שיפור גם בסימפטומים וגם ברווחה הכללית. אף על פי שהתוצאות נשמעות מבטיחות, פסילוסיבין עודנו מותר לשימוש רק במסגרת מחקרית וניתן בסביבה מבוקרת בלבד.
המחקר, שבוצע על־ידי חוקרים מהאימפריאל קולג' בלונדון, צפוי להיות מוצג לראשונה בכנס ECNP במילאן, איטליה, ב־2025. המאמר המלא על המסקנות העולות מהמחקר פורסם בכתב העת eClinicalMedicine.
קישור למאמר המקור:
Effect of psilocybin versus escitalopram on depression symptom severity in patients with moderate-to-severe major depressive disorder: observational 6-month follow-up of a phase 2, double-blind, randomised, controlled trial – eClinicalMedicine (thelancet.com)
"זה המחקר הראשון שעורך השוואה בין ההשפעות ארוכות הטווח של שני החומרים האלה בהקשר של רווחה כללית, ולא רק לגבי החופש מדיכאון", מסביר החוקר הראשי, טומסו ברבה. "בעבודות קודמות מצאנו ששני הטיפולים הביאו לשיפורים דומים בהפחתת סימפטומים דיכאוניים בשבוע השישי, כמו עצב ורגשות שליליים. המחקר הזה מראה כי פסילוסיבין עולה על אסציטלופרם במספר מדדי רווחה, משמעות בחיים ותפקוד בעבודה ובחברה. התוצאות האלה", הוא מדגיש, "היו רציפות על פני תקופת מעקב בת שישה חודשים".
ברבה מפרט על יתרון נוסף שמביא השימוש בפסילוסיבין: "הוא משפר את הדחף המיני, בניגוד לתרופות ממשפחת SSRI, שנוטות להפחית את הליבידו אצל רבים מהמטופלים".
תרופות SSRI, ובהן פרוזק, פקסיל, זולופט ועוד, הן משפחת התרופות הפופולרית ביותר כיום לטיפול בדיכאון. יחד עם זאת, כשליש מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול בהן, כך שלמטופלים הללו השימוש בתרופות על בסיס פסילוסיבין עשוי להוות חלופה, אם כי הדבר לא נבחן בניסוי הזה.
"SSRI פועלים היטב, אך לא עבור כל אחד", אומר ברבה. "הם גם קשורים לתופעות לוואי מסוימות. יחד עם זאת, המחקר הזה מראה שפסילוסיבין באופן כללי מהווה אלטרנטיבה טובה, ועשויים להיות לו גם יתרונות נוספים עבור אנשים שחוששים מנטילת תרופות אנטי־דיכאוניות קונבנציונליות”.
******************עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova******************
החוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון ערכו מחקר בן שישה חודשים, בו השתתפו 59 מטופלים עם דיכאון בינוני עד חמור. 30 מהם טופלו במנה אחת של פסילוסיבין, ו־29 מטופלים קיבלו טיפול בן שישה שבועות עם אסציטלופרם. כל קבוצה קיבלה תמיכה פסיכולוגית דומה בת כ-20 שעות בסך הכל.
בקרב שתי הקבוצות נצפה שיפור משמעותי בסימפטומים הדיכאוניים, אפילו עד שישה חודשים לאחר הטיפול (החוקרים הפסיקו את המעקב לאחר שישה חודשים). יחד עם זאת, אלו שקיבלו פסילוסיבין דיווחו על שיפורים גדולים יותר בתפקוד חברתי ובחיבוריות הפסיכולוגית, עם אפקטים משמעותיים גדולים.
מחבר המאמר הנוסף, ד"ר דיויד אריטזו, מנהל קליני וסגן ראש המרכז למחקר פסיכדלי באימפריאל קולג' בלונדון: "זה חשוב משום ששיפור החיבוריות ותחושת המשמעות בחיים יכולים לשפר באופן משמעותי את איכות חייו של אדם ואת בריאותו הנפשית בטווח הארוך. המחקר מעיד על האפשרות שפסילוסיבין עשוי להוות טיפול הוליסטי יותר לדיכאון, שמטפל גם בסימפטומים של דיכאון וגם ברווחה הכללית. זה יכול לשנות משמעותית את האושר הכללי ואת הפעילויות היומיומיות של הסובלים מדיכאון, ולהוות גישה משולבת יותר לטיפול בבריאות הנפש".
יחד עם זאת, מזהיר ד"ר אריטזו מזהיר: "פסילוסיבין עדיין נחשב לחומר ניסיוני, והוא לא אושר עדיין לשימוש כללי. הוא ניתן בסביבות מאוד מבוקרות ומוגנות: אמצעי זהירות אלה לא ננקטים בשימוש פסיכדלי חופשי, שידוע בכך שיש לו השפעות בלתי צפויות ובעייתיות פוטנציאלית, במיוחד עבור אנשים פגיעים שסובלים מבעיות בריאות הנפש".
בתגובה לכך, אמר יוהאן לונדברג, פרופסור אורח לפסיכיאטריה במכון הנוירו-מדעי־קליני, שבמכון קרולינסקה, שטוקהולם (שלא היה מעורב במחקר): "הדו"ח הזה הוא ניסיון חשוב להשוות בין הערך הקליני של פסילוסיבין לבין טיפול מתקדם בדיכאון מז'ורי. התוצאות מגיעות עם מספר מגבלות, ביניהן אי הדיווח על התערבויות נוספות שניתנו במהלך תקופת המעקב (החוקרים מציינים כי רבים מהמטופלים קיבלו טיפולים נוספים במהלך המעקב בן ששת החודשים – נ.א). אף על פי כן, בתור מחקר שמטרתו להעלות היפותזות, הוא עשוי להועיל לתחום באופן משמעותי.
"למען האמת, אנחנו לא יודעים אם פסילוסיבין יאושר לטיפול בדיכאון מז'ורי, אבל אם כן, זה לא יהיה מתאים לכל אחד. חלק מהמטופלים העתידיים עשויים להעדיף טיפול פסיכדלי על פני SSRI, אך חלקם עשויים לחשוש מהשינויים החריפים בתפיסה ומההתמודדות עם רגשות מאתגרים שתרופות פסיכדליות מעוררות".
