בית ספר יד המורה בירושלים הוא מה שמכונה בעגה החינוכית בית ספר ייחודי, כלומר בית ספר שונה מהרגיל והפדגוגיה שלו מבוססת על גישה חינוכית פרוגרסיבית. בפועל הדבר בא לידי ביטוי בשיטת ההוראה, במנגנונים המינהליים, באופן החלוקה ושילוב התלמידים בכיתות וכו'.
"בית הספר חרט על דגלו חזון של שילוב תלמידים מחינוך רגיל עם תלמידים בחינוך מיוחד אשר נמצאים על הספקטרום בתפקוד בינוני-נמוך… הגישה הפדגוגית על פיה פועל בית הספר, מתבססת על תפיסת עולם של סולידריות, אמפתיה ואחריות הדדית", כתבו ועד הורי בית הספר במכתבם לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך בעניין עתיד בית הספר.
הרעיון להפוך את יד המורה למוסד ייחודי עלה כאשר עמד בפני סגירה בשנות התשעים של המאה הקודמת, והשינוי איפשר את המשך פעולתו למשך שלושת העשורים הבאים. בית הספר גם זכה בפרסים מטעם משרד החינוך ומנהלת חינוך ירושלים.
כעת, עם השינוי הדמוגרפי המתמשך שהוביל לצמצום האוכלוסייה החילונית הרגילה המזינה אותו, קלה אצבעה של הרשות על ההדק, והוא שוב עומד בפני סגירה, אלא שהפעם הנזק הצפוי רב יותר, משום שאין פתרון חלופי לילדי השילוב ההולכים ומתרבים מדי שנה.
ההורים המודאגים העלו בפני הרשויות מספר פתרונות אפשריים, כגון איחוד יד המורה עם בית ספר בשכונה סמוכה – ישנן שתיים כאלה: הגבעה הצרפתית ופסגת זאב שם בתי הספר מתקשים גם הם בגיוס תלמידים – או מתן הסדרי הסעות לילדי השכונות הללו אל יד המורה, אך נכון לעכשיו הרישום לכיתות א' לשנה הבאה אינו מתאפשר וכך הולך ומצטמצם מספר התלמידים, ואיום הסגירה גדול מתמיד.
"באו מכל הארץ ללמוד על המודל הזה.יש פה אמירה ערכית – הילדים האלה הם חלק אינטגרלי מבית הספר, ויש גם למידה משותפת. לפני שלוש שנים נאמר לנו בעירייה שצריך להעביר את בית הספר. התחושה שלנו כוועד הורים היא שנותנים כרגע לבית הספר להמשיך לגסוס כדי לדחות את הטיפול בבעיה. הם לא עושים כלום", אומר נציג ועד ההורים, גיא סרצ'י.
אמא מספרת על בנה שמאובחן על הרצף בתפקוד בינוני: "כשהבן שלי עמד לעלות לכיתה א', העירייה לא פתחה את הרישום ליד המורה, אז בחרתי לדלג על כיתה א' ולהכניס אותו ישר לכיתה ב' על אף החששות מפני מהלך כזה, משום שמאוד רצינו את יד המורה. באתי מרובת חששות אחרי החוויה שלו בגן, וכל החששות נמוגו. הצוות מקצועי ומכיל ברמה שלא ראיתי אף פעם. הילד נולד שם מחדש. הן קידמו אותו בצורה משמעותית. אין דברים כאלה. הוא מאוד אוהב ללכת לשם, לעומת הגן, שממנו היה חוזר מתוסכל. אני כל יום מקבלת דיווח על מה שעשו איתו. השילוב תורם לו מאוד. הוא לומד דפוסים נורמטיביים. צריך לדעת לשלב והם עושים את זה נכון. כל ילד מקבל את מה שמתאים לו ויכול ללכת לכיתות שונות בשיעורים שונים. כמו בבית ספר דמוקרטי. יש תוכנית אישית. יש שם חשיבה והקשבה. אני שולחת אותו בראש שקט".
ענבל פלקון, אמא של אור שלומד בחינוך הרגיל ושני אחיו למדו גם הם בחינוך הרגיל ביד המורה מספרת: "הצוות מאוד חם, מקצועי ויצירתי. רואים כל ילד וילד. יש תחושה שהילדים עטופים ומוגנים. יש תחושת ביטחון ובית. השנה איחדו את שכבה ב' ו־ג' ולומדים סביב נושא ולא סביב מקצוע. למשל נושא המים – לומדים עליהם מבחינה גיאוגרפית, ביולוגית, לומדים שירים שקשורים לנושא ודרמה. זה מאוד מעניין להם. חשבנו שנצליח למנף את עניין הלמידה האינטרדיסציפלינרית, הדו-גיליות והשילוב, הייתה חשיבה משותפת של ההורים עם משרד החינוך. המסר הוא שהם איתנו אבל בפועל לא קורה כלום. עצוב לנו שאנחנו לא מצליחים לגרום לעוד אנשים להירשם. בתי הספר בשכונות הסמוכות נלחמים ביניהם ואיתנו על נרשמים. כולם באותו מצב, אבל הם לא משתפים איתנו פעולה במאבק כי הם לא עומדים בפני סגירה. אבל אנחנו בית ספר קהילתי וניאבק עד הרגע האחרון".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
מעיריית ירושלים נמסר: "העירייה רואה במודל השילוב בבית ספר יד המורה מודל ערכי וחינוכי חשוב. בשנים האחרונות מספר הנרשמים לבית הספר הלך ופחת, דבר שהוביל לכך שלא היה רישום לכיתה א׳. עיריית ירושלים פועלת כדי שתלמידי בית הספר ימשיכו לקבל חינוך איכותי ומיטבי תוך קיום דיאלוג רציף עם קהילת ההורים והצוות החינוכי".
משרד החינוך בחר שלא להגיב.
