מאת רוני גבריאל שדה
במשך קרוב לעשור, לפני האבחנה והטיפול במאניה דיפרסיה שלי, החלק הזה בשנה של פסח והמועדים הסמוכים לו היה קשה עבורי. באופן כללי, חגים הזכירו לי תמיד את מי ומה שלא הספקתי להיות ביחס ל"אדם הנורמטיבי בחברה בגילי", והיציאה מהשגרה הקבועה לא תרמה לחוויות ולתחושות האישיות.
אז מה בכל זאת עזר לי להתמודד עם המצוקות ולהצליח להתיידד עם התקופה הזו? הנה כמה טיפים שגיבשתי לעצמי לאורך השנים ואני שמח לחלוק איתכם:
- יצירת עוגנים קבועים – גם בימי החג אני מקפיד לקום בטווח שעות מסוים. גם אם אני מגדיל אותו מעט ומזיז את הגבול – עדיין יש גבול. מומלץ לא להישאב לימים שלמים של טלוויזיה וגלילה טלפונית במיטה. עוגנים מעניקים לרבים מאיתנו תחושת שגרה וודאות בימים של חוסר שגרה, ואני בוחר אותם לפי המצב והיכולת שלי לבצע ולהתמיד בהם.
כמה דוגמאות לעוגנים כאלה: מקלחת כל בוקר, 15 דקות הליכה ביום, פתיחת חלונות ואוורור הבית או המרחב, שיחה קצרה או התכתבות עם אדם שנותן לי השראה, זמן לקריאת תוכן בתחום שמעניין אותי או תחביב שאשמר את הביצוע שלו ברוב ימי החג (אישית, אני מאוד אוהב לצלם).
2. שמירה על רצף טיפולי – מומלץ לתאם מראש פגישת ביקורת עם הרופא המטפל וכן טיפול שיחתי או מקצועי אחר עם גורם מוסמך סמוך לחג ככל שניתן ומראש לאחרי החג. הרעיון הוא למנוע מצב של פערי זמן גדולים בין הטיפולים המושפעים מהיציאה לחגים והחזרה מהם.
3. למי לפנות במצב משתנה או קושי אישי? מומלץ לשאול את הגורמים המטפלים לאן ולמי לפנות במצבים משתנים במהלך ימי החג וחול המועד ולעשות רשימת אנשי קשר רלוונטיים במידה שהמטפלים הקבועים לא יוכלו לענות בזמן אמת.
4. מינון חדשות – אנו חווים תקופת חג ומועדים בתוך מציאות של מלחמה ארוכה וכואבת שנוגעת בכולנו, ולכן חשוב להימנע מחשיפה מוגברת לחדשות. לאלו שאוהבים לצרוך תקשורת תמיד ניתן לשמוע פודקאסט מעשיר בתחום שמעניין אותנו, לשמוע מוזיקה וכיו"ב. בנימה אישית – אני אוהב לצפות בראיונות אישיים עם שחקנים ואנשים עם עולם אישי מרתק. זה מעניק לי השראה.
5. פיצול כוחות ולקחת מה שטוב לנו – באופן אישי אני יודע שאני אדם שאוהב חוויה משפחתית, אך לא מתמודד טוב עם אינטנסיביות גבוהה של שיחות משפחתיות לפרקי זמן ארוכים (בתרגום חופשי, כל השאלות "למה עשית ככה ולא ככה?" "מתי תתחתן?") לכן, בעת הצורך אני מגיע לארוחות השונות ברכבים נפרדים על מנת לצאת בזמן הנכון לי, מבלי לפגוע בחוויה הכללית של יתר בני המשפחה. ככה אני משלב בין נוכחות לבין מינון.
חשוב לציין כי הטור אינו מהווה תחליף לייעוץ / טיפול רפואי או מקצועי
הכותב הוא מתמודד נפש עם מאניה דפרסיה מסוג 2 ומרצה, משתף בידע מניסיון משפחות של מתמודדים ומתמודדי נפש, שגריר הסברה של "פברואר יוצא מן הכלל" ובעלים של משרד לאסטרטגיה
