ברבעון האחרון של שנת 2024 נרשמה עלייה של 19.7% בנטילת תרופות נגד חרדה לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה (אז פרצה המלחמה). עלייה של כ-5% נרשמה בצריכת תרופות בכלל.
כך נחשף בשבוע שעבר בוועדת הבריאות של הכנסת. ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ירון לוי (יש עתיד), הדגיש כי עוד לפני המלחמה פורסם שכ-7.5% מהאזרחים בישראל צורכים כדורים נגד דיכאון וחרדה. לדבריו, "כטיפול זה יכול להיות הדבר הנכון ביותר לכל המטופלים, על אף תופעות הלוואי של חלק מהכדורים, אך חובה עלינו ללמוד את הנושא ולשמוע את עמדתם של גורמי המקצוע".
ח"כ לוי מבקש לדעת יותר על אופן חלוקת המרשמים, על השלכותיהם, ההכשרה הרפואית הנדרשת להנפקת תרופה, המסלול הנדרש לקבלת כדורים, ההגדרות והדרגות של הכדורים השונים, ההליך בבתי המרקחת, תופעות הלוואי של טיפולים תרופתיים הניתנים פעמים רבות על ידי רופאי משפחה, התמכרויות, בעיות גמילה, מינונים וצריכת יתר.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ציין כי צריכת התרופות היא נתון מדויק המשקף היטב את מצב הציבור. לדבריו, לרופאים הרושמים תרופות כאלו יש שיקול מקצועי רפואי מתי להסתפק בטיפול נפשי ומתי להזדקק גם לטיפול תרופתי. "צריכת תרופות נוגדות חרדה אכן דורשת זהירות כי הן מועדות להתמכרות", אמר ד"ר בודנהיימר.
כ-5% מהאוכלוסייה צורכים כיום תרופה כלשהי בתחום בריאות הנפש, כאשר בתחילת המלחמה נרשמה עלייה חדה. דווקא אצל ילדים ונוער נרשמה ירידה בצריכת תרופות כאלו בתחילת המלחמה, ואחר כך היא חזרה לרמתה השנתית ואף עלתה. עם פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של כ-8.8% בממוצע בנטילת תרופות נוגדות דיכאון. לפני המלחמה נרשמה ירידה בצריכת תרופות נוגדות חרדה, בשיעור של 13.3% באוכלוסייה, ועם פרוץ המלחמה נרשמה עלייה בצריכת תרופות אלו של 3.3%, וברבעון האחרון, כאמור, נרשמה עלייה חדה של 19.7% ביחס לרבעון זה בשנה שעברה. ד"ר בודנהיימר הביע דאגה מהעלייה בנטילת תרופות אלו.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר ראשי במחוז ירושלים של קופת חולים כללית, ציין גם הוא את הגדילה בשנים האחרונות בצריכת תרופות כאלו, הנגרמת לטענתו גם מגידול באוכלוסייה ומעליית המודעות. לדבריו, הנפקת מרשם לתרופה כזו מצריכה פגישה עם רופא, וגם בתרופות מתמשכות תהיה פגישה תקופתית וביקורת על השיקול בנטילת התרופה. הוא הודה כי זמן ההמתנה לטיפול במרפאות בריאות הנפש נכון להיום עומד על כחצי שנה.
ד"ר יונתן פרידמן, פסיכיאטר מהמרכז הישראלי להתמכרויות, קרא לבדיקת העלייה בצריכה, שכן לדבריו התרופות הניטלות על ידי המטופל עשויות לזלוג גם לבני משפחתו. הוא הוסיף כי לפי סקר שערך בקרב כ-2,500 איש שסובלים מטראומה, 53% הגדילו את השימוש בתרופות פסיכיאטריות.
ד"ר טלי שמואלי, מנהלת מחלקת בריאות הנפש במכבי, ציינה כי לפי סקר שערכו בקופת החולים, 43% מהציבור חוו החמרה במחלה הכרונית שלהם במהלך המלחמה, לעומת 34% שציינו זאת לפני המלחמה. בנוסף, נרשמה עלייה של 50% בצריכת אלכוהול, וכן עלייה בעישון או בחזרה לעישון.
ד"ר שמואלי הודתה בדיון במצוקת כוח אדם פסיכיאטרי במחוז הדרום, למרות עיבוי שנערך לדבריה בחודשים האחרונים, ולדבריה ההמתנה לטיפול נפשי עלולה להגיע אף לשנה.
