ד"ר דייויד קראוס, פסיכולוג אמריקני שכתבותיו מתפרסמות במגזין Psychology Today, החל לחקור לאחרונה את תחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, ובמיוחד את גישתה לשונות נוירולוגית ואוטיזם.
חוקרים בתחום זה – כגון סיימון ברון-כהן, ברנרד קרספי, ומרקו דל ג'יודיס – מציעים את הרעיון שתכונות אוטיסטיות יכולות להתפרש לא כהפרעות, אלא כאינטליגנציות הסתגלותיות שהתפתחו למטרות ספציפיות.
האבחנות המרכזיות של האקדמאים בתחום:
- יכולות קוגניטיביות מסוימות עשויות להיות משופרות באנשים על הספקטרום האוטיסטי.
- קיימת חפיפה גנטית בין אוטיזם לאינטליגנציה גבוהה.
- תכונות אוטיסטיות מיוצגות באופן לא פרופורציונלי בתחומים כמו מדע, הנדסה, וטכנולוגיית מידע.
מנקודת מבט אבולוציונית, אבחנות אלה מצביעות על כך שייתכן שתכונות מסוימות הקשורות לאוטיזם "נבחרו" בתהליכי ברירה טבעית, משום שהיו להן יתרונות הישרדותיים או רבייתיים בסביבות של אבותינו.
הפסיכולוגים האבולוציוניים טוענים שתכונות מסוימות עשויות להעניק יתרון גדול בפעילויות אנושיות קדומות כמו ציד ויצירת כלים, ואולי מאוחר יותר בחברות אנושיות המאופיינות על ידי חקלאות, אומנות, וחדשנות טכנולוגית. תכונות אלה כוללות:
- תשומת לב לפרטים
- הבניה וזיהוי דפוסים
- רגישות חושית
- דיוק תפיסתי
- חשיבה מכניסטית
- עיבוד מלמטה למעלה
- ידע עמוק בתחומים מיוחדים
הרעיון הוא שתתי-תחומים מסוימים בחברה האנושית – במיוחד אלו הדורשים דיוק, חדשנות, או ריכוז עמוק – יצרו עדיפות היסטורית לתכונות אלה.
עם זאת, כאשר תכונות אלה הופכות לאינטנסיביות מדי או לא מאוזנות, או כאשר הן מתלוות לאתגרים משמעותיים בשפה או בקוגניציה, הן עשויות להפוך ל'לא-הסתגלותיות'. גישה זו מספקת דרך מועילה לחשוב על הדמיון וההבדלים בין אנשים עם תכונות אוטיסטיות תת-קליניות ואוטיזם ברמה 1, מצד אחד, לבין אלו שברמה 2 או 3 הדורשות תמיכה רבה יותר, מצד שני.
הרעיון שתכונות כמו-אוטיסטיות עשויות להיות הסתגלותיות עד שהן חדלות מכך, מהדהד עם משהו שד"ר קראוס אומר לעתים קרובות למטופליו עם שונות נוירולוגית: "יש לך כוחות-על, אבל (כפי שהסרט ספיידרמן מזכיר לנו), עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. יש חשיבות לזמן, למקום ולתדירות שבה אתה משתמש בכוחותיך".
גישה זו של פסיכולוגיה אבולוציונית מתיישבת גם עם ממצאים פסיכולוגיים רחבים יותר על תכונות אנושיות:
- רוב התכונות קיימות על ספקטרום ולא פשוט נוכחות או נעדרות, והן קיימות, יותר או פחות, אצל אנשים נוירו-טיפיקליים ונוירו-אטיפיקליים.
- לתכונות יש טווח הסתגלותי, כאשר גם מעט מדי וגם יותר מדי עשויים להיות בעייתיים.
- מה שהסתגלותי בסביבה אחת עשוי להיות לא-הסתגלותי באחרת.
ד"ר קראוס מסכם, "אלו הדברים בהם אני מאמין שפסיכולוגיה אבולוציונית יכולה לסייע לנו":
- לנרמל ואפילו להעריך ולהעריץ שונות נוירולוגית, במקום לראות בה פתולוגיה.
- לחשוב במונחים של אינטליגנציות מרובות ופרופילים מבוססי-חוזקות.
- להדגיש את ההתאמה בין האדם לסביבה, ובכך להעביר את ההתמקדות להתאמות ולא רק בשינוי הפרט.
- לראות כל אדם כייחודי, וייתכן שהוא מפיק תועלת מתמיכה והתערבויות מותאמות אישית.
