הזינוק באבחוני אוטיזם בישראל בעשורים האחרונים הוא דבר ידוע, כמו בכל העולם המערבי. אלא שעכשיו מדובר כבר בנתונים רשמיים, והם דרמטיים. לרגל יום האוטיזם, שיחול ב-2.4, פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקירה מיוחדת שלפיה בקרב בני חמש בישראל (ילידי 2018 – הסקירה נכונה ל-2023), אחד מכל 35 ילדים מאובחן עם אוטיזם, וזאת לעומת אחד ל-212 ישראלים שנולדו בשנת 2000.
אחד מכל 35 ילדים זה נתון גבוה אף יותר מהנתון המקביל בארה"ב, שמצביע על כך שאחד מכל 36 ילדים במדינה הוא אוטיסט.
בשנת 2023, אחוז האנשים על הרצף האוטיסטי בישראל עמד על 7 לכל 1,000 נפשות – כלומר אחד מכל 142 אנשים במדינה מוכר כאדם אוטיסט. נתונים אלה משקפים, כאמור, מגמה עולמית, כאשר גם במדינות מערביות אחרות נרשמת עלייה דומה באבחוני אוטיזם.
הנתונים של הלמ"ס מצביעים על מגמות מעניינות גם בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. בקרב יהודים ואחרים (שאינם ערבים), שיעור המאובחנים גבוה משמעותית בהשוואה למגזר הערבי. בשנת 2023, כ-91% מהמאובחנים היו יהודים ואחרים, בעוד רק כ-9% היו ערבים. הפער ניכר גם בגילאים הצעירים: בקרב בני 5-4, שיעור הבנים היהודים המאובחנים עומד על 39.1 לכל 1,000 נפשות, לעומת 22 בלבד בקרב בנים ערבים באותה קבוצת גיל. בקרב הבנות הפער גדול אף יותר – שיעור המאובחנות היהודיות בגיל זה עומד על 13.7 לכל 1,000 נפשות, בעוד שבמגזר הערבי השיעור נמוך משמעותית ועומד על 6 בלבד.
על פי הלמ"ס, העלייה בשיעורי האבחון אינה מעידה בהכרח על גידול במספר האנשים עם אוטיזם, אלא משקפת שינויים בהגדרות האבחון ושיפורים בכלי האבחון לאורך השנים. בישראל, כמו ברוב המדינות המפותחות, ההגדרה של אנשים על הרצף האוטיסטי התרחבה עם הזמן, וכיום היא מבוססת על מדריך ה-5DSM- למצבים פסיכיאטריים. הרחבת הקריטריונים הביאה לכך שיותר אנשים מאובחנים כאוטיסטים בהשוואה לעבר. בלמ"ס מדגישים שהשינויים בהגדרה מקשים על השוואת נתונים לאורך זמן.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
נתונים נוספים שעולים מניתוח הלמ"ס מתייחסים לגיל ההורים בזמן הלידה ולמוצא האב. ככל שגיל ההורים גבוה יותר בעת הלידה, כך עולה שיעור הילדים המאובחנים כאוטיסטים. לדוגמה, שיעור המוכרים על הרצף האוטיסטי בקרב ילידי 2018-2013 (בני 10-5 בשנת 2023) גבוה יותר מהשיעור בקרב ילידי 2012-2000 (בני 23-11 בשנת 2023) הן בפילוח לפי גיל האבות והן בפילוח לפי גיל האימהות.
נוסף על כך, השיעורים עולים באופן עקבי ככל שעולה גיל ההורים (אבות ואימהות) בזמן הלידה, מגיל 23. בהתאם לכך, שיעור האוטיסטים מוכרים בקרב ילידי 2012-2000 עלה מ-12 בקרב אבות שהיו בגיל 24-23 בלידה ל-14 בקרב אבות בגיל 46-45 (גידול של 20%), ובקרב אימהות עלה השיעור מ-10 ל-21, בהתאמה (גידול של 101%).
לעומת זאת, השיעור בקרב ילידי 2018-2013 עלה מ-23 לאבות בגיל 24-23 בזמן הלידה ל-32 לאבות בגיל 46-45 (גידול של 39%), ובקרב אימהות –מ-22 לאלף ל-46, בהתאמה (גידול של 113%).
בפילוח לפי יבשת המוצא של האב נמצא כי 43.7 אלף (70%) היו ממוצא ישראלי, שיעור של 11.7 ל-1,000 נפש; 15 אלף (24%) היו ממוצא אירופה/צפון אמריקה, שיעור של 6.4 ל-1,000 נפש; וכ-3.4 אלף (5.5%) היו ממוצא אסיה/אפריקה, שיעור של 2.2 ל-1,000 נפש.
מעניין לציין שבקרב אלו שמוצא אביהם מברית המועצות (לשעבר) ומאתיופיה, השיעורים של ילידי 2018-2016 (בני 7-5 ב-2023) המוכרים על הרצף האוטיסטי היו גבוהים משמעותית מהשיעורים של ילידי 2012-2010 (בני 13-11 ב-2023).
בפילוח לפי רשויות מקומיות נמצאו הבדלים ניכרים בשיעורי האבחון. מבין 15 הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, השיעורים הגבוהים ביותר של ילידי 2018-2013 המוכרים על הרצף האוטיסטי היו בבת ים, בית שמש וחולון. לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר היו בירושלים, בני ברק ותל אביב-יפו. הרשויות המקומיות עם השיעורים הנמוכים ביותר הן ערביות: חורפיש, כסרא-סמיע, פקיעין (בוקייעה) כסיפה, מעיליא ומסעדה.
הסקירה של הלמ"ס מדגישה את הצורך בתכנון שירותים מותאמים לאוכלוסיות המאובחנות עם אוטיזם בישראל. לדברי מומחים בתחום, העלייה באבחון מחייבת את המדינה להרחיב את השירותים החינוכיים, הרווחתיים והבריאותיים הניתנים לאנשים עם אוטיזם ולמשפחותיהם.
כיום קיים מחסור משמעותי בשירותים אלה בישראל, והפער צפוי להעמיק אם לא יינקטו צעדים מיידיים לתכנון והתאמת השירותים לצרכים המשתנים. בלמ"ס מציינים כי הנתונים בהודעה זו אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה על הרצף האוטיסטי, אלא רק את אלו שקיבלו הכרה רשמית מהמוסדות. המשמעות היא שהאוכלוסייה המוצגת בהודעה עשויה להיות סלקטיבית מבחינת המאפיינים שלה.
