מאת סמדר אוקמפו
האם שמעתם על המושג "הנגשה קוגניטיבית"? סביר להניח שלא. מודה ומתוודה, גם אני, אפילו שאני אחות במערכת הבריאות למעלה מ-25 שנה. נחשפתי למושג רק לאחרונה בעקבות פציעת בני עוז באורח אנוש בחאן יונס.
עוז, לוחם בחטיבת כפיר, היה בקורס מ"כים כשנקרא יחד עם חבריו להיכנס למלחמה בעזה. בחאן יונס הוא וצוותו נכנסו לבית במטרה לטהר את המבנה, ותצפיתן ארב להם והפעיל מטען רב עוצמה, שגבה את חייהם של שלושה חיילים. עוד 15 לוחמים נפצעו, ובהם עוז, שנפצע באורח אנוש עם פגיעת ראש קשה.
רק כשהתעורר מאוחר יותר בבית החולים, אחרי שהיה מחוסר הכרה, התגלתה לנו התמונה המלאה והכואבת. בננו נמנה עם נבחרת משובחת של לוחמים שנפגעו בראשם וסובלים משלל תופעות קוגניטיביות: קושי בקריאה ובכתיבה, אובדן קשב וריכוז בצורה ניכרת, קושי לזכור ולנהל סדר יום עצמאי ופגיעה ביכולות הניהוליות.
צריך להבין: לנפגעי ראש לא נבנית "רמפה" ואין פרוטזות שיכולות לסייע. לכן, חובתנו המוסרית כחברה מתוקנת היא לדאוג לאוכלוסייה ייחודית זו. ז אם נחזור למושג החשוב הזה, נבין שהנגשה קוגניטיבית מאפשרת פישוט והתאמה של הסביבה הפיזית והאנושית, כך שתיווצר סביבה ברורה, פשוטה, מובנית וחד משמעית. אם תרצו, אלה "רמפות קוגניטיביות".
היום אנחנו נתקלים בחסמים רבים בנוגע לפציעה השקופה של עוז. כשהוא אינו מסתייע בכיסא גלגלים והולך – כמעט שלא רואים את פציעתו. ברגע שהוא פותח את פיו – הפגיעה מיד מורגשת. הוא סובל מבעיות בדיבור ובזיכרון ומחוסר יכולת להתנהל באופן עצמאי. עוז עדיין בשיקום מבוקר עד ערב בשיבא ובאסף הרופא.
אנו נפגשים בהיעדר נגישות קוגניטיבית במוסדות השונים שאמורים לתת לנו סיוע. לדוגמה, בבעיות מול משרד התחבורה שלא מחדש לו תג נכה כי "הוא הולך על רגליו". ומה עם פגיעת הראש? הוא לא זוכר היכן הוא נמצא, יש לו חולשה בצד אחד של הגוף, וככה הוא צריך לחפש חניה ולהתמודד עם זה כאילו הוא אחד האדם.
ומה לגבי הנגשה קוגניטיבית באזורי פנאי ובידור? בהצגות, בהופעות? אנחנו רחוקים מזה מאוד. בשביל לעשות שינוי, יש שפה שלמה שצריך להטמיע וללמוד פה. הייתי מעוניינת, למשל, שיהיה שילוב באקדמיה ובתעסוקה שוויונית עם תוכנית מנטורינג שתסייע לאנשים כמו עוז. הייתי רוצה שבכל פעם שחושבים/מדברים על הנגשה – יראו לנגד העיניים גם את הנכות הפיזית וגם את הקוגניטיבית. שלא ישכחו אותם.
אם כחברה נספק אמצעים ונבצע התאמות וניתן הזדמנות אמיתית לשילוב שוויוני של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית – אז דיינו. מודל המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית עוסק בחמישה מרכיבים: מרחב מאפשר, תקשורת מובנית, מידע ברור, תהליכים פשוטים וטכנולוגיה נוחה לשימוש. המודל הזה גם מציע כלים פרקטיים המאפשרים את ההנגשה בפועל.
אתם מבינים? בסוף זה תלוי רק בנו. בדלת אמותיכם אתם יכולים להשפיע ולהנחיל הנגשה קוגניטיבית כדרך חיים, ובכך לסייע לפגועי הראש לקבל את הקביים שלהם. הרי לרגע לא הייתם חושבים לא לבנות רמפה לנכים, נכון? אז אותו דבר גם לגבי עוז והחברים שלו.
סמדר אוקמפו היא אמו של עוז, שנפצע אנושות בעזה ומתמודד עם פגיעת ראש קשה
