נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פירסמה הבוקר (ג') נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023.
מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות, שהוא 5% לפחות מכלל העובדים בארגון. 19% עומדים ברמה בינונית (5%-3.5%), 7% עומדים ברמה נמוכה (3.5%-2%) ואחוז אחד אינם עומדים ביעד כלל (פחות מ-2%).
שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה בין השנים 2021-2023 מ-60% ל-73%, וזאת לאחר שהיה די זהה בין השנים 2018-2021. לעומת זאת, שיעור התאגידים הסטטוטוריים שעומדים באופן מלא ביעד הייצוג ההולם עלה מ-50% בשנת 2022 ל-55% בשנת 2023, וזאת לאחר שעמד על 33% בין השנים 2021-2020. תאגידים שניצבים ברמת עמידה נמוכה (3.5%-2%) הם בנק ישראל, רשות שדות התעופה ומפעל הפיס (6 שנים ברציפות) והרשות לניירות ערך (4 שנים ברציפות).
שיעור הרשויות המקומיות שעומדות ברמת עמידה מלאה עלה בין השנים 2021-2023 מ-61% ל-74%, וזאת לאחר שהיה די זהה בין השנים 2018-2021. הגופים שברמת אי עמידה (מתחת ל-2%) הם המועצה האזורית נווה מדבר ומועצה אזורית רמת נגב. מבין הרשויות הגדולות (100,000 תושבים ומעלה), הרשויות שלא עומדות ביעד הן עיריית בני ברק (ברמת עמידה נמוכה 7 שנים ברציפות), עיריית חולון, עיריית ירושלים ועיריית תל-אביב-יפו.
המועצה להשכלה גבוהה ירדה מרמת עמידה מלאה בשנת 2020 לרמת עמידה נמוכה בשנת 2023. תאגידים שעלו ועומדים כעת ביעד ההעסקה הם ההסתדרות הציונית העולמית, המוסד לביטוח לאומי ומכון התקנים.
המצב במשרדי הממשלה רע יותר
במשרדי הממשלה ויחידות הסמך (שירות המדינה) המצב עוד טוב פחות. רק 32% (24 מתוך 76) מגופי המדינה, המפוקחים על ידי נציבות שירות המדינהֿ, עומדים עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם ומעסיקים לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית. זאת, לעומת 73% בקרב שאר הגופים הציבוריים (או 74% בקרב הרשויות המקומיות).
כל הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית.
החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה, ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
- גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות.
- מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
- מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.
הנציב: "גופים משמעותיים עדיין לא עומדים ביעד"
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסר בעקבות הדוח: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
"נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".
