אנשים עם דיכאון קשה ועמיד לטיפול, שקיבלו טיפול בהפעלה של העצב התועה (עצב הוואגוס), חוו שיפור משמעותי בסימפטומים דיכאוניים, באיכות החיים וביכולת להשלים משימות יומיומיות לאחר שנה. כך עולה מתוצאות ניסוי קליני מקיף שנערך על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס. הממצאים פורסמו בשבוע שעבר בשני מאמרים בכתב העת הרפואי Brain Stimulation.
עצבי הוואגוס הם זוג עצבי הגולגולת שעוברים דרך הצוואר, ותפקידם לעצבב איברים פנימיים בגוף. המחקר כלל כמעט 500 משתתפים ב־84 אתרים ברחבי ארה"ב. כל המשתתפים סבלו מדיכאון קשה שלא היה ניתן לטפל בו ביעילות בעזרת תרופות או בגישות אחרות. שלושה רבעים מהמשתתפים היו חולים כל כך עד שלא יכלו לעבוד.
לכל משתתף בניסוי הושתל מכשיר דמוי קוצב לב מתחת לעור בחזה, שמעורר את עצב הוואגוס השמאלי, נתיב מרכזי בין המוח לאיברים הפנימיים. המכשיר שולח גירוי לעצב, שבתורו שולח פולסים חשמליים לאזורים במוח שקשורים לוויסות מצב הרוח. במחקר זה הושתלו מכשירים ב־493 אנשים ורק כחצי מהם, 249, הופעלו במהלך תקופת ניסוי בת 12 חודשים.
החוקרים עקבו אחרי תגובות המשתתפים באמצעות מגוון של כלי הערכה. בעוד שהכלי העיקרי לא הראה הבדל משמעותי בין הקבוצה שבה הופעל המכשיר לבין הקבוצה שבה לא הופעל המכשיר, מספר מדדים אחרים הצביעו על תועלת משמעותית בשימוש במכשיר.
"אין ספק שהנבדקים הללו חולים בצורה קשה ביותר, ורובם סובלים מזה זמן רב מאוד", אמר ד"ר צ'ארלס ר. קונווי, פרופסור לפסיכיאטריה ב־WashU Medicine וחוקר ראשי בניסוי. "בממוצע, כל חולה כבר ניסה 13 טיפולים שלא עזרו לו לפני שהצטרף לניסוי, ובילה יותר מחצי מחייו כשהוא סובל מדיכאון. אבל למרות הרמה הגבוהה במיוחד של מחלה ממושכת, אנחנו רואים שיפורים מובהקים וניתנים למדידה בסימפטומים דיכאוניים, באיכות החיים ובתוצאות תפקודיות.
"השיפורים שראינו עשויים לשנות חיים עבור החולים הללו עם דיכאון קשה ועמיד לטיפול", אמר קונווי. "דיכאון קשה יכול לגרום לאנשים להיות 'מנוטרלים מהחיים', חסרי יכולת לבצע את המשימות היומיומיות. מידת השיפור שהמשתתפים חוו יכולה להיות ההבדל בין חוסר יכולת לצאת מהמיטה לבין פרודוקטיביות ואינטראקציה אפקטיבית עם הקרובים להם".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
"הדבר החשוב כאן הוא שהחולים עצמם דיווחו על כך שחייהם משתפרים", אמר קונווי. "יש לך אוכלוסייה של אנשים שנכשלו בטיפולים רבים מאוד, כולל טיפולים אגרסיביים כמו הלם חשמלי. והם לא סתם אומרים, 'כן, אני מרגיש קצת יותר טוב.' הם אומרים שהם רואים שיפורים משמעותיים ביכולת שלהם לתפקד ולחיות את חייהם. והדבר הנחמד בטיפול בהפעלת עצב הוואגוס הוא שאנחנו יודעים ממחקרים אחרים, שכאשר החולה מגיב, ההשפעות בדרך כלל נשארות".
רוב השיפורים לא נחזו עד שלושת החודשים האחרונים של תקופת הניסוי. ממצא זה לא הפתיע, שכן ידוע ששיפורים פוטנציאליים מטיפול בהפעלת עצב הוואגוס מתקדמים לאט במהלך השנה הראשונה של הטיפול.
בסוף השנה, אגב, הופעלו המכשירים שלא הופעלו במהלך תקופת הבקרה. במדד העיקרי לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי קבוצות הטיפול, משום שהקבוצה הלא מופעלת דיווחה על שיפור גדול יותר ממה שציפו לו, במיוחד בשבועות האחרונים. חשוב לציין, שכל המשתתפים ידעו כי המכשירים יופעלו בסוף השנה, מה שעשוי היה להשפיע על קבוצת הבקרה, שידעה שהקלה תגיע לבסוף, אמר קונווי.
המכשיר להפעלת עצב הוואגוס אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לפני כמעט שני עשורים עבור דיכאון עמיד לטיפול, אך הוא לא זמין באופן נרחב. בין אם מדובר בעלות המכשיר עצמו ובין אם בעלות הניתוח להחדרתו, הטיפול עשוי להיות יקר מדי עבור רבים מהחולים.
יבוצע מעקב אחר המשתתפים גם בשנים הבאות כדי לקבוע כמה זמן ההשפעות נמשכות ומה התועלת שהם משיגים. בנוסף, החוקרים פועלים לזיהוי מאפייני חולים שאצלם נצפתה התגובה המרבית.
